בנט בתמ"ת: חברות ההיי-טק מפתחות ציפיות

על פי התפתחות המשא ומתן הקואליציוני , מסתמן כי לראשונה, עומד לנחות איש היי-טק על כיסא שר התעשייה, המסחר והתעסוקה (תמ"ת). נפתלי בנט, שעמד בעבר בראש חברת הסטארט-אפ סאיוטה, שנמכרה ב-2005 לחברת RSA וכיהן בעבר גם כמנכ"ל סלוטו, יקבל לידיו את המשרד האחראי על מרכז ההשקעות, על תקציב המדען הראשי ועל המענקים הממשלתיים לעידוד תעשייה ויצוא - וגם על שירות התעסוקה, שאחראי על שוק העבודה במשק.

משרד התמ"ת - כתבות נוספות בנושא:

• התמ"ת מעכב מלגות פר"ח למאות סטודנטים
• התעשיות הישראליות על המפה, וגם בפייסבוק
• האם זה יעזור? מרכזי השמה לחרדים ב-70 מיליון
  

הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet

ישנם גורמים בתעשיית ההיי-טק שמייחלים לבואו של בנט, ומקווים שסוף סוף יזכה הענף - שכולם אוהבים לכנות "קטר הצמיחה" - לתשומת הלב שלה הוא ראוי. "אנחנו מקווים שהממשלה הבאה תעשה את מה שצריך כדי לקדם את ענף ההיי-טק שהוא מנוע הצמיחה העיקרי של המשק", אומר מנכ"ל התאחדות תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, שלמה וקס. "אני סומך על השר הנכנס שידע מה צריך לעשות כדי לעזור להיי-טק יותר ממני, כי אחרי הכל הוא בא מענף ההיי-טק".

נפתלי בנט(צילום: גיל יוחנן)

וקס, כמו רבים בענף ההיי-טק, חש את הסתירה שבין התארים המחמיאים שקושרים לתעשיית האלקטרוניקה הישראלית לבין העידוד שלו היא זוכה בפועל מהממשלה. "טוענים שאנחנו מקום ראשון בעולם בהשקעה במחקר ופיתוח אבל עיקר ההשקעה הזו באה מגורמים פרטיים ולא מהממשלה.

"אפילו תקציב המדען הראשי, שעמד על 2.5 מיליארד שקל בתחילת המאה, קוצץ לרמה של 1.3 מיליארד שקל, ומתוך זה כ-200 מיליון שקל זה כסף צבוע שמיועד לתעשייה מסורתית. אז על איזו תמיכה בענף ההיי-טק מדברים כאן?".

לדבריו, האתגרים שניצבים בפני שר התמ"ת הנכנס הם רבים, אך בראשם עומדת משימה לאומית אחת - להצליח לעזור ליותר חברות ישראליות לפרוץ מרמת ההזנק (סטארט-אפ) לרמה של חברה בינלאומית שמייצאת מוצרים ולא רק רעיונות. לרמה זו הגיעו עד כה חברות ישראליות בודדות, כמו סאייטקס, אמדוקס ולאחרונה גם מלאנוקס.

הפתרון: קרנות הון סיכון 

וקס סבור, כי ניתן וצריך להגדיל את ההשקעה בהיי-טק, למרות הקיצוץ הנדרש בתקציב המדינה. "כבר הראו בעבר שכל דולר שמשקיעים במחקר ופיתוח, מניב 6-4 בחזרה. חוץ מזה, ניתן להיעזר בכספי הפנסיה של הציבור. מדוע שהמוסדיים בישראל ישקיעו בנדל"ן בחו"ל, שאנחנו יודעים מה התשואה שמגיעה מההשקעות הללו בסוף, ולא ישקיעו במקומות עבודה לילדים שלנו?".

היתרון הטכנולוגי הולך ודועך(צילום: עופר עמרם)

תחום נוסף שבו צריך השר הנכנס להתרכז, הוא טוען, הוא תחום החינוך הטכנולוגי. "היתרון שלו זכתה ישראל בעקבות העלייה מברית המועצות לשעבר, הולך ומתפוגג. בעלייה הזאת קיבלנו שפע של עובדים מיומנים לתעשיות הטכנולוגיות. אבל מאז אנחנו לא מצליחים לייצר אותם בעצמנו".

מנגד, יואב שלוש יו"ר משותף של איגוד התעשיות המתקדמות - IATI מציין כי התמ"ת יכול להזניק את תעשיית ההיי טק קדימה גם מבלי לדרוש תקציבים גדולים מדי, אלא על ידי ייזום שיתוף פעולה בין הסקטור הפרטי לציבורי .

"בין התחומים שבהם ניתן לעשות זאת", אומר שלוש, "נמצא עידוד שילובם של חרדים וערבים לתעשיית ההיי טק המקומית שיאפשר להגדיל משמעותית את היקף התעסוקה בענף. כמו כן, ניתן לחזק את הקשר בין האקדמיה והתעשייה - שיאפשר לאקדמיה לעסוק יותר במחקר יישומי ולתעשייה ליהנות מהמחקרים של האקדמיה המקומית. ניתן, בנוסף, לקדם פתיחת מרכזי פיתוח של חברות רב לאומיות מתחום תעשיית מדעי החיים, כפי שנעשה עד היום עם חברות מובילות מתחום ההיי טק".

עוד ציין שלוש את נושא המימון של הענף - למעלה מ-75% מהשקעות ההון סיכון בישראל מבוצעות על-ידי קרנות ומשקיעים זרים אך רווחי ההשקעות חוזרים לחו"ל במקום להישאר בתעשייה המקומית.

כמו כן, בניגוד למצב בארה"ב, שבה מרבית הכסף להשקעות בהיי-טק מגיע מקרנות פנסיה, חברות ביטוח ומשקיעים מוסדיים אחרים הרי שגופים אלו בארץ ממעטים להשקיע בהיי-טק. "קרנות הפנסיה והגמל בישראל מנהלות מאות מיליארדי שקלים. די בהקצאה של 1%-2% מסכום זה להשקעה במגזר הטכנולוגי כדי ליצור זינוק אדיר. הממשלה תידרש לתת סוג של רשת ביטחון חלקית להשקעה, כפי שכבר עשתה בעבר אבל לא תידרש להוצאה תקציבית".

אנחנו יורדים, העולם עולה