קינדערלך, אני צריך לעשות: כשבגין פיטר את שרון
עוד לפני ישיבת הממשלה שבה חרץ מנחם בגין את דינו של מי שכיהן במלחמת לבנון הראשונה כשר הביטחון, התקיים דיון מקדים וטעון. עם פרסום הפרוטוקולים מלפני 30 שנה, חושפים שניים מהנוכחים באותה ישיבה מצומצמת: "לא נעים להדיח שר שמינית, זה קשה מבחינה אנושית, אבל בגין הבין שאין לו ברירה"
הפרוטוקול שנחשף אתמול (יום ה') מהדיון שחרץ את דינו של אריאל שרון בעקבות מסקנות ועדת כַּהַן על אודות הטבח בסברה ושתילה, תיאר את הדרמה הגדולה בישיבת הממשלה ב-10 בפברואר 1983. אלא שכעת מתברר כי לפני ישיבת הממשלה הטעונה התקיימה ישיבה פרטית ומצומצמת בנושא בלשכתו של ראש הממשלה דאז, מנחם בגין.
משה ניסים שכיהן אז כשר המשפטים סיפר אתמול על אותה פגישה מצומצמת. "עוד לפני ישיבת הממשלה, הכול היה מתואם ביני לבין בגין", אמר ניסים. "היה פה דו"ח של ועדת חקירה והיה צריך להגיע לחקירה - מה עושים עם הדו"ח הזה שהיו בו המלצות שונות, בין השאר לגבי כהונתו של אריאל שרון כשר הביטחון", הוסיף.
ניסים ציין כי אחרי פרסום מסקנות ועדת החקירה, "עמדה השאלה האם הממשלה חייבת או לא חייבת לקבל את המלצות הדו"ח. בגין ואני קיימנו דיון בנפרד לפני ישיבת הממשלה והגענו למסקנה שאפילו שאין חובה משפטית ליישם את ההמלצות של הוועדה, לא מתקבל על הדעת שהממשלה תמנה ועדת חקירה שתשב ותחקור ותכתוב דין וחשבון עם המלצות ומסקנות ובסופו של דבר הממשלה לא תכבד אותן".
עזריאל נבו, שכיהן אז כמזכירו הצבאי של ראש הממשלה, סיפר על התחושה הקשה בישיבה המקדימה ועל הקושי הגדול של בגין לקבל החלטה בעניינו של שרון. "מי שבא לבגין
עם ההמלצות היה דן מרידור שהיה אז מזכיר הממשלה", נזכר נבו, "באותה ישיבה לא רשמית אמרו הנוכחים לבגין ש'אין ברירה - אתה חייב לפטר אותו'".
נבו הוסיף כי "בגין נאנח ואמר 'אוי אוי אוי קינדערלך, לכם קל להגיד ואני צריך לעשות'. זה לא סיפור נעים לבוא ולהדיח שר שאתה מינית אותו. מבחינה אנושית זה קשה, אבל בגין הבין שאין ברירה. זו הייתה ישיבה קשה מאוד". שר המשפטים דאז ניסים: "זו הייתה החלטה מאוד קשה כי היו לכמה חברים ספקות. מה זה אחריות עקיפה? האם יש דבר כזה או אין? האם ההמלצה חריפה מדי? היו לא מעט שאלות".
לפי הפרוטוקול של ארכיון המדינה, שרון הגיע לישיבת הממשלה שהתקיימה מאוחר יותר באיחור, לאחר שרבים מחברי הממשלה כבר קראו בהיעדרו ליישם את המלצות ועדת החקירה כלשונן. "שרון היה מאוד עצבני, תבעו ממנו להתפטר והוא ניסה להגן על עצמו ואמר שיש עוד אנשים שצריכים להיות איתו יחד באותה הסירה", סיפר נבו. "הוא בעצם הטיח אשמה בראש הממשלה ואז בגין אמר לו שהוא צריך לחזור בו מדבריו. זו הייתה אחת הישיבות הקשות שאני זוכר מבחינת המתח באוויר. בכל זאת, העולם מסתכל עליך. אירוע עם השלכות בינלאומיות ובתוכו השמאל והימין קפצו אחד על השני".
בגין הורה לבדוק
נבו היה זה שקטע אז את ישיבת הממשלה ודיווח על הפגנת "שלום עכשיו" שבעיצומה נרצח אמיל גרינצוויג. "התפוצץ מטען בין המפגינים, כנראה שיש כמה פצועים, בודקים את זה", הודיע נבו. בגין הורה לו לרדת למטה ולבדוק את המתרחש. "ידענו כל הזמן שיש הפגנה וכל כמה דקות יצאתי החוצה כדי להסתכל דרך החלון ולבדוק מה קורה שם", נזכר נבו אחרי 30 שנה.
עוד סיפר היום נבו כי "היו המוני אנשים, המשטרה החזיקה אותם במשך כל הזמן שלא יעברו את הכביש. הייתה התלהמות ושמענו מהמשרד הכול, את הצעקות, הקריאות, הרמקולים
ואז שמענו את הפיצוץ. בהתחלה לא ידעו מה זה, אם זה מטען או רימון, רק ידענו שיש פצועים ופינו אותם. מאוחר יותר קיבלנו הודעה שמישהו נהרג שם. זה היה אירוע חריג וקשה, אני לא זוכר בדיוק את הדברים שאמר אז בגין, אבל לכולם היה ברור שמשהו לא טוב קרה פה".
בסיום ישיבת הממשלה הוחלט לאמץ את מסקנות ועדת החקירה ולהדיח את שרון מתפקידו כשר הביטחון. אולם כאן, כך מסתבר, לא תמו הדילמות. בישיבה שהתקיימה יום קודם לכן כבר עלתה סוגיה נוספת לבחינה, לאחר שחבר הממשלה פרופ' יובל נאמן, שלח מכתב ובו בקשה: "הנני מבקש שגם אם ייאלץ השר שרון לעזוב את תפקידו כשר הביטחון, הוא ימשיך לכהן כשר בממשלה, ובמיוחד להשתתף גם בניהול המשא ומתן בלבנון".
שר המשפטים דאז ניסים שחזר ואמר בהקשר זה כי "שרון בעצם לא הודח מהממשלה, הוא הודח מתפקיד שר הביטחון. למעשה הוא נשאר בממשלה כשר ללא תיק.
אחרי שהוחלט להדיחו, ישבנו בגין ואני וניהלנו דיון שהיה לדעתי לא פחות חשוב, אבל איש כמעט לא שמע עליו. הייתה לנו בממשלה ועדת שרים לענייני לבנון ושרון היה חבר בה מתוקף תפקידו כשר ביטחון. התעוררה השאלה, האם שרון יוכל לכהן כחבר בוועדה?"
עוד אמר ניסים כי "ראש הממשלה ואני החלטנו שאין פסול בכך ששרון יוסיף להיות כחבר בוועדה. אמנם ועדת כהן קבעה שיש לו אחריות עקיפה בסיפור של סברה ושתילה, אבל אין זה אומר שהוא לא בקיא, או לא מכיר את נושא לבנון וחשבנו שיכולה להיות לו תרומה חיובית - מה גם שהוא אחד מתוך שישה או שבעה חברים. כך היה שבגין הביא בישיבת הממשלה הצעה לצרף את השר בלי תיק אריאל שרון לוועדת השרים לענייני לבנון, ובסופו של דבר ההצבעה התקבלה ושרון המשיך לעסוק בענייני לבנון".
לפנייה לכתב/ת 
