סטנלי פישר - העולה שלימד אותנו על כלכלה

מהעלייה לארץ, דרך הקרב על מחירי הדיור ועד לפרישה הדרמטית. ב-8 שנים האחרונות, כמעט שלא היה נושא חשוב שנגיד בנק ישראל לא התבטא בנוגע אליו, באיפוק מהול בעוקצנות. סיכום הכהונה של סטנלי פישר

אביטל להב ואליצפן רוזנברגפורסם: 30.01.13 , 00:05

גם בחליפה מסוגננת, שיער מסורק בקפידה וגינונים אנגלו-סקסיים, הצליח נגיד בנק ישראל להשתלב היטב בביצה הפוליטית של הכלכלה הישראלית.

לכתבות נוספות בנושא סיום כהונתו של סטנלי פישר כנגיד בנק ישראל :

פישר הפתיע: יסיים כהונתו שנתיים לפני הזמן

רה"מ הודה לפישר; יחימוביץ': זו הבעת אי אמון

הבורסה ננעלה בירידות על רקע פרישת פישר

לא היה נושא חשוב אחד שהוא לא התבטא בו, ולרוב בשילוב נדיר של איפוק מחושב ועוקצנות ביקורתית. הנה כמה מהרגעים הזכורים של האיש שהפך את מוסד נגיד בנק ישראל לאירוע תקשורתי בלתי פוסק.

מאי 2005: סטנלי פישר מתמנה לנגיד בנק ישראל(צילום: לע"מ)

"לא מבין את תלוש המשכורת ודף חשבון הבנק"

עוד בתור נגיד חדש יחסית, שלא שלט היטב בשפה העברית, ניפק פישר את אחת מהתבטאויותיו המפורסמות: "כשנשאלתי איך אני מסתדר בארץ, השבתי שהדבר שהכי קשה לי להבין זה תלוש המשכורת. אבל האמת היא, שאת דף החשבון שאני מקבל מהבנק קשה לי יותר להבין", אמר הנגיד בנובמבר 2006, מול עיניהם המשתאות של ראשי הבנקים.

מאי 2005: עולה חדש - מקבל תעודת זהות ישראלית(צילום: ששון תירם)

"יש בישראל רשימת עמלות מוגזמת ומגוחכת, שאינה תורמת לתחרות. אני לא מבין למה המערכת הבנקאית מתפקדת כך, בעוד שבנקים אחרים בעולם מרוויחים מהמרווחים הפיננסים ולא מהעמלות ", אמר פישר.

זו הייתה ההתנגשות הראשונה של הנגיד עם הבנקים בישראל, אך לא האחרונה. זכורה במיוחד דרישתו להדיח את יו"ר בנק הפועלים, דני דנקנר, והמאבק שניהל נגד בעלת השליטה בבנק, שרי אריסון, שהתקוממה נגד התערבותו בעסקיה.

פישר נגד אריסון: פרשת בנק הפועלים

באפריל 2009 התערב המפקח על הבנקים דאז, רוני חזקיהו, בתהליך המינוי של מנכ"ל הפועלים, ציון קינן. חזקיהו ופישר קיימו מספר פגישות עם בעלת השליטה בבנק, שרי אריסון, שבמהלכן הביעו ביקורת חריפה על התנהלותו של יו"ר הבנק דאז, דני דנקנר, ודרשו שיסיים את תפקידו.

פישר דרש את סיום תפקידו: דני דנקנר עם שרי אריסון(צילום: סיון פרג')

במהלך הפרשה כולה, לרבות ברגעים שבהם פנתה אריסון למבקר המדינה, סירב הנגיד לתת פומבי לטענותיו נגד דנקנר. כאשר נקרא לכנסת כדי לחשוף את מה שידוע לו, כינס את חברי הכנסת בחדר צדדי קטן ואמר "אם אתם רוצים לדעת למה התערבתי, תבטיחו לי שזה לא יוצא מהחדר הזה". תגובת חברי הכנסת הייתה, "מה שאתה רוצה שיישמר בסוד, מוטב שלא תספר לנו".

