הצעת חוק: מהפך בשיטת בחירת הרבנים הראשיים
לפי תיקון חקיקה שמציע ח"כ אלעזר שטרן, הרב הראשי יהיה בעל השכלה וניסיון רבני רחבים יותר, וייצוג הנשים בגוף הבוחר אותו יגדל. אם תאושר ההצעה היא עשויה לטרוף את הקלפים בבחירות לרבנות הראשית, שכן היא פוסלת את המועמדים החרדים
הרב הראשי יהיה בעל הסמכה לרבנות עיר ולדיינות, ולפחות רבע מחברי הגוף הבוחר אותו יהיה נשים, כך מבקשים לקבוע חברי כנסת מימין ומשמאל בהצעת חוק שהונחה היום (ג') על שולחן הכנסת.
<< כל מה שמעניין בעולם היהודי - בפייסבוק שלנו. כנסו >>
תיקון החקיקה, אם יאושר, עשוי לטרוף את הקלפים בבחירות הקרבות לרבנות הראשית, שכן הוא פוסל כמה מהמועמדים הקיימים, ועשוי לשנות את יחסי הכוחות בין החרדים לדתיים-לאומיים בתוך הגוף הבוחר. כמו כן, הוא מנטרל כמעט לחלוטין את השפעתו של השר לשירותי דת על הליך הבחירה.
איזון מגדרי
על פי ההצעה, בגוף הבוחר את הרבנים הראשיים יהיו 200 חברים – במקום 150 הקיימים כיום, ובהם 10 נציגות מארגוני נשים מוכרים ו-10 טוענות רבניות או עורכות דין שימונו על ידי הממשלה.
הצעת החוק הוגשה על ידי ח"כ אלעזר שטרן (התנועה), ובין היתר חתמו עליה חברי הכנסת שי פירון (יש עתיד), יצחק הרצוג (העבודה), אורי אורבך (הבית היהודי), דוד צור (התנועה) ועליזה לביא (יש עתיד).
בדברי ההסבר להצעה, נכתב כי במשך שנים לא זכו הנשים לכל ייצוג בגוף זה, וגם כיום, מספרן קטן והן מהוות רק כ-2% מחבריו. עוד נטען, כי מכיוון שלמעלה ממחצית מהגוף הבוחר מורכב מרבנים, נוצרת "אפליה מובנית", המדירה את הנשים ממנו באופן אוטומטי. "לפיכך מוצע שבאמצעות מנגנון של איזון מגדרי יהיה בגוף הבוחר ייצוג של לפחות 25% נשים", נכתב.
עוד מבקשים יוזמי החוק לקבוע כי תידרש הסמכה לשני התפקידים הרבניים הבכירים – דיין ורב עיר – וניסיון של חמש שנים באחד מהם כדי להתמנות לתפקיד הרב הראשי. כן מוצע כי בגוף הבוחר יהיו לפחות עשרים רבני מושבים וקיבוצים גדולים.
3 מועמדים לא עומדים בדרישות
"הרב הראשי לישראל נושא בתפקיד כפול: הוא הממונה על רבני הערים ושירותי הדת המקומיים, והוא גם נשיא בית הדין הגדול", נכתב בהצעה, "לפיכך לא יעלה על הדעת שרב ראשי לישראל יהיה מי שלא רכש ידע וניסיון הדרושים להתמודדות עם תפקידים מורכבים אלה".
מתוך הנחה שלתפקיד הרב הראשי ספרדי ייבחר בכל מקרה מועמד מטעם ש"ס (זהותו עדיין לא ידועה), עיקר המאבק ניטש על תפקיד הרב הראשי האשכנזי, והוא מתנהל בין הציונים-דתיים ובין החרדים.
כיום, קיימים חמישה מועמדים לתפקיד: רבה של מגדל העמק - יצחק דוד גרוסמן, רב העיר מודיעין - דוד לאו, ראש ישיבת "מרכז הרב" - יעקב שפירא, דיין בית הדין הרבני הגדול - אליעזר איגרא, ורבה של שהם - דוד סתיו. אולם רק השניים האחרונים עומדים בדרישות של הצעת החוק החדשה, והם בעלי הסמכה לדיינות ולרבנות עיר.
לנטרל את שר הדתות
הצעת החוק מבקשת לקבוע עוד כי בהיעדר רבנים ראשיים נבחרים מכהנים, ראש הממשלה ימנה (בהתייעצות עם שר המשפטים) נציגים לגוף הבוחר במקום אלה שאמורים להתמנות על ידי הרבנים הראשיים. מטרת סעיף זה לתת מענה למצב המסתמן בבחירות הקרובות לרבנות, שיתקיימו רק לאחר שהרבנים הנוכחיים כבר יסיימו את כהונתם, ולמעשה הוא מונע את מינויים של חלק מהחברים על ידי חרדים.
כמו כן, מוצע שכנציגי ציבור מכוח תפקיד יכהנו רק נציגים מכוח בחירה ולא מכוח מינוי (כך, לדוגמא, לא יוכל לכהן בגוף הבוחר ראש מועצה דתית ממונה שלא נבחר לתפקיד), על מנת לעגן את העיקרון, הגלום בחוק, שלפיו יכהנו באסיפה הבוחרת אנשי שמייצגים את הציבור שנזקק לשירותי הרבנות.
מכיוון שהרבנות כפופה בו זמנית הן למשרד ראש הממשלה (הרבנות הראשית) והן למשרד המשפטים (בתי הדין הרבניים), מוצע לתקן את החוק כך שבכל מקום בו נכתב "השר" הכוונה תהיה לראש הממשלה ולשר המשפטים – ולא השר לשרותי דת, כפי המצב הקיים.
ללא שינוי, הרבנות תמשיך בניתוקה
החרדים עוקבים בדאגה אחר שינוי החקיקה, אך למרות ההערכה כי קיים רוב בכנסת הנוכחית לאישור ההצעה,
סיכוייה לעמוד במבחן בג"ץ אינם גבוהים, שכן היא מבקשת לשנות את שיטת הבחירה הקיימת בטווח זמן קצר מדי ממועד הבחירות לרבנות.
"במצב הנוכחי לא משנה מה הוא רצון העם ואף לא רצונה של המנהיגות הנבחרת", אמר מגיש ההצעה, חבר הכנסת אליעזר שטרן, "אלא קבוצה של רבנים ממונים עלולה להנציח את ניתוקה של הרבנות מצרכיה של החברה הישראלית. באין שינוי תמשיך הרבנות הראשית להיות מנותקת מהחברה הישראלית".
לפנייה לכתב/ת 
