עובדים מהבית? אל תטרחו להגיע לראיון עבודה
יש עובדים שמספקים עבודה פרודוקטיבית מהבית, אך תמיד יהיו גם כאלה שינצלו את היעדר הפיקוח - ויתפסו תנומה או ילכו לבנק על חשבון שעות העבודה. יהודה מודעי סבור שלא פחות מ-80% מהשכירים יעבדו פחות טוב משמעותית בביתם מאשר במשרד, ומצדיק את החלטת יאהו וקומברס לאסור על עבודה מהבית. דעה
האם שאלתם עצמכם פעם מדוע המשטרה קיימת? הרי רובנו המכריע לא מתכוון לגנוב, לשדוד או לאנוס גם אם לא היו חוקים שאוסרים על כך, מהסיבה הפשוטה - אנו מבינים איך צריכה להתנהג חברה. עם זאת, אנו מבינים את ההגבלות שמוטלות עלינו, כמו מחסומי דרכים, בדיקות פתע, פגיעה בפרטיות על ידי מצלמות וכדומה, כי אנו מבינים שיש מיעוט שמשתמש לרעה בזכויות שניתנו לו.
עוד על עבודה מהבית - במדור קריירה
- מנכ"ל יאהו שולחת הביתה עובדים מהבית
- אחרי יאהו: קומברס אוסרת על עבודה מהבית
- לידיעת מנכ"לית יאהו: עבודה מהבית זה לא בלוף
כעת ניתנים הרשת ותשומת הלב הציבורית לחברת יאהו וקומברס, שם "החצופים" החליטו לאסור על עבודה מהבית. אומרים שזו חוצפה, זלזול באדם ובכבודו, ובזבוז נסיעות ודלק כאשר אפשר לעשות הכול מהבית. אך אני אומר שיאהו וקומברס צודקים.
אומנם אין הנחתום מעיד על עיסתו, אבל אם לא הוא יעיד, אז מי? אני יכול לגלות כאן כי אם יגדירו לי לעבוד מהבית, זה יהיה אסון גדול. איכשהו בבית אני לא מתיישב אל השולחן (תעיד על כך העורכת שלי בטמקא), המקרר מלא מדי, השירותים נוחים מדי, העיתון והטלוויזיה ממש קרובים, ובאמת שלהכניס את הכביסה למכונה לוקח רק חמש דקות, ולתלות שבע דקות גג.
כל זאת לפני שתיים בצהריים, אז חוזרים ילדי ממערכת החינוך וממלאים את הבית בשחוקם. זו אומנם ברכה עתיקה וטוב שכך, אבל עבודה רבה לא תצמח מזה. מה גם שהמילה "שחוק" היא מילה רגועה יחסית לכמות הרעש והריבים שיכולים ילדים לייצר. גם אם אוכל להשליט טרור בבית על מנת לקבל שקט לעבוד, זה יימשך אולי לשעה שעתיים.
טיול בצהרי היום
האם אין אנשים שעובדים מהבית? בוודאי שיש, הכרתי רבים כאלו. רובם עצמאיים שמבינים כי אם לא יפרידו טוטאלית בין חייהם העסקיים ובין חייהם הפרטיים למרות שהם בבית - לא יהיה להם כסף כדי להאכיל את ביתם. אצל שכירים הקשר הזה קיים גם כן, אך הרבה יותר רופף.
אך עכשיו הגענו לנושא המינון - אני טוען ש-80% מהשכירים יעבדו פחות טוב משמעותית בביתם מאשר במשרד, ומאמין כי אפילו מתנגדי הגדולים והרבים יסכימו מן הסתם, כי יש מיעוט שינצל את ההטבה.
נניח שלטעמם, רק 20% ינצל את היעדר הפיקוח מהבוס לתועלתם האישית. אז אין בעיה? אני מכיר כמה עובדי בית שכאלה, שפתאום מטיילים בהרים, הולכים למכון כושר (כי אין תור) או מסדרים ענין בבנק (כי חשוב להבין ולדבר עם הפקיד ללא הלחץ של יום שישי), וכל זאת בצהרי היום.
החשיבות של פינת הקפה
אני כבר רואה את תלונות של חלקיכם: 'איך אתה יכול להשוות?', 'הרי יש מקרים שאנשים מספקים עבודה פרודוקטיבית מהבית ואף הרבה יותר; אין להם פקקים בדרך, הם עובדים עד חצות הלילה ובסך הכל עבודתם רק משתפרת'.
האמת? אתם צודקים. אך אני מעוניין להכניס אתכם רגע אחד לנעלי המעביד: מגיע אלי עובד מעולה, משקיען שמילתו היא בטון יצוק, ומפאת מגוריו במקום רחוק מבקש להתחשב בו ולאפשר לו לעבוד בביתו יום או יומיים בשבוע.
נניח שהסכמתי. שבוע לאחר מכן, כשהחדשות מגיעות לכל רחבי החברה, מגיע לי עובד אחר, היפוכו של העובד הראשון - הוא עושה את מלאכתו, אך לא טיפה אחת מעל. מאלה שמנצלים כל פרצה בחוקים על מנת למקסם את תועלתו האישית.
גם הוא מבקש כעת את אותה הבקשה - לעבוד מהבית. אך אתם יודעים שהוא מאלה שיישנו בצהריים בצורה נינוחה במיטתם, תוך כדי שהם משאירים קילוח דקיק של מיילים שנשלחים כל חצי שעה בתזמון מראש. איך תגידו לא? איך תתמודדו עם רגשות הקיפוח, מוצדקים יותר או פחות, של אותו העובד?
כמו במנהלים כך גם בעובדים - אין שחור ולבן, יש בכל הצבעים ובכל המידות. אם היה אפשרי באמת לסגור הכל דרך הטלפן והמחשב האישי, למה אנשי שיווק טורחים בכלל לנסוע לכל מיני פינות בעולם? כנראה שהתשובה היא שאין תחליף למגע אישי. יש משהו בבלתי אמצעיות של פינת הקפה, בסיעור המוחות,ו באוירת העבודה שקיימת במשרד ואינה קיימת בממ"ד הביתי, ששמנו עליו שולחן, מחשב וקראנו לו חדר עבודה יחד עם כל מיני ארגזי גרוטאות.
בחנו את עצמכם
אני רוצה להציע "בחן את עצמך" קטן - האם קרה לכם שישבתם במשרד וגלשתם באינטרנט, בפייסבוק או בכל משהו אחר, ופתאום שמעתם את הבוס מתקרב או נכנס לחדר ועברתם במהירות לענייני עבודה? אני מאמין שרובנו מכירים את זה ברמה אישית, וברור שבבית אף אחד לא יפריע לכם - אך למה שמעביד ישלם לכם על זה?
חלקכם יאמרו שכך נוח להם יותר לאזן בין צרכי העבודה לצרכי הבית, וכי בשעות הלילה המאוחרות הם יושבים על המחשב ומשלימים פערי שעות. ראיתי את זה קורה, אך בעיני זו העבדות האמתית - אי ההפרדה בין עבודה לבית ובין זמן שמוקדש לקריירה לזמן שמוקדש למשפחה ולזוגיות.
יהודה מודעי הוא שותף בחברת "אימפקט" לחשבות, ניהול כספים וייעוץ כלכלי - Yehudam7@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
