אנציקלופדיית המוות: מופו 42 אלף מחנות הנאצים
חוקרים אמריקנים ליקטו במשך יותר מעשור נתונים על כל מחנות הרייך השלישי: מאתרי השמדה המוניים ועד גטאות מבודדים. "ציפינו למצוא לא יותר מ-7,000 מחנות", הודו החוקרים המופתעים. ברשימה: מאות בתי בושת שבהם הוחזקו שפחות מין
בין 15 ל-20 מיליון איש נהרגו או נאסרו ב-42 אלף ו-500 מחנות שקוטלגו במסגרת מחקר מעמיק על כל מחנות הרייך השלישי. "הממצאים מרוקנים מתוכן את הטענה של אזרחים גרמנים באותה תקופה לפיה לא היו מודעים לזוועות המשטר" - זו המסקנה הראשית של עורכי האנציקלופדיה שסוקרת את כל אתרי ההשמדה, הריכוז והעבודה שהקימה גרמניה הנאצית.
מיזם זיכרון חדש: עדויות מהשואה בהולוגרמה
תצלומי צבע מהגטו: תיעוד מ"הצלם של הנאצים"
לפני 13 שנים יצאו חוקרים מטעם המוזיאון לזכר השואה האמריקני למסע תיעוד מקיף של הגטאות, מחנות העבודה ומחנות ההשמדה של הנאצים ברחבי אירופה. העיתון "ניו יורק טיימס" פרסם בסוף השבוע את ממצאי המחקר המעמיק, שלטענתו "היכו בתדהמה גם את מיטב מומחי מלחמת העולם השנייה".
החוקרים קטלגו 42,500 גטאות ומחנות שהקימו הנאצים בשנים 1945-1933 בשטחי שליטתם מצרפת במערב עד רוסיה במזרח. הממצאים היכו גלים כשהוצגו בפורום אקדמי במרכז לחקר היסטוריה גרמנית בוושינגטון. "המספרים גבוהים בהרבה ממה שהערכנו", אמר מנהל המרכז, הרטמוט ברגהוף. החוקרים סיפרו שבתחילת הפרויקט הם ציפו ללקט נתונים על לא יותר מ-7,000 אתרים, "אבל המספרים המשיכו לעלות ולעלות".
הנתונים היבשים מעוררי צמרמורת: 30 אלף מחנות עבודה, 1,150 גטאות ליהודים, 980 מחנות השמדה, 1,000 מחנות לשבויי מלחמה ועוד שורת אתרים שבהם הוצאה לפועל המדיניות האכזרית של הרייך השלישי. בברלין לבדה תועדו 3,000 מחנות, ובעיר המבורג 1,300.
המחנות שתועדו כוללים לא רק "מרכזי מוות" כמו אושוויץ, אלא גם אלפי מחנות של שבויי מלחמה ומחנות עבודה בכפייה שבהם סייעו אסירים במאמץ המלחמתי של גרמניה. בנוסף צורפו לרשימה "מרכזי סיוע" שבהם הוכרחו נשים לעבור הפלות, וכן 500 בתי בושת שאכסנו בכפייה נשים שנאלצו לקיים יחסי מין עם חיילים נאצים.
האנציקלופדיה המלאה תפורסם עד 2025
העורכים הראשיים של המחקר, ד"ר ג'פרי מגרגי וד"ר מרטין דין, העריכו שבין 15 ל-20 מיליון איש נהרגו או נאסרו במחנות שקוטלגו. אנשי המחקר ליקטו מידע מ-400 מקורות, ויצרו אנציקלופדיה על מחנות וגטאות נאציים שמשווקת בשלבים על ידי המוזיאון וצפויה להתפרסם במלואה עד 2025.
ד"ר דין ציין כי הממצאים מרוקנים מתוכן את הטענה של אזרחים גרמנים באותה תקופה, לפיה לא היו מודעים לזוועות המשטר.
"לא היית יכול ללכת לשום מקום בגרמניה מבלי להיתקל במחנות עבודה, מחנות שבויי מלחמה ומחנות השמדה", אמר דין, "הם היו בכל מקום".
ב"ניו יורק טיימס" ציינו כי למחקר יכולות להיות השלכות משפטיות לטובת מיעוט של ניצולים שכעת יוכלו להשתמש בנתונים כדי לדרוש פיצויים על סבלם. עורך דין מפלורידה שמתמחה בתביעות של נפגעי מלחמת העולם השנייה ציין כי היו בעבר תביעות שנדחו מכיוון שהקורבנות היו במחנה שאיש לא שמע עליו.
ד"ר מגרגי הדגיש כי המחקר משנה את התפיסה שהייתה מקובלת עד כה בנוגע לשאלת התפתחות המחנות והגטאות. כבר בראשית 1933, בתחילת שלטונו של היטלר, הקים הרייך השלישי כ-110 מחנות שיועדו לכליאת עשרת אלפים יריבים פוליטיים.
לפנייה לכתב/ת 
