בסיוע הרשויות: פסולת בניין מושלכת לנחל דישון
בינואר, ערימות של פסולת בניין הושלכו אל נחל דישון סמוך לקיבוץ חולתה, כדי למנוע מהמים הגואים לגרום לסחף קברים סמוכים. השבוע, למרות שמי הנחל רדודים, זה שוב קרה. האם מדובר בניצול המצב לפיתרון זול יותר מהטמנת הפסולת, כפי שהחוק דורש? המועצה: "לא ידענו שמדובר בפסולת בניין"
אבן שאין לה הופכין: ערימות של שברי בטון ופסולת בניין הושלכו לאחרונה אל ערוץ נחל הדישון הסמוך לקיבוץ חולתה, בידיעת הקיבוץ ובסיוע רשות ניקוז נחלים.
בעקבות הסערה: הצילו את בית הקברות מסחף
בגלל הטבע: ייבחן תוואי הגדר בנחל רפאים
אחרי 50 שנה - דגי לבנון הירקון שבים ללב הנחל
לעדכונים - עשו לייק לעמוד הפייסבוק
של ערוץ הכלכלה והצרכנות
כששצף הדישון היה בשיאו לפני כחודשיים, טענו בקיבוץ כי מדובר ביצירת חומה שנועדה למנוע את סחף בית העלמין הסמוך. לאחרונה, באמצע חודש מרס, כשגובה המים בערוץ מגיע בקושי לברכיים, נמשכו עבודות "הביצור" ופסולת הבניין הושלכה אל הנחל, במקום להיטמן במקומות שנקבעו לכך.
תגובות הנהלת הקיבוץ והמועצה האזורית גליל עליון נעו בין "אין תגובה" ל"נלמד את הנושא". ורשות ניקוז נחלים כנרת בכלל יוצאת בפרסומים אודות שיקום זרימת הנחל, כשבמקביל הוגה המהנדס הראשי שלה את רעיון השלכת הפסולת לערוץ.
"להציל את המתים"
בחודש ינואר השנה עלה הדישון על גדותיו בעקבות כמויות הגשמים, ואיים לגרום לסחף של קברים בבית העלמין הסמוך של הקיבוץ, כך לטענת הנהלת הקיבוץ. במהלך שנועד "להציל את המתים" (בדיחה של חברי קיבוץ שהתנגדו לפעולה) הוחלט בהנהלה על שפיכת מוצקים אל גדת הנחל, כדי למנוע הצפה בבית הקברות. המוצקים שנבחרו היו פסולת בניין, הכוללת ברזלים ושברי מדרכות אספלט שנעקרו בקיץ הקודם בקיבוץ והוחלפו באחרות.
במקום לסיים את חייה באתר הטמנה, הפסולת הושלכה אל מי הדישון, רגע לפני שהנחל מסיים דרך של 25 קילומטרים ומתחבר בעצלתיים לנהר הירדן.
מעבר לעובדה שמדובר בפסולת שמושלכת למשאב טבע, מדובר גם בעבירה על החוק. בשנת 2011 נוסף סעיף בנושא פסולת בניין, בחוק שמירת הניקיון. "יוטלו חובות שונות על כל הרשויות המקומיות בישראל. בכלל זה, החובה לאסוף ולפנות את כל פסולת הבניין הנוצרת בתחומן אל מפעלי מיחזור או אתרי סילוק של פסולת בניין המוסדרים על-פי כל דין. כדי ליישם חובה זו, על רשות מקומית לקבוע הסדר לאיסוף ולפינוי של כל פסולת הבניין הנוצרת בתחומה". הפסולת שבנחל נוצרה, כאמור, בחולתה.
זול יותר להשליך לנחל
השבוע, שוב טיפס המחפרון על גדת הנחל ופיזר לתוכה את הפסולת שאגר הקיבוץ מאז השיפוץ האחרון. על פי גורמים בקיבוץ, קרוב ל-50 משאיות שפכו את הפסולת במקום בחודשים האחרונים, כשכל אחת מכילה כ-30 קוב. מדובר בכמות נכבדת של פסולת בניין שכנראה זול יותר להשליך