הנטל שלי הוא לא הנטל שלך
הדיון הציבורי על שוויון בנטל, מפספס לא פעם את העיקר: הגדרת הנטל. ובשאלה המהותית מהו הנטל, העם עוד לא הכריע. לכן, אין אלא להפנים את העובדה כי מדובר בוויכוח עקרוני שעוד אין לו מנצחים, ובינתיים - לדבוק בסטטוס קוו
שמעתי את אחד מחברי הכנסת החרדים טוען שצה"ל אינו זקוק לחרדים כי יש בו כבר מספיק חיילים. טיעון זה מקומם ולא מוסרי. ראשית, ייתכן שהוא טועה, והצבא כן זקוק לחיילים נוספים. שנית, גם אם די לצבא במערך מצומצם ואיכותי, ייתכן שבין בני הישיבות יש בעלי פוטנציאל גבוה, שיכולים לתרום לו משמעותית.
אבל אין זה העיקר. הבסיס הלא מוסרי שבטיעון הוא הכשל המרכזי שבו. כי נניח שהצבא אינו זקוק לחיילים נוספים, אך מה על השוויון בערך החיים? למה שלא לגייס את החרדים, ולפטור משירות את החילונים, שמאז קום המדינה הם שהקיזו את דמם? מדוע שלא יטענו החילונים – 'עד עכשיו אנחנו שירתנו - מעתה ואילך ישרתו החרדים'? לכן, אין בטיעון הזה כדי לחרדים להתבסס עליו, בוויכוח על מידת שותפותם בשמירה על ביטחון המדינה.
עלבון לאנטיליגנציה
מאידך, התוכנית שהציג יאיר לפיד, לפיה החרדים יגויסו בעוד חמש שנים, גם היא לא תספק פיתרון הולם. שהרי חמש שנים הם נצח. ייתכן שעד אז לפיד כבר לא יהיה בכנסת. ייתכן שיהיה שלום. אבל הגרוע מכל – איזה שוויון בנטל זה שהצעיר החילוני הולך מחר לשדה הקרב, והחרדי נותר בישיבה?
ומה יהיה בתום חמש השנים – אם החרדים עדיין יסרבו להתגייס, לפיד יכנס עם צבא לבני ברק? הצעתו של לפיד אינה מעשית, והיא מהווה עלבון למוסר ולאנטיליגנציה של הציבור החילוני.
תגדירו נטל
הדיון האמיתי בסוגיית גיוס לכולם צריך לעסוק בשאלת הגדרת הנטל. החילונים טוענים שנשיאה בנטל משמעה שירות צבאי, ולכן על כולם להתגייס. בכל מקרה, לדעתם, אין סתירה בין הלימודים בישיבה ובין השירות הצבאי.
מנגד, טוענים החרדים כי הנשיאה בנטל משמעה גם לימוד בישיבות, שהוא הדי.אן.איי של האומה היהודית. לדעתם, ללא עולם הישיבות תאבד הזהות היהודית. עבורם, אין טענה רחוקה יותר מהמציאות מזו שהישיבות הן פרויקט ממוסד של השתמטות.
ואל מול הטענה כי אפשר לשלב בין השירות הצבאי ובין לימוד תורה, יגידו החרדים כי הישיבות מעצבות את אישיותו של הלומד כבן תורה, וכור ההיתוך הצבאי סותר לחלוטין את הלך הרוח הזה.
וויכוח ללא הכרעה
כך שבשאלה המהותית מהו הנטל, העם עוד לא הכריע.
זו שאלה קיומית עם מטען מוסרי ראשון במעלה שאין לה פתרון. וכשהעם חצוי, לא ניתן לכפות פתרון לצד זה או אחר.
לכן, אין ברירה אלא להשאיר את הסטטוס קוו, ולהפנים את העובדה כי מדובר בוויכוח עקרוני ונוקב, שבינתיים אין בו מנצחים. דבר אחד ברור: הטיעונים הלא מוסריים שבשיח העכשווי, רק ילבו את השנאה וירחיקו אותנו מן הפיתרון הראוי.
- דב הלברטל הוא מרצה למשפט עברי, ולשעבר ראש לשכת הרב הראשי לישראל