הטובה, הרעה והאכזבה / טור
רגע לפני פתיחת משחקי הפלייאוף, העליון והתחתון, זה הזמן לסכם את שני הסיבובים הראשונים של העונה הסדירה
קבוצת העונה: מכבי ת"א
הקבוצה של גולדהאר, קרויף ואוסקר, בעונה פנטסטית עם פער של 10 נקודות מהמקום השני, פגעה בול בעמדות מפתח: בשער אניימה, הבלם טיבי, הקשר האחורי ראדי והחלוצים עטר בשיאו ופריצה המצוין, וסביבם שחקני בית מוכשרים כמו ייני, לוגסי, מיכה, דאבור וברק לוי, שעצירת הפנדל שלו בדקה ה־94 מול הפועל ר"ג עשתה לדעתי את המפנה של מכבי העונה.
עוד ב-ynet ספורט:
- בוטלו המשחקים בליגות הנמוכות
- בעקבות האסון במרתון: דרישה לוועדת חקירה
- ניצחון בלית ברירה/ טור
- יוסי בניון בסגל הנבחרת לפורטוגל
על הקווים מאמן שבא לכאן עם מטרה אחת: להביא למכבי ת"א אליפות – והוא בדרך הבטוחה לשם. אוסקר משדר רוגע ויושר מקצועי. ההתנהלות התקשורתית שלו מעולה והחיבור עם קרויף והשחקנים נראה מצוין. בזכות צוות מקצועי איכותי ששם דגש על הצד הפיזיולוגי, מכבי הגיעה לכושר מצוין בתזמון הנכון, וזה ייאמר לזכותו של קרויף, שידע גם לעשות את השינויים הנכונים בחלון ההעברות.
הקאמבק: מכבי חיפה
הקבוצה בראשות אריק בנאדו עשתה את אחד הקאמבקים הגדולים בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי. ראובן עטר אמנם נכשל עם הירוקים, אבל נעשה לו עוול לא קטן. ראובן לא שכח לאמן ויש לו קריירה ארוכה לפניו כדי להוכיח זאת, אך תחת שרביטו מכבי חיפה לא הצליחה לתפקד. יעקב שחר קיבל החלטה נכונה, ואריק לקח את ההזדמנות בשתי ידיים.
בנאדו פעל בשני מישורים במקביל. בחלק החברתי־מנטלי הוא שיקם את חדר ההלבשה והחזיר את שמחת החיים, הביטחון והאמונה, שנעלמו לחלק גדול מהשחקנים. במישור המקצועי אריק ייצב את החלק האחורי והחזיר את קטן, בוקולי ועמאשה בגדול לעניינים. בנאדו קיבל את ההחלטות הנכונות כשמעליו מטרייה רחבה ותומכת בדמות שחר וצ'יז'יק, שמנהלים את המועדון בסטנדרטים הגבוהים ביותר. מכבי חיפה סבלה העונה מפציעות רבות של שחקניה, אבל לא שמעתי מאף אדם במערכת תלונה או רמז לכך. להפך, תמיד ניתנה תחושה של הבעת אמון מלאה במי שנמצא, בלי להתייחס למי שחסר, וזה מה שעושה את המועדון הזה למה שהוא. צריך לדעת לצלוח משברים ותקופות קשות בצורה מעוררת כבוד, וזה הישג גדול בפני עצמו.
הנפילה: בית"ר ירושלים
לפני שניכנס לעניין המקצועי, צריך להיות ברור שהמלחמה בגזענות היא מעל הכל ועלינו לכבד ולקבל כל אדם באשר הוא בלי קשר לדת, גזע, צבע עורו וכדומה. הספורט חייב להישאר טהור מכל סממן פוליטי או גזעני. בית"ר ירושלים עשתה צעד אמיץ עם צירוף השחקנים הצ'צ'נים, אבל התזמון, לצערי, לא היה נכון. זה היה צריך להיעשות בתחילת עונה, עם פעולות הסברה נכונות ומועילות. בית"ר חשובה מאוד לכדורגל הישראלי - כאשר היא נמצאת במעלה הטבלה הליגה נכנסת לאקסטזה וכל הקבוצות מרוויחות מכך. אני מקווה שבית"ר לא תסתבך במאבקי התחתית, עוצמתה של ליגת העל תלויה הרבה מאוד במצב הרוח של ארקדי.
לכישלון המקצועי אחראי אלי כהן, שלרשותו עמד סגל שחקנים טוב יותר מאשר של רמה"ש ובני־יהודה, למשל, אבל הוא לא הצליח להתמודד עם משבר הצ'צ'נים. לטענתו הוא היה שותף להחלטה, ולפיכך הייתה עליו גם האחריות למצוא את הפתרונות.
ההפתעה: עירוני רמה"ש
גם המומחים הגדולים ביותר לא יכלו לצפות את ההצלחה המדהימה של הקבוצה הצנועה הזאת עם תקציב נמוך, כמעט בלי קהל, אצטדיון שכונתי, אבל עם ראש עיר חובב כדורגל וספורט, שמשקיע משאבים וזמן בטיפוח הדור הצעיר ומצליח איפה שאף אחד לא נתן לו סיכוי. רמה"ש מצליחה למרות הטלטלות שעברה השנה בזכות איזון, מחויבות ושילוב בין ותיקים וצעירים.
האכזבה: הפועל באר־שבע
עונה נוספת של ציפיות ואי הגעה למטרות. באר־שבע, עם תקציב יחסית גבוה, לא מצליחה לעשות את קפיצת המדרגה ולהגיע לפחות לפלייאוף העליון. הגעתו של אלישע לוי העלתה את רף הציפיות, אבל גם הוא לא הצליח להניף את הקבוצה הדרומית לגבהים. אני מקווה מאוד שבאר־שבע תישאר בליגת העל, היא חשובה מאוד לכדורגל הישראלי. אני מקווה שאלונה ברקת לא תרים ידיים, אבל היא חייבת לשנות פורמט: להתמקד בשניים־שלושה ישראלים בכירים במקום אוסף שחקנים בינוניים.
לפנייה לכתב/ת 
