הצבא המצרי נלחם בארבה, וגם שומר על הכלכלה
ההתנהלות בחודשים האחרונים במצרים מצביעה על קיום הסכם "שקט" בין מורסי לבין כוחות הביטחון במדינה: הצבא זוכה לאוטונומיה ושומר על האינטרסים הכלכליים הענפים שלו ועל סדר היום הביטחוני, ובתמורה הוא לא רודף את האחים המוסלמים. נחילי הארבה רק ממחישים כמה ההסדר הזה נוח בינתיים לכולם
על פניו נראה היה כי לאחר הדחת הנשיא חוסני מובארק, הצבא המצרי שהיה דומיננטי בכל שדרות השלטון במשך כשישה עשורים, עשה "אחורה פנה" והשאיר את השדה הפוליטי ל"אחים המוסלמים" ולנשיא מטעמם מוחמד מורסי. בפועל, בחלוף שנתיים נראה כי הדברים שונים בתכלית והצבא ממשיך להוות מוקד כוח פוליטי וכלכלי במצרים גם בעידן הזה.
כתבות נוספות במדור "הירוקים של השכן" :
- חיזבאללה מציג: תרופות שפג תוקפן וגניבות רכב
- להון של משפחת אסד כבר יש יורשת
- משבר בקהיר? משפחת מורסי בנופש יוקרתי
רק בינואר האחרון, עת התעוררו המהומות בערי התעלה, לקח שר ההגנה עבד אל-פתאח סיסי את היוזמה לידיו ובסדרת התבטאויות הפך בין לילה ל"שומר הדמוקרטיה". לפי הדיווחים, הוא הסביר למורסי את חומרת המצב וכפה על הנשיא להכריז עוצר, למרות שבמסע הבחירות שלו התחייב מורסי להימנע מצעדים שכאלה.
תקציב ביטחוני ללא שקיפות
התנהלות הצבא והשלטון האיסלמיסטי בחודשים האחרונים מצביעה על קיומו של הסכם "שקט" בין מורסי לבין הצבא ולפיו השלטון אינו פוגע באינטרסים של הצבא, ובראשם סוגיות ביטחון לאומי וכלכלה, ואילו הצבא מצידו לא קורא תיגר על נשיאותו של מורסי וגם אינו מצר את צעדי תנועת האחים המוסלמים כפי שאירע בתקופת השלטון הקודם.
על המצב הזה ניתן ללמוד גם מכך שהתקציב הביטחוני כלל אינו מובא לדיון בפרלמנט ובעצם נכפה על האוצר המצרי בידיעת מורסי ואנשיו. הקולות שהושמעו בעבר מצד חברי פרלמנט מטעם האחים המוסלמים שדרשו שקיפות בתקציב הצבא, נדמו כלא היו.
הצבא מהווה שחקן חשוב במשק המצרי אם כי תרומתו אינה ידועה. ההערכות לגבי שליטתו של הממסד הביטחוני במשק המצרי בשנים האחרונות נעות בין 10% ל-40%. בכל מקרה מדובר בתרומה משמעותית המפרנסת אלפי קצינים בסדיר ובדימוס. מעורבותו של הצבא במשק היא גם במגזרים כמו ייצור לחם ושמן. בימים האחרונים אף נרתם הצבא להוביל את המאבק בנחילי הארבה.
מרכיב חשוב נוסף במצרים של היום היא העובדה שהצבא שולט באזורים הגובלים בישראל ובערי התעלה. עובדה זו יוצרת גם מקור מתח, וכך באחרונה נאלצים אנשי מורסי לעקם את אפם נוכח הצפת תעלות ההברחה ברפיח על ידי אנשי הצבא. זעקתם של אנשי החמאס לבני בריתם בקהיר לא הובילה לעצירת המבצע שאושר על ידי סיסי.
מגן המשק המצרי
המהומות בערי התעלה נתפסו על ידי ראשי הצבא כמקור איום על אחד ממקורות ההכנסה החשובים הן של מצרים כמדינה והן של הצבא המצרי - כ-5 מיליארד דולר בשנה. בצבא החליטו לא לקחת סיכונים ולאפשר אפילו קצה קצהו של איום על התנועה הימית. הפעולה הנמרצת של הצבא מנעה כל פגיעה בתנועת הספנות בתעלה.
נכון להיום, הפופולריות של הצבא ושל סיסי בערי התעלה בשיאה ובסוף השבוע שעבר כבר נשמעו שם קריאות למנות את שר ההגנה לנשיא במקום מורסי.
הגנרל סיסי מוטרד ביותר מהמצב הכלכלי הרעוע של מצרים ומבין כי יציבות פוליטית היא המפתח לשיקום הכלכלי. זוהי הסיבה שהוא מתערב בנושאים פוליטיים ועוסק בין היתר בפישור בין הזרמים הפוליטיים השונים וזאת כדי להביא לפריצת דרך במו"מ עם קרן המטבע הבינלאומית בדבר הלוואה בשווי 4.8 מיליארד דולר.
ניתן לסכם כי היחסים בין מורסי לבין הצבא רחוקים מלהיות אידיאליים ובתקשורת המצרית מופיעות רמיזות לגבי כך. אולם בינתיים שני הצדדים נאלצים לשמור על הסטטוס קוו מתוך שיקוליהם.
הצבא אוטונומי ושומר על האינטרסים הכלכליים הענפים שלו ועל התוויית סדר היום הביטחוני. בתמורה, הוא לא רודף את האחים המוסלמים כפי שנהג לעשות בעידן מובארק, דבר המאפשר להם לבסס את שלטונם.
גיל פיילר ודורון פסקין, אינפו פרוד מחקרים (המזה"ת) www.infoprod.co.il
לפנייה לכתב/ת 