"לא מבין את הישראלים שגאים באוברדראפט"

כעולה חדש, היו לנגיד לא מעט אבחנות משעשעות בנוגע לתרבות הישראלית, במיוחד כאשר נגע הדבר בהתנהלות כספית. "לקח לי קצת זמן להבין את הישראלים, איך שהם גאים באוברדראפט (משיכת יתר) שלהם", אמר לנשיאי הארגונים היהודיים בארה"ב, נאום שנשא בפניהם בירושלים בפברואר 2010.

פישר ביקר בנאום זה את רמת האוברדראפט הגבוהה של הישראלי הממוצע, אך הוסיף בחיוך כי רמה זו עדיין נמוכה בהשוואה לאוברדראפט שבו נמצאים הצרכנים האמריקנים.

"השלום שווה 2% צמיחה בשנה"

באופן יוצא דופן, פישר גם לא נמנע מהתבטאויות מדיניות, ובכמה מקרים דיבר על חשיבותו של התהליך המדיני לכלכלת ישראל. "היה יותר טוב אם היינו מדברים יותר על תהליך השלום עם השכנים", אמר בינואר 2010. "יש לכך יתרונות כלכליים עצומים. לא בגלל המסחר עם השכנים, זה כסף קטן יחסית, אלא בגלל ששלום יביא לגידול עצום של ישראלים ושל זרים במשק.

אפשר לומר, הנה הצלחנו לצמוח יפה גם בלי תהליך שלום אז מי צריך שלום? אבל אם צמחנו ב-5% בלי שלום, אז עם שלום נוכל להגיע ל-7% או 8%".

יוני 2010: בעד תהליך מדיני, פישר בכנס פורום קיסריה בנצרת(צילום: חגי אהרון)

נקודת התורפה - מחירי הנדל"ן

אחת הנקודות השנויות במחלוקת בכהונתו של פישר כנגיד בנק ישראל, היא מחירי הדיור. פישר נתפש כמי שתרם במו ידיו לעליות המחירים, על ידי הורדת ריבית בנק ישראל לרמות הנמוכות ביותר אי פעם. הוא גם נתפש כמי שפעל ועדיין פועל כנגד הורדת מחירים מהירה וחדה, בטענה שהדבר יפגע ביציבות הבנקים, שעליה הוא מופקד.

לאורך שנת 2009 וחלק מ-2010 טרח פישר להצהיר כי "אין בועת נדל"ן בישראל" וכי "המחירים עלו רק במעט". בהדרגה החל להסתמן שינוי במדיניותו, שהתבטא בהעלאה הדרגתית של הריבית והטלת מגבלות על נטילת משכנתאות.

שינוי הריבית במשק בתקופת כהונתו של פישר

שינויי הריבית במשק בתקופת כהונתו של סטנלי פישר

תאריך	מצב הריבית	גובה הריבית
מאי 2005	תחילת הכהונה כנגיד בנק ישראל	3.5%
אוגוסט 2006	ברמתה הגבוהה ביותר בתקופת כהונתו של פישר	5.5%
נובמבר 2006	הכיוון משתנה כלפי מטה	5.25%
אפריל 2009	ברמתה הנמוכה ביותר בכהונה	0.5%
ספטמבר 2009	הכיוון משתנה חזרה מעלה	0.75%
יוני 2011	עצירה בעלייה ברמה הגבוהה מאז דצמבר 2008	3.25%
אוקטובר 2011	הכיוון משתנה חזרה מטה	3%
ינואר 2013	פישר מודיע כי יסיים תפקידו ביוני	1.75%

הכחשת קיומה של בועת נדל"ן הוחלפה אט אט בהצהרות מדאיגות בנוגע לסכנה שטמונה בירידה חדה של מחירי הנדל"ן, ובאזהרות ישירות ששיגר דרך ערוצי התקשורת לאזרחים: "מצב הריבית היום הוא לא נורמלי ואם הריבית תעלה, לא תוכלו לעמוד בתשלומי המשכנתא", אמר בדיון בכנסת בסוף 2010.

הנגיד בדיון בוועדת הכספים בכנסת(צילום: גיל יוחנן)

נגד חברות קידוחי הגז ומחאת הקוטג'

פישר סיפק שפע של התבטאויות עוקצניות שכוונו כלפי גורמים שונים. בשיאו של הדיון בנושא תמלוגי הגז, תקף את חברות הקידוח שניהלו קמפיין נגד העלאת התמלוגים ואמר כי "אסור לתת לאינטרסים להשפיע דרך נימוקים לא משכנעים, טקטיקות מלוכלכות, התקפות אישיות ומידע לא מדויק".

בעיצומה של מחאת הקוטג' טען, כי "יש גל של פופוליזם. זה נוגע לדברים נוזליים: קודם זה היה מים, אחר כך דלק ועכשיו קוטג'. השורה התחתונה היא שאנשים באים לירושלים ומבקשים שהיא תנזיל להם כסף".

מחאת קיץ 2011: התחיל במים, קוטג' ודלק ועבר לדיור(צילום: בן קלמר)

ביקורת גם על הממשלה

אך נדמה שיותר מכולם, סבלו שר האוצר וראש הממשלה משבט לשונו של הנגיד המוערך. זמן קצר לאחר תחילת הקדנציה של הממשלה היוצאת, החל פישר למתוח ביקורת על מתווה הפחתות המס של נתניהו וטען כי הכנסות המדינה ייפגעו כתוצאה משיעורי המס הנמוכים.

במרס 2012, הגיעה הביקורת לשיאה סביב התוספות הרבות לתקציב הביטחון. "אם הממשלה תחליט שאנו צריכים להגדיל את תקציב הביטחון באופן משמעותי אז עלינו לשלם", אמר, "אך מדינה צריכה לשלם דרך מיסים ולא דרך גירעון".

בקיץ האחרון, תקף פעם נוספת את המדיניות הכלכלית, לאחר העלאת יעד הגירעון ל-3%. " מדברים על 3% גירעון כאילו נגיע לשם אבל אני לא בטוח שנגיע לשם אם יהיה מיתון", אמר פישר. "שמעתי אתמול מישהו אומר שאין הבדל בין 2.5% ל-3%. אם כך, אז גם אין הבדל בין 3% ל-3.5% ונגיע ל-5% בלי שום בעיה".

כמה שבועות לאחר מכן, שנודעה תכנית הגזירות הכלכליות של הממשלה, אמר פישר כי כאשר מתח את הביקורת הזו על הממשלה, לא האמין כי היא תעביר את תכנית הגזירות ולכן סבר כי היא לא תוכל לעמוד ביעד הגירעון המוגדל.

לא חסך בביקורת גם כלפי הממשלה(צילום: gettyimages)

בחודשים האחרונים שמר על שתיקה יחסית, בשל מערכת הבחירות. בהתבטאות היחידה שלו, כשבועיים לפני הבחירות, התייחס לתקציב המדינה והעריך כי יש לקצץ 12 מיליארד שקל ב-2013, כלומר, לבטל חלק מההטבות שניתנו לציבור ב-2012 בתגובה למחאה החברתית.

"לא הייתי רוצה לעמוד במקום מי שיצטרך להסביר לחלקים מהציבור, ש'הבטחנו אבל לא הבטחנו ליישם'", אמר פישר, "אבל זו העבודה של הפוליטיקאים. הממשלה תצטרך להחליט מה לעשות וזה יהיה מאוד קשה".

באותה הזדמנות, גם דיבר על האפשרות שהממשלה תבחר למתן את הקיצוץ על ידי הגדלת התקציב. "אם הייתי צריך לבחור, הייתי מעדיף שהממשלה תעמוד ביעד הגירעון וגם בכלל ההוצאה, אמר. "ואולם, אם יהיה הכרח לשנות את כלל ההוצאה ולהגדיל אותו, דבר שאיננו רצוי, אני מעדיף שזה יעשה תוך עלייה במיסים וקיצוץ משמעותי של הגירעון, רצוי אף אל מעט מתחת ל-3%. לא מומלץ לדחות את ההחלטות האלו – המתחים בתוך הממשלה רק גדלים ככל שמתרחקים מהבחירות, ועדיף לקבל החלטות אלו כבר בתחילת הקדנציה של הממשלה".

כזכור, פישר בחר לסיים את תפקידו בסוף יוני, כלומר, בתום המועד החוקי האחרון לאישור תקציב המדינה. מן הסתם, קולו עוד ישמע במהלך הדיונים סביב הקיצוץ הצפוי, ויתכן שלשונו תהיה משוחררת מאי פעם.