גלאוקומה: אבחון עצמי ודרכי טיפול במחלה

היא נקראת "הגנב השקט של הראייה" מכיוון שמחלת הגלאוקומה אינה מלווה בכאבים ופוגעת בצורה איטית וכרונית בעצב הראייה, וכתוצאה מכך בראייה. כ-2% מהאוכלוסייה הכללית, אחד מתוך 50 יחלו במחלה. על סמך אומדנים אפידמיולוגיים - 67 מיליון בני אדם בעולם חולים במחלה, מתוכם 6.6 מיליון עיוורים. גלאוקומה היא למעשה הגורם השני בשכיחותו לעיוורון בעולם. שכיחות המחלה עולה בצורה ניכרת בקרב אנשים מעל גיל 40.

עוד על גלאוקומה ומחלות עיניים

• הגורם השני לעיוורון: כיצד מטפלים בגלאוקומה?
• שימוש ממושך במחשב עלול לגרום לגלאוקומה
• הרמת משקולות מגבירה הסיכון לגלאוקומה
  

הגנב השקט של הראייה

אמנם הפגיעה בראייה בגלאוקומה איטית והדרגתית, אך אם המחלה אינה מטופלת, נגרמת בשלב מסוים פגיעה משמעותית בראייה, ואף ייתכן עיוורון.

•  היום בשעה 11:00 ייערך פורום חיי בנושא גלאוקומה. היכנסו לשאול
  

גורמי הסיכון למחלה 

הלחץ התוך עיני (מעל 21 מ"מ כספית) הינו גורם סיכון משמעותי ולמעשה, היחידי שבו ניתן לטפל.

בנוסף גם ישפיעו:

• גיל - מעל גיל 40 הסיכויים לחלות בגלאוקומה עולים.
• היסטוריה משפחתית.
  

אבחון המחלה

מומלץ לעבור בדיקת עיניים שגרתית על די רופא עיניים. הבירור בחשד לגלאוקומה כולל גם הפנייה לבדיקת שדה ראייה  או הפניה לבדיקת OCT - בודקת את מבנה עצב הראייה לגילוי נזק מבני לעצב הראייה משני לגלאוקומה.

בדיקת שדה הראייה בוחנת את תפקוד עצב הראייה ואת מידת הנזק במידה וקיים. בבדיקה נדרשים הנבדקים ללחוץ על כתפור כאשר מוקרן גירוי של אור בשדה הראייה.

הבדיקה לא פולשנית, לא כואבת ולא מצריכה הזלפת טיפות עיניים. משך הבדיקה הממוצע לעין נע בין- 7 ל- 8 דקות. שילוב של הבדיקה הקלינית של רופא עיניים עם ממצאי בדיקת שדה הראייה ו/או ה - OCT  הם אלה שקובעים את האבחנה.

אבחון עצמי: איך תדעו שיש לכם גלאוקומה

כשאדם שם לב לירידה בראייה, בדרך-כלל הוא כבר איבד עשרות אחוזים משדה הראייה שלו ואובדן זה הוא בלתי-הפיך. אולם טיפול נכון יכול להאט או לעצור את המחלה, אך לא להחזיר ראייה שאבדה.

את הפגיעה הזו ניתן למנוע על-ידי טיפול נכון במחלה, שמתבסס על הורדת לחץ הנוזל בתוך כדור העין – לחץ תוך עיני. הדרך היחידה לדעת זאת היא להיבדק באופן שגרתי על-ידי רופא עיניים. מעל גיל 40, פשוט צריך ללכת לבדיקה רגילה ולבקש בדיקה לגלאוקומה.

כל רופא עיניים יכול לכלול במסגרת הבדיקה התקופתית השגרתית מדידה של הלחץ התוך עיני, כך שאם הוא גבוה מדי ניתן לשקול טיפול להורדת הלחץ. מדידת הלחץ התוך עיני אינה מספיקה מכיוון שיש מקרים של גלאוקומה למרות שהלחץ הוא בטווח הנורמלי.

הבדיקה החשובה היא בדיקה של הרופא על עצב הראייה, כדי לראות אם יש בו סימנים של פגיעה מגלאוקומה. אם אכן יש חשד לגלאוקומה, הרופא ישלח אותך לבדיקה של שדה הראייה, שמראה אם יש – או כמה יש - פגיעה תיפקודית מהמחלה.

הטיפול שיכול לעזור 

טיפות עיניים: קיימות טיפות עיניים שמורידות את הלחץ התוך עיני בצורה יעילה מאוד, ללא חומרים משמרים וללא תופעות לוואי משמעותיות.

לייזר: ישנם טיפולי לייזר שלפעמים מסייעים בהורדת הלחץ. ואם כל אלה לא עוזרים, יש ניתוחים שמורידים את הלחץ.

הפחתת ייצור הנוזל התוך עיני או הגברת הניקוז: מתן של תרופות לגלאוקומה ללא חומר משמר מורידה בצורה משמעותית את תופעות הלוואי והתלונות של החולים לעומת מתן טיפול עם חומר משמר BAK (בנזלקוניום כלוריד - חומר משמר הנמצא בשימוש הנרחב ביותר ברפואת עיניים ובפרט בטיפות לגלאוקומה).

שימוש בתרופות ללא חומר משמר: מחקרים הראו שהשימוש בחומר משמר זה בתרופות לגלאוקומה גורם לדלקת כרונית ולתופעות הגורמות להפסקת השימוש על ידי המטופל ולתוצאות הרסניות בקשר למחלת הגלאוקומה עם אבדן ראייה חמור.

לעומת זאת, שימוש בתרופות ללא חומר משמר יפחית בצורה משמעותית את הסימנים והתלונות של דלקת כרונית ועשוי להביא לשיפור בהצלחת הטיפול בחולי הגלאוקומה. במידה שהטיפול התרופתי או הלייזר נכשלים בהשגת בלימת המחלה פונים לאופציה הניתוחית.

סייעו בהכנת הכתבה: ד"ר יניב ברקנא - רופא עיניים ומומחה גלאוקומה באסף הרופא וד"ר קוטלר דניאל - יושב ראש החוג הישראלי לגלאוקומה, רופא בכיר במרכז הגלאוקומה על שם סם רוטברג במכון העיניים של ביה"ח שיבא, תל-השומר

לחצו כאן