שו"ת 2.0: היזהרו מהרבנים המקוונים

במרחביה הווירטואליים של הרשת, יכול היום כל אדם המתלבט בשאלה הלכתית, למצוא שלל כתובות שיספקו לו שירותי שו"ת מהירים. אין ספק כי בשנים האחרונות גברה הנגישות אל הידע ההלכתי, אבל מה על מידת מהימנותו?

 << כל מה שמעניין בעולם היהודי - בפייסבוק שלנו. כנסו  >>

• למה אני מוכנה להיעצר כל חודש בכותל?
  

בכנס שנערך בשבוע שעבר על ידי אתר האינטרנט "ישיבה", אמר הרב זלמן מלמד, ראש ישיבת בית אל, כי "ישנם באתרי השו"ת השונים באינטרנט, רבנים המשיבים לשאלות למרות שלא הגיעו להוראה. אותם רבנים ממהרים לענות ולא שוקלים בצורה טובה את דבריהם בטרם הם עונים".

בדבריו לא התייחס הרב מלמד לרבנים ספציפיים, אבל נתן כמה דוגמאות לתשובות בעייתיות שניתנו על ידי רבנים ברשת. אחת מהן ניתנה לשאלה: "האם מותר לנסוע לביקור במחנה השמדה בשבת, האם אין בזה חשש ממראית עין?" הרב מלמד ציטט את מענה הרב: "מותר, אין לחשוש משום מראית עין", ואמר כי בתשובתו התעלם הרב מהיבטים הלכתיים שונים דוגמת אופייה של השבת.

החמרות יתרות

הרב יעקב אריאל, גם רבה של רמת גן, אמר כי בניגוד למחשבה המקובלת כי המענה לתשובות באינטרנט מפחית את מספר הפונים אל הרב באופן אישי, הרי שהמציאות היא הפוכה. "האינטרנט רק מעצים את המודעות לשאלות הלכתיות בציבור הרחב, ובכך גורם גם לעלייה במספר הפניות פנים אל פנים". לדבריו, האינטרנט חושף אל מוסד השו"ת, גם קהל מסורתי וחילוני, שלא היה מעלה על דעתו לפנות לרבנים.

אבל גם הוא ציין שלתופעה יש מחיר. לדבריו, לא פעם, אופי המענה באינטרנט גורם להחמרות יתרות,

שהיו נמנעות לו פנו השואלים לרב באופן ישיר. הרב התייחס למקרה שבו בחורה דתיה לשעבר התגרשה מבעלה, ושבה לחיות עמו לאחר הגירושין. לאחר מכן עזבה אותו שוב, ונישאה לבחור אחר. הרב, שאליו פנתה דרך הרשת, אמר לה כי היא זקוקה ל"גט לחומרא", ובשל כך פנתה לבית הדין שחייב אותה בגט כזה.

הרב אריאל הסביר כי "משום שלא היו עדים, קשה היה לחייב אותה בגט לחומרא. עצם הפנייה שלה לרב באינטרנט והחשיפה שלה למושגים שכאלה באמצעות האינטרנט, גרמה לה לחומרה שכזו".