המדריך למהפכה: עם אוכל לא משחקים

"וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם. כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי, שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד; וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם. אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא, בְּגַפּוֹ יֵצֵא; אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא, וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ".

פרשה זו מביאה חוקים מלאי השראה המציגים את עמדת היהדות לגבי זכויות המגיעות לכל אדם, באשר הוא אדם. לגר, ליתום, לאלמנה, לעבד ואפילו לבהמה העובדת אצלך. ולעומתם, אנו מוצאים פה כמה חוקי ענישה נוקשים לגבי עבירות שבין אדם לחברו. וכך למשל כתוב: "וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה, וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ. עַיִן תַּחַת עַיִן, שֵׁן תַּחַת שֵׁן, יָד תַּחַת יָד, רֶגֶל תַּחַת רָגֶל".

 << כל מה שמעניין בעולם היהודי - בפייסבוק שלנו. כנסו >>

• זמני כניסת שבת ועוד על פרשת "משפטים"
  

ככה פשוט, בלי חוכמות. חז״ל ראו את האכזריות שבחוקים הנוקמניים האלה בצורתם זו, ושאלו למשל: הייתכן שהתורה התכוונה באמת להוציא לאדם עין תחת עין? ומה יקרה אם האיש הנענש יש לו רק עין אחת? אם יוציאו לו את העין היחידה שיש לו, יהיה העונש חמור ממה שנתכוון המחוקק המקראי.

המכה את חברו בשוק

וכבר בתלמוד מצאנו סיפור בעניין זה המתאר אדם אחד שהיכה את חברו בשוק מכות נמרצות. גרר אותו האיש המוכה אל בית הדין, והשופט אמר לו: עין תחת עין ממון. אני גוזר עליך לשלם לרעך המוּכה פיצוי בסך חצי זוז.

אימת הצרעה

לאחר פירוט מדוייק של חוקי הענישה על כל עבירה ועבירה, חוזרת הפרשה לעסוק גם במשימות הלאומיות של כיבוש הארץ. גם לכך יש לקב"ה תכנית ברורה. וכך הוא אומר: "וְשָׁלַחְתִּי אֶת הַצִּרְעָה לְפָנֶיךָ; וְגֵרְשָׁה אֶת הַחִוִּי אֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַחִתִּי מִלְּפָנֶיך". רש״י אומר: הצרעה היא האימה.

הקב״ה מגלה למשה את אחד מהכללים החשובים ביותר להצלחת מסעות כיבוש או מהפכות: לא עושים מהפכות בחקלאות. עם המזון לא משחקים!

האיכר והאוטו

האיכרים עובדי האדמה הם האנשים השמרנים ביותר בעולם. הם גם האוכלוסייה הקשה ביותר לקליטת רעיונות חדשים, אך הם מספקים את הדבר החשוב ביותר לקיום האנושי: המזון. כשמרתין לותר פתח במהפכה הפרוטסטנטית, הוא נתקל בהתנגדות קשה מצד האוכלוסייה הכפרית השמרנית. הוא לא מצא דרך לשכנע אותם לעזוב את הקתוליות, ולכן יצא נגדם במלחמת שמד, והרג כמעט את כל האיכרים בגרמניה.

התוצאה הייתה רעב שנמשך קרוב למאה שנה! לכן, מאז השתדלו המהפכנים העירונים לטפל באיכרים לאט-לאט ובכפפות של משי. ממש כמו שמסביר הקב״ה למשה: "מְעַט-מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ, עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה וְנָחַלְתָּ אֶת-הָאָרֶץ".

איכה נע ונוסע האוטו בכביש

ושמע האיכר להסבר שעתיים

וממצח מורהו נזלו פלגי מים.

די, חסל, הבינותי! ברור כאור יום!

כלומר, יש קרבורטור ויש גנרטור

וישנה סוללה וישנו קונדנסטור.

הנה כאן הבנזין את הדיזל מזין

ופה - חד וחלק - המנוע נדלק.

ועוברת חיש קל, עד אל זה הגלגל.

ומפה אל הסליל הלזה - הנה ככה

זה מובן לי - דבר רק אחד אל אשכחה.

שאלה רק אחת עוד אשאל בנימוס:

לא ברור לי היכן פה רותמים את הסוס...

מהכפר אל הקולחוז

אחרי המהפיכה הגדולה ברוסיה נשלח מדריך פוליטי להסביר לאיכרים את הרעיון של הקולחוז - משק חקלאי, המנוהל במשותף על ידי כל אנשי הכפר יחד. הוא פגש איכר זקן לשיחה אישית ואמר לו כך: תראה, לסרגיי יש שלוש פרות, ליבגני יש שבע פרות ולוולדימיר יש ארבע. אנחנו לוקחים את כל הפרות, ובונים רפת משותפת שבה נוכל להכניס מכשירי חליבה משוכללים יותר.

אומר לו האיכר: זה ממש רעיון טוב. מוסיף הפוליטרוק ואומר:

לנטשה יש חמש כבשים, לזויה יש כבשה אחת, ולאולגה יש שמונה כבשים. אנחנו עושים דיר משותף ומתחלקים גם בעבודה וגם בהכנסות. אומר האיכר: גם זה רעיון טוב מאוד. לכו על זה!

אומר המהפכן: לאיבן יש חמישה-עשר אווזים, לאיגור יש אחד-עשר אווזים, לבוריס יש ארבעים אווזים. אנחנו עושים מכולם להקה אחת ו...לא לא לא, צועק האיכר, אווזים לא! שואל אותו הפוליטרוק: למה דווקא אווזים לא? אומר האיכר: כי אווזים יש לי!

טור זה מוקדש לזכרו של המגיד מדובנא, ר׳ יעקב קרנץ (1806-1740), אהוב ליבו של הגאון מווילנה, שידע לתבל את הפירושים שלו לפרשת השבוע בסיפורים ומשלים מלאי הומור, שנלקחו מחיי היומיום של אבות אבותיי בליטא.

שבת שלום, יורם טהרלב