מחקר: חרדים אקדמאים מרוויחים פחות מחילונים
השוואה בין השתלבות אקדמאים במכללה האקדמית אונו מהמגזר החרדי לבין חילונים בשוק העבודה, מגלה שחרדים מקבלים פחות הזדמנויות תעסוקה, מחפשים יותר זמן עבודה, מקבלים פחות תגובות לקו"ח ומרוויחים פחות כסף. למה זה קורה? בגלל שאין להם חשבונות בפייסבוק - אבל ממש לא רק
האקדמאי החרדי מחפש עבודה יותר זמן ומרוויח פחות כסף לעומת מקבילו החילוני - כך עולה ממחקר שערך מכון ירושלים לחקר ישראל בקרב בוגרי הקריה האקדמית אונו, במטרה לבחון את מידת השתלבות הבוגרים החרדים בשוק העבודה לעומת הבוגרים שאינם חרדים.
עוד על חרדים בשוק התעסוקה - בקריירה :
- שיעור התעסוקה של חרדי ובוגר בי"ס יסודי - זהה
- תוך 5 שנים: כחצי ממערכת החינוך - חרדית וערבית
- 6,000 ש' בלי לעבוד. המדינה נגד תעסוקת חרדים
- הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
הקריה האקדמית אונו פתחה את הקמפוס החרדי הראשון בארץ ב-2002 וכיום היא בין המכללות המובילות בארץ מבחינת שיעור החרדים שלומדים בה. המחקר, שנערך על ידי הכלכלן ד"ר דן קאופמן והחוקרת רעות מרציאנו, כלל סקר בקרב 630 בוגרים חרדים וחילונים של מסלולי משפטים ומינהל עסקים, שסיימו את לימודיהם בין 2004 ל-2011.
הנתונים גילו שכמחצית מהבוגרים החרדים (47%) מרוויחים עד 7,200 שקל בחודש לכל היותר – בעוד שכשני שליש מהבוגרים החילוניים מרוויחים שכר יותר גבוה. מקרב רמות שכר של 11 אלף שקל ומעלה - הבוגרים החרדים היוו רק 18%, לעומת 33% מקרב הבוגרים החילונים.
בבחינת בוגרי לימודי משפטים נמצא, שכ-60% מהחרדים מרוויחים עד 7,200 לכל היותר (לעומת 41% מקרב החילוניים), ואילו ברמות שכר של למעלה מ-11 אלף שקל אין בוגרים חרדים כלל (לעומת 27% מקרב הבוגרים החילונים).
מחפשים יותר זמן עבודה
עוד עולה מהמחקר, כי משך הזמן הממוצע שלוקח לחרדי בעל תואר אקדמאי מהמכללה למצוא עבודה עומד על כ- 6.58 חודשים, כאשר בקרב בוגרי משפטים הוא אף מתארך ל-7 חודשים. אצל הבוגרים החילונים לעומת זאת, הוא עמד על 4.6 חודשים.
אצל האקדמאיות החרדיות בוגרות המכללה לעומת זאת, לא נמצאו הבדלים משמעותיים באשר לזמן חיפוש העבודה וגובה השכר לעומת לא חרדיות. עם זאת התברר כי הבוגרות החרדיות שולחות פחות קורות חיים בתהליך חיפוש העבודה וכי המענה שהם מקבלות משוק העבודה נמוך יותר בהתאמה. בנוסף נמצא כי הן נכונות פחות למוביליות גיאוגרפית לטובת תעסוקה.
קשיים: אין פייסבוק ואין המלצות
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל-2012, שיעור התעסוקה בקרב האוכלוסייה החרדית עומד כיום על 45% מגברים ו-63% מנשים. בין החסמים שעומדים בפני חרדים במציאת עבודה, מציין המחקר נוכחות מועטה ברשתות חברתיות, סטיגמות ודעות קדומות מצד מעסקים וכן כתיבת קורות חיים שאינם מלוטשים מספיק וקושי לקבל המלצות.
לאלה מתווספים על פי המחקר, חסמים בתוך החברה החרדית עצמה, בהם ויתור על מעמד האברך היוקרתי, חשש מהתקרבות לעולם החילוני הנתפסת כאיום על אורח החיים החרדי וכן חשש מתגובות שליליות בתוך החברה החרדית. עוד מפורט כי הסטודנטים החרדים נתקלים גם בקושיים כלכליים במימון לימודיהם, בין היתר עקב אבדן המלגות והתמיכות המוענקות לאברכים.
בנוסף מצוין כי הגברים החרדים סובלים מהיעדר מיומנויות לימוד וממחסור בידע בסיסי בלימודי הליבה, בעיקר במקצועות מתמטיקה, אנגלית ויישומי המחשב. "על רקע קשיים אלו, רובם ככולם של הסטודנטים החרדים הגברים פונים למסלולי מכינות, שנועדו לצמצם במידת האפשר את פערי ההשכלה".
הבעיה: מעדיפים מקצועות "יוקרתיים"
אולם למרות קשיים אלה, ד"ר קאופמן, שעומד בראש יחידת הצמיחה הכלכלית של המכון, מציין כי הנתונים בדבר השתלבות האוכלוסייה החרדית בשוק התעסוקה בישראל דווקא מעודדים: לפי נתוני בנק ישראל, מספר הסטודנטים החרדים כמעט שילש את עצמו, מכ-2,000 בשנת 2005 לכ-6,000 ב-2010.
קאופמן מוסיף כי רוב הבוגרים החרדים מעוניינים להשתלב במקומות תעסוקה בעולם החילוני. עם זאת, הבעיה המרכזית לדבריו, היא שרובם פונים למסלולי לימוד במקצועות שנתפסים כ"יוקרתיים" ופרקטיים, דוגמת משפטים ומינהל עסקים, המבטיחים לכאורה הכנסה גבוהה ופיצוי על אבדן המעמד החברתי.
עם זאת, בפועל מדובר לדבריו במקצועות שהשוק רווי בהם ושהיצע העובדים גדול יותר מהביקוש. קאופמן מוסיף, כי העובדה שמדובר לרוב בתואר ממכללה, מהווה מרכיב נוסף ביצירת פוטנציאל לנחיתות בשוק התעסוקה הכללי.
"למרות הקשיים, האקדמאים החרדים כן מוצאים עבודה בסופו של דבר", הוא אומר. "הבעיה המרכזית כיום נעוצה בעובדה שפותחים להם מספר מסלולי לימוד מאוד מצומצמים. המסר המרכזי הוא שצריך לגוון את מסלולי הלימוד של החרדים ולנסות ולשלב אותם במסלולי הלימוד הרגילים באוניברסיטאות, אך זו שאלה שיש לבחון".
לפנייה לכתב/ת 
