מבקרים ובוכים: עשרות-אלפי מבקרים בבית פוגל
ארון החשמל מחוץ לבית משפחת פוגל עמוס במכתבים, ספרי תהלים ופתקי זיכרון שהותירו למעלה מ-30 אלף ישראלים שביקרו במקום. הם שרים, מתפללים ועורכים טקסים. "זה נותן לנו עידוד, אך לא ממלא את החלל הפרטי שלנו", אומר אביה של רותי
<< כל מה שמעניין בעולם היהודי - בפייסבוק שלנו. כנסו >>
בליל שבת לפני כשנתיים חדרו מחבלים ליישוב איתמר שבשומרון, נכנסו לבית משפחת פוגל – ורצחו באכזריות את בני הזוג אודי (אהוד) ורות ושלושה מילדיהם. במסע ההלוויה השתתפו למעלה מעשרים-אלף ישראלים – חרדים, דתיים וחילונים, ימנים ושמאלנים. אך נראה כי הזמן לא ריכך את האמוציות שעורר הפיגוע, וכך הפך בית המשפחה ליעד תיירותי, לצד בית המדרש של הישיבה הגבוהה באיתמר, "משכן אהוד", על שמו של אבי המשפחה.
המבקרים מגיעים לבית המשפחה הן כמבקרים פרטיים – והן במסגרת סיורים מאורגנים, שאותם מדריכים גם בני משפחות פוגל ובן ישי. ההמונים עורכים במקום טקסי זיכרון מאולתרים, מקיפים את הבית, עומדים דקת דומייה, שרים לזכרם או מתפללים - כל איש לפי אמונתו, וכל קבוצה לפי אופייה.
אביה של רותי: "אנחנו רואים בזה ברכה"
אביה של רותי המנוחה, הרב יהודה בן ישי שמדריך בעצמו סיורים לבית, מוצא בהתעניינות הציבורית נחמה. "מהרגע הראשון הרגשנו כי מעבר לעובדה שמדובר באירוע פרטי כואב מאוד, הרי שמדובר בכאב לאומי ששייך לכלל ישראל", הוא אומר.
"העם הרגיש זעזוע ושייכות לאירוע. גם מחוץ לגבולות מדינת ישראל חשו זעזוע אמיתי. הציבור שמגיע לבקר באיתמר מגוון מאוד: הן דתיים והן חילונים, ואנחנו רואים בזה ברכה שזה מצליח לחבר סוגים שונים של אנשים.
"יהודי אחד סיפר לי שהוא הגיע לאיתמר ועשה הקפה מסביב לבית, ובזה הרגיש שהוא מתחבר למקום. גם בניין הישיבה שנקרא 'משכן אהוד' מתוייר על ידי רבים שמגיעים לשמוע ולראות היכן אהוד צמח. חורבן הבית הפרטי פינה מקום לצמיחת בית רחב יותר, וזה נותן לנו עידוד וממלא אותנו בכוחות חדשים. אבל כל זה, כמובן, לא ממלא את החלל הפרטי שלנו, ואת האובדן הפיזי שלהם מהחיים הגשמיים".
למעלה מ-600 אוטובוסים של תיירים
את הסיורים המאורגנים מפעיל יוסי דגן, מ"מ וסגן ראש המועצה האזורית שומרון, במסגרת פרויקט "שומרון-נעים להכיר" שהוא עומד בראשו. בראיון ל-ynet הוא מספר כי "ציבור המבקרים מימין ומשמאל מבקש לראות את בית משפחת פוגל ולהביע הזדהות". לדבריו, הסיורים בסביבת בית המשפחה התחילו לפני שנה וחודשיים – ובמסגרת הפרויקט שהוא מוביל בלבד, כבר הגיעו 600 אוטובוסים עם תיירים לאיתמר, מתוך 1,500 אוטובוסים שהוציא הפרויקט.
"אנו רואים מגמה להגיע לבית הישיבה באיתמר ולבית משפחת פוגל", דגן אומר. "אנשים מגיעים לכאן ומתרגשים, הם רוצים להשאיר משהו. בארון החשמל הסמוך לבית הצטברו מכתבים ופתקים שהמבקרים השאירו, וזו דרכם להתחבר למשפחת פוגל ולחזק.
"ישנם סיורים גם באתרים נוספים במסגרת 'נעים להכיר', אבל בשורה תחתונה הביקור בבית משפחת פוגל מסמל עבור רבים את הצורך להיאבק ולא להישבר, ואת המחיר הרב שאנו משלמים לעיתים במאבקנו למען ההתיישבות".
"עם ישראל לא שכח"
הראל וייצמן הלומד במכינה הקדם-צבאית החילונית "דרך ארץ", ביקש להיפגש עם האירוע כדי להבין את הקושי בחיים ביישוב, ולהכיר את האנשים שבוחרים לגור שם.
"להיפגש עם האירוע הזה, זה להרגיש שאנחנו לא חיים על כוכב אחר", וייצמן אומר. "יש ערבות יהודית וכולנו בני אדם שמחלחלים מהזוועה הזו, ובעיקר כשכולנו אחים. היו לי חששות להגיע למקום ולהיפגש עם האוכלוסייה", הוא מודה, "אך הם התבדו".
גרשון מסיקה, ראש המועצה האזורית שומרון, מציין כי "מדובר בדבר שהוא פשוט פלא גדול ומרגש ביותר עבורנו. עשרות-אלפי בני אדם עולים לרגל לאיתמר, פשוטו כמשמעו, בכדי להביע תמיכה והזדהות. ביניהם דתיים, חילונים, אנשי שמאל וימין, פוליטיקאים, אנשי עסקים ועוד. כולם עושים מעשה פשוט, ובנוכחותם שם מוכיחים כי עם ישראל לא שכח - וכי ברגעים קשים הוא יודע להתאחד".
במלאת שנתיים לרצח בני משפחת פוגל, ייערך טקס אזכרה ביום ראשון (17/2) בישיבה הגבוהה באיתמר, ותונח אבן הפינה לבניית פנימיות לזכר בני המשפחה - בניין לזכר כל אחד מבני המשפחה שנרצח.