יקר לישון במלון? ישראלים, תתחילו להתמקח!
דוחות שהתפרסמו לאחרונה מיקמו את ישראל כאחת המדינות היקרות לתיירים. ד"ר בוקסר, כלכלן, חושב שהבעיה במונופול של 3 רשתות המלונות בארץ ויכולת מיקוח עלובה של הישראלים
יוקר המחייה בישראל נמצא בכותרות כבר שנתיים ויותר. הדו"חות שהתפרסמו לאחרונה לגבי היוקר של חבילת תיירות, מעמידים שוב את הנושא בפוקוס ומתבקש ניתוח לבחינת הגורמים למצב ומשמעויותיהם.
מחיר חדרי המלון בארץ הם מהיקרים בעולם. דוח של אתר hotels.com, מגלה כי ישראל יקרה מאוד לתיירים ונמצאת במקום 53 במדד יוקר התיירות - צניחה של 17 מקומות בארבע שנים. זווית אחרת של הנושא, מראה כי משפחה ישראלית משלמת על מלון בבירות אירופה כמחצית ממלון בת"א, אילת יקרה ב-40% מיוון וכפר נופש בצפון עולה פי 2.5 מאשר בהולנד ופי שלושה מבאיטליה.
עוד על מחירי התיירות בארץ:
- נופשים יקרים: למה נופש באילת יקר יותר מבפריז?
- יקר לנפוש במלון: ישראל במקום השלישי בעולם
- התאחדות המלונות: "המלון יקר? תבואו בחורף"
התוצאה לגבי כשליש מהישראלים ברורה: הם לא יוצאים לנופש כי אין ביכולתם לשלם את המחירים הגבוהים. ביחס ישר, תיירים פוטנציאלים מחו"ל מדירים עצמם ממקומותינו היקרים להחריד, כאשר יש להם חלופות איכותיות יותר במחירים זולים הרבה יותר.
חבילת תיירות מורכבת ממכלול רחב של שירותים: טיסות לישראל, היקרות ב-44% עד 147% בהשוואה לטיסות ליעדים תיירותיים מתחרים כמו מרקש, טאלין, לרנקה, האיים היוונים, בודפשט ועוד. שירותי נמל, בתי מלון, תחבורה, מזון, מסעדות, בילוי ונוספים. כל אלו יקרים אצלנו משמעותית מאשר המתחרים שלנו בעולם.
ארנונה למלון בישראל יקרה פי 3 מבאירופה
רוב העוסקים בתחום בישראל הנם מהמגזר הפרטי והם חשופים לסביבת כלכלית מעיקה, יקרה ובירוקרטית, המעלה מהותית את תשומותיהם. הדברים ידועים ומתבטאים במחירי המים, הדלק, החשמל, הארנונה, המיסים הישירים והעקיפים, המזון וכלל השירותים היוצרים מכלול, שעלויותיו גדולות הרבה יותר מאלו של העוסקים בתחום ברוב מדינות המערב. דוגמאות:
ארנונה: הארנונה למלון בישראל יקרה פי שלושה מגרמניה ומשוויץ, כאשר בטורקיה ובקפריסין אין ארנונה כלל. הארנונה מושתת כפונקציה של שטחי המלון ללא קשר לפדיון או לתפוסה. באירופה, לעומת זאת, היא פונקציה של המחזור ומהווה עד אחוז בלבד ממנו.
יוקר המחייה: גם בית המלון משלם יותר על מוצרי מזון, חשמל, דלק ומים.
עלויות כוח אדם: כמות עובדים גדולה לעומת חו"ל, הנובעת גם מיעילות תפעולית נמוכה ("מחלה" של רוב המשק הישראלי), וכוללת מאבטחים, ומשגיחי כשרות העולים לענף יותר מ-90 מיליון שקל בשנה.
היעדר תחרות: מספר מצומצם של רשתות שולט למעשה במרבית המלונות. כ-43% מכלל המלונות בישראל נמצאים בבעלות של שלוש רשתות מלונאיות: פתאל, ישרוטל ודן. באילת מחזיקות פתאל וישרוטל ב-51% מכלל חדרי המלון בעיר.
ריכוזיות לשמה ותחרות מעטה: באירופה יש היצע עצום ומגוון של בתי מלון בכל מדינה, המביא לתחרות גדולה ולמחירים סבירים.
היצע נמוך: יזמים ישראלים מעדיפים להשקיע בחו"ל בשל עלויות הקמה ותפעול, שהן נמוכות בהרבה
מישראל. לא בונים גם בגלל החזר ההשקעה הארוך (למעט בת"א). על המחיר משפיע גם הזמן הרב שלוקח לבנות בית מלון, כ-10 שנים בממוצע, לכך יש להוסיף את מחירי הקרקעות הגבוהים ואת המצב הבטחוני שמרחיק יזמים.
אין דירוג: בישראל יותר מדי מלונות המשויכים לרמה של 5-4 כוכבים, למרות שחלקם לא ראוי לכך - מה שמייקר מאוד את הלינה. אבל זה לא רק שם. על סמך נתוני התאחדות המלונות, המלונות בתל אביב הם הרווחיים ביותר ומספקים החזרי השקעה של 9.2% לשנה. למרות זאת, הם מנצלים את ההיצע הנמוך ואת כוח המיקוח העלוב של הנופש הישראלי וסוחטים מחירים מרקיעי שחקים.
הישראלים שיכולים, משלמים. התיירים לעומת זאת בודקים, משווים ומגיעים למסקנה ברורה: ישראל יקרה מאוד ויש יעדים מועדפים הזולים משמעותית.
האתגר של שר התיירות החדש
אבל ההפסד של כולנו. בשנת 2012 הגיעו לישראל 3.5 מיליון תיירים, כאשר ההכנסות מתיירות
הסתכמו בכ-36 מיליארד דולר. שוו בנפשכם איזו תרומה למשק, לצמיחה ולתעסוקה יכולה להביא ירידת מחירים בענף, שעשויה לגרום להכפלת מספר התיירים ולגרור בעקבותיה גם השקעה עצומה בתשתיות.
כרגיל במקומותינו, אין יד מכוונת ויכולת לממש החלטות בדבר הורדת מחירי החופשות בישראל בעשרות אחוזים, שקיבלה הממשלה כבר לפני שנתיים. אז החליטו. זהו האתגר העיקרי שיוצב על שולחנו של שר התיירות החדש.
הכותב מרצה לכלכלת ישראל במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה
לפנייה לכתב/ת 
