מי באמת מרוויח מהתביעות הייצוגיות?

העירייה גבתה מכם קנס לא מוצדק, חברת המזון מכרה לכם מוצר מקולקל. אתם יכולים לקטר ולשלם את המחיר, או לעשות את מה שיותר ויותר ישראלים עושים מדי שנה - לתבוע את הגוף הגוזל בתביעה ייצוגית. זה נשמע "סקסי" ובאמריקה יש מי שעשה כך מיליונים, אך האם בישראל יש הצדקה לזינוק של 50% במספר התביעות הייצוגיות בשנת 2012, או שזו רק תוצאה של חמדנות עורכי דין מסוימים?

• העמוד המשפטי החדש של ynet
  

מצאתם טעות במוצר? לא בטוח שתביעה ייצוגית זו הדרך(צילום: shutterstock)

הדרך של תביעה ייצוגית בישראל נראית כמו פס ייצור של מפעל: זה מתחיל במציאת ליקוי צרכני אצל חברה או גוף גדול, ממשיך בפניה לעורך דין שמכין פנייה משפטית בת עשרות או מאות עמודים לבית המשפט. מכאן הנתבעת מחוייבת לציין אוטומטית בדוחותיה הכספיים את דבר התביעה, ואם היא נסחרת בבורסה - אף להודיע על כך למשקיעים.

מרבית התביעות מסתיימות כבר בשלב הזה, כשאחריו יתקבל אישור רשמי על סיום ההליך מבית המשפט בלי שכלל יתקיים דיון בנושא. נתונים שפרסם עו"ד אסף פינק בכנס של מרכז הלכה למעשה, מלמדים שהתובע זוכה במקרים אלה בקרוב ל-18 אלף שקל בממוצע ועורך הדין שמייצג אותו בקרוב ל-68 אלף שקל בממוצע.

ומי מרוויח? לפי פינק, 78% מהתביעות הייצוגיות בשנת 2012 הוגשו על ידי 59 משרדי עורכי דין, כלומר אלו ייצגו תובעים בלא פחות מ-840 תביעות ייצוגיות. 15 משרדים הגישו 53% מהתביעות.

"ישנה עליה של מעל 50 אחוז בתביעות הייצוגיות שהוגשו בשנה האחרונה ואין ספק שהמגמה הזאת תימשך", אומר פינק. "הבעיה היא כי חלק מהעוסקים במלאכה רואים זאת כהזדמנות לעשיית כסף מהיר ולא דווקא כפעילות לטובת הקבוצה".

פינק אומר כי ניתוח הנתונים מצביע כי יש יותר מידי תביעות בזוטות. "אמנם גם זה חשוב לצרכן, אך מצאתי כי בשנה האחרונה הוגשו כ-60 תביעות בעניין בעיות סימון יחידות מידה, כלומר אי-סימון מחיר ל-100 גרם. השאלה היא למה 60 תביעות על אותו נושא, ולמה לא תביעה מרוכזת - התשובה היא כי מדובר ב-60 פעמים של שכר טרחה ותגמולים לתובע. אין שום סיבה אחרת".

"כל הסתלקות מתגמלת בכ-40 אלף שקל. יש עורכי דין שעושים זאת 30 פעמים בשנה. החשבון פשוט - 1.2 מיליון שקל כמעט בלי לעשות כלום". 

"לבתי המשפט יש כמובן יד בדבר. השופט דן בהרבה תיקים, וכל הצעה לסיים תיק מתקבלת בברכה ומאושרת בליווי שכ"ט. המסר צריך להיות הפוך - אם יש טעם בתביעה ננהל אותה עד תום אם לא הכלל צריך להיות הסתלקות ללא תשלום". 

רוב התביעות - נגד חברות המזון

על מה תובעים? מרבית התביעות, כמצופה, הן תביעות בתחום הצרכנות - 66% מהתביעות. הרחק מאחור נמצאות תביעות ייצוגיות נגד רשויות (16%) ו-4.5% מהתביעות היו מול חברות ביטוח.

עו"ד חגי אשלגי, המייצג חברות נתבעות בתביעות יצוגיות, מציע לשנות את כל ההתנהלות בין הצרכן לבין החברות. "ברגע שנכנסת ייצוגית לבית משפט, כאילו נוצרה גזרת גורל שצריך לנהל אותה במשך שנים, והחברות צריכות לכתוב בדוחות הכספיים שלהם על התביעה", הוא אומר. לדבריו, לא פעם מדובר בתביעה ללא נזק לצרכן. "אולי יש אי-סימון מדוייק בהתאם לאיזשהו תקן. ואז מה שקורה הוא שעורכי הדין התובעים מתקשרים ומבקשים הסתלקות בתמורה לתיקון, בטרם הנתבעות אפילו מבקשות תגובה".

אשלגי מציע כי תינתן סמכות למועצה לצרכנות או לרשות להגנת הצרכן, לטפל במקרים שכאלו. "יש להציב שם ממונה אליו יגיעו פניות צרכניות על ליקויים כאלו ואחרים של חברות. אם התלונה תימצא מוצדקת, הממונה ישלח הודעה לחברה כי נמצא צדק בפניית הצרכן". בנוסף, טוען אשלגי, כי יש לפצות את המתלונן בסכום אותו הוא מעריך בכ-2,500 שקל.

"במקרה שהחברה לא מתקנת את הליקוי, אז תהיה אפשרות להגיש תביעה. במצב הנוכחי מי שמשלם בסופו של יום את העלויות שעורכי הדין מרוויחים מהתביעות הייצוגיות הרבות הוא הצרכן, מכיוון שעלות המוצר עולה. חשוב לזכור שלא כל הנתבעים הם תאגידי ענק, ולא פעם מדובר במפעל חטיפים שאין לו רווחיות גבוהה".

"מחנכים אותנו שנולדנו לסבול"

עו"ד רם גורודיסקי, המזוהה דווקא עם הצד של התובעים, מחזיק שלא במפתיע בדעה הפוכה. "חשבתי שסיימנו עם הטיעון כי ישנן בעיות חמורות יותר, כדון יש לנו את הפצצה האירנית אז בא ונעצור הכל. אלו טיעונים פופוליסטיים. מחנכים אותנו שנולדנו לסבול ומעגלים לנו פינות. לפני קצת יותר משנה היתה מחאה חברתית ואנשים קצת התעוררו. זה שיש בעיות הרות גורל, לא אומר שמותר 'לדפוק' את האזרח בקטנות".