מאות תקיפות סייבר בשנה: צה"ל נגד "האדומים"

מלחמת הצללים היום-יומית של צה"ל. מאות ניסיונות תקיפת סייבר איימו בשנה החולפת על הרשת המבצעית והמאובטחת בצבא, שעל בסיסה פועלות מערכות הלחימה, כך גילה מפקד אגף התקשוב בצבא, אלוף עוזי מוסקוביץ'.

כתבות נוספות בערוץ החדשות

עימותים בגדה, 4,500 אסירים החזירו הארוחות

תאונת ענק במסלול מרוצים אמריקני. צפו

בראיון ל-ynet, עשור לאחר שהוקם אגף התקשוב על ידי הרמטכ"ל דאז שאול מופז, מדגיש מוסקוביץ' כי "אנחנו השתפרנו, אבל האדומים (הגדרתו לאויבים וליריבים שאינם בהכרח אויבים) השתפרו יותר". אותם אדומים מורכבים ממדינות ומתאגידים, לא כולם אויבי ישראל. "אלו מדינות שמנסות לעבוד עם התעשיות הביטחוניות של ישראל, ואם הן יהפכו לאויבות בנושא הסייבר, לא בטוח שנדע מזה. במרחב הקיברנטי לא אדע מתי האדום הוא אויב. פה נעשה איחוד מאמצים שלא ראינו כמותו בשנים האחרונות, מדינות יחד עם תאגידים". חומות ההגנה של האגף כוללות, בין היתר, חמ"ל הגנה שמאויש מסביב לשעון ב-20 חיילים מומחים שאמורים לאתר ולהשמיד וירוסים שמנסים לחדור למערכת.

חיילי האגף במהלך קורס(צילום: דובר צה"ל)

הנסיקה בפיתוחים פורצי דרך של האגף, בהם מערכות הפיקוד והשליטה הממוחשבות, הביאה עמה גם חשש הולך וגדל מתקיפתם בזמן מלחמה. מערכת הצי"ד (צבא יבשה דיגטלי), לדוגמה, מסייעת למפקדים בשטח לזהות את האויב, את האיומים ואת כוחות צה"ל עצמם. "כבשנו חמש פעמים שטחים גדולים וניצחנו במלחמות בלעדיה", הבהיר מוסקוביץ', שריונר ובוגר מלחמת לבנון הראשונה. "הסיפור כאן הוא הנתונים שהמפקד מקבל. כיום, המודיעין הצף על חוליית הנ"ט של חיזבאללה מגיע ישירות למפקד הטנק תוך שניות, מבסיס אמ"ן במרכז עד לצג שבטנק".

כתופעת לוואי, נוצר גם עודף מידע וכן רצון לחזור לשורשים. "המתכנתים שלנו משקיעים מאות שעות בסינון, בניגוד למלחמת לבנון השנייה, אז המפקדים קיבלו מעט מודיעין. כדי שהלוחמים ידעו להילחם גם כמו פעם, ללא מחשבים, בכל תרגיל אנו מפילים את המערכת באמצע הלחימה לכמה שעות", אמר האלוף.

כך, הלכה למעשה, הפך ראש אגף התקשוב לאלוף הפיקוד, השליטה והמידע בצבא. הוא אחראי לספק תקשורת ישירה, מהירה ובטוחה, בעומק שטח האויב, בטופוגרפיה קשה, בין היחידה המובחרת לגדוד ולכוח הימי - סיטואציה שלא התקיימה והיוותה עקב אכילס בקיץ 2006. "כמעט בכל מערכת נשק כיום יש מערכת מידע וקשר תקשובית", הסביר מוסקוביץ'. "בעמוד ענן, החטיבות שהיו פרוסות על הגבול עם עזה וחיכו להיכנס היו מחוברות כולן בינן לבין עצמן ולחיל האוויר, הים, וגם לשב"כ ולאמ"ן".

"אנחנו השתפרנו, אבל גם האדומים משתפרים"(צילום: באדיבות דו"צ)

המשמעות היא שמפקד בשטח יכול תוך כדי לחימה לקבל מודיעין נקודתי שיסייע לו בשטח במגוון דרכים, כולל ייעול פעולת הכוחות ומניעת אבידות. התוצאה האסטרטגית היא שכוחות היבשה יכולים לבצע כיום מספר כפול של משימות בזמן נתון תוך חיסכון משמעותי בחיי אדם ובחימוש. כשמדובר בדיכוי מאות ואלפי שיגורי רקטות וטילים, זה יתרון משמעותי. בזכות מערכות הפיקוד והשליטה המתקדמות גובר הסיכוי לצמצם ולדכא מהר את כמות האש שתונחת על העורף הישראלי.

היכולות שמופעלות על ידי מתכנתי היחידות "שוהם" ו"לשם" באגף מיושמות גם במבצעים מיוחדים, שם הם יוצרים מעין מעטפת טכנולוגית-צבאית. "לכוח כזה, לפני שייצא, אנו צריכים 'לנקות את השטח' לפני, ושתהיה לו יכולת תקשורת עם הארץ, באופן מוגן, למשך כמה ימים, עם הזרמת נתונים וחומרים", אמר מוסקוביץ'.

בתחום מערכות הפיקוד והשליטה, הפך צה"ל למעשה לאחד הצבאות המובילים בעולם, ואפילו ארצות הברית לא הצליחה לפתח מערכת צי"ד לעצמה, ונכשלה בניסיון שהחל לפני עשור. בביקורים של אנשי האגף שם, נדהמו האמריקנים לגלות את יכולות המערכת, שמאפשרת לכל מפקד רלוונטי לראות על המסך בכל רגע נתון - במשרד, בג'יפ או בשטח - היכן נמצא כל סיור, בכל גזרה ובכל מצב, והיכן חודר מחבל את הגדר. המערכות מסוגלות גם למקם למפקדים בזמן אמת כל "אובייקט" במזרח התיכון.

התוצאה הסופית היא שלולא מערכות מתקדמות אלו, היה הצבא חוזר בקצב הפעילות שלו 30 שנה לאחור. "חיל האוויר הוא הנשק האסטרטגי של צה"ל, והספקי התקיפות שלהם עלו פי 5-3 לעומת העידן שלפני המערכות החדשות", סיכם מוסקוביץ'.