אבעבועות רוח: למה בכלל צריך חיסון?
אבעבועות רוח עדיין נתפסת כמחלה מדבקת שגורמת למאות שלפוחיות מגרדות בגוף. אך מתברר כי מאז הוכנס החיסון לסל הבריאות המחלה שינתה את פניה לחלוטין, ודומה יותר לעקיצות יתוש בודדות. האם היא עדיין מסוכנת? ד"ר צחי גרוסמן מסביר
כשאומרים "אבעבועות רוח" המראה הראשון שעולה בראשנו הוא גוף מלא פצעים אדומים ומוגלתיים ותחושה של גרד בלתי נסבל. אך מסתבר שבשנים האחרונות צורת ההופעה של המחלה בארץ שינתה לחלוטין את פניה, ואפילו שמה השתנה וכעת היא מוגדרת על ידי עולם הרפואה כ"breakthrough varicella". יחד עם ד"ר צחי גרוסמן, מזכ"ל האיגוד לרפואת ילדים, בדקנו מהם התסמינים של המחלה החדשה וכיצד השינוי קשור לחיסון החדש.
עוד על מחלות ילדים בערוץ הורים :
טיפול באנטיביוטיקה מחליש הגוף? 10 מיתוסים
מה צריך להיות בארון התרופות כשיש ילדים בבית
דלקת ריאות בילדים: תמיד צריך צילום רנטגן?
הילד חולה: מתי אפשר לשלוח לגן - ומתי לרופא
דלקות אוזניים: באמת לא צריך אנטיביוטיקה?
מה ההבדל בין המחלה של פעם לזו של היום?
אבעבועות זו מחלה נגיפית שעוברת מילד לילד עם אחוז הדבקה גבוה מאוד. מקור השם הוא ככל הנראה מכך שבעבר חשבו כי היציאה לרוח היא גורם שמגביר סכנה להידבקות. היום כבר יודעים שזה לא כך. המחלה מתחילה להדביק יומיים לפני שהחולה עצמו רואה את הנגעים בכלל, כך שיש פה הדבקה סמויה.
עד לפני חמש שנים כשהמחלה הייתה תוקפת מדובר היה בעשרות ואפילו מאות נקודות אדומות, קצת תפוחות, שהיו יוצאות במשך שלושה-ארבעה ימים על כל הגוף. לאחר מכן הן היו הופכות לשלפוחיות ולבסוף לגלד, שהיה נרפא רק לאחר כמה שבועות. זה מה שאנחנו, הרופאים, מגדירים כאבעבועות רוח הקלאסי. כמובן שיחד עם המראה המאוד לא נעים היה גם גרד קשה ביותר.
אך מאז 2008, השנה בה נכנס לסל החיסון נגד אבעבועות רוח, המחלה הקלאסית כבר נעלמה כמעט לחלוטין. היום מדובר במחלה קלה שמתבטאת במעט מאוד נקודות, חמש עד עשר בלבד, עד כדי כך שניתן לטעות ולחשוב שמדובר בעקיצות יתושים. גם החום, שהיה לרוב מלווה את המחלה, כבר לא נחשב לסמן שלה.
גם המאפיינים של הנגעים הללו הפכו להיות שונים, והם יכולים הליעלם אחרי פרק זמן קצר, בלי שיהפכו לשלפוחית או גלד, כך שגם זמן ההחלמה הפך לקצר יותר. הבדל נוסף הוא בזמן ההדבקה, שהתקצר ואורך שלושה-ארבעה ימים בלבד.
בגלל השוני במחלה הורים רבים טועים באבחנה ונוטים לחשוב כי מדובר בעקיצת יתוש. ואכן, גם הממסד הרפואי מתייחס אליה כאל מחלת עור קלה בלבד.
כיצד תרם החיסון לשינוי במחלה?
הוא לא תרם - אלא הוא הגורם היחיד לשינוי. עד היום הורים שואלים אותי למה בכלל צריך חיסון למחלה קלה כמו אבעבועות רוח. חשוב לי להסביר שלא מדובר כלל במחלה קלה. החשש העיקרי באבעבועות רוח היה תמיד מזיהום משני של חיידקים ש"מתיישבים" על הנקודות הללו ועלולים לגרום לתופעה הקטלנית של חיידק טורף, חיידק מסוג סטרפטוקוק A, שיכול להוביל למוות. אבעבועות רוח הייתה בהחלט מחלה קטלנית – אבל היום לא רואים את זה יותר, וזה הודות לחיסון.
החיסון, כאמור, נכנס לסל הבריאות בשנת 2008 והוא ניתן בשתי מנות, אחת בגיל שנה ואחת בגיל שש. כיום רוב הילדים בארץ קיבלו מנה אחת בלבד, אבל גם זה הספיק כדי לעשות שינוי כל כך דרמטי בהופעת המחלה. אנחנו מאמינים שככל שהשנים יעברו, ויותר ויותר ילדים יקבלו את שתי המנות המומלצות של החיסון, המחלה הזו תיעלם לחלוטין.
האם צריך לבקש לחסן את הילדים?
בדרך כלל אין בכך שום צורך. החיסון, כאמור, הוא חלק מסל הבריאות ולכן הוא ניתן במסגרת שגרת החיסונים של הילדים בטיפת חלב ולאחר מכן בבית הספר, בכיתה א'. בשתי הפעמים הוא ניתן כחלק מהחיסון המרובע (חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח).
המקרים בהם כן יש צורך בפנייה לרופא או לטיפת חלב לקבלת החיסון הם
במקרה שהילד פיספס את קבלתו. במקרה כזה אין בעיה להשלים את החיסון, גם אם מדובר בילד גדול ואני אפילו ממליץ לחסן ילדים מתבגרים כנגד המחלה.
חשוב להבין שהחיסון יעיל בצורה מקסימלית רק כאשר ניתנות לילד שתי המנות, וכי המרווח המינימלי בין שתי מנות הוא שישה שבועות.
בנוסף, אם ילד לא חוסן ואחיו חולה או שיש התפרצות של המחלה בגן - גם אז מומלץ למהר ולתת לו חיסון תוך חמישה ימים מהחשיפה למחלה. בתוך המרווח הזה ייתכן ונצליח למנוע את התפרצות המחלה. אם נחכה זמן רב יותר ייתכן שזה יהיה יותר מדי והוא יחלה.
האם נכון שמי שחלה באבעבועות רוח מחוסן לכל החיים?
לחלוטין לא, בעיקר אם הילד חלה כשהוא מתחת לגיל שנה. אבעבועות רוח זו מחלה שיכולה לחזור, ולכן אנחנו ממליצים לתת את החיסון גם למי שכבר חלה בה. אנחנו יודעים שהחיסון לא גורם שום נזק - ולכן עדיף להיות בטוחים שהילד מחוסן ולתת אותו.
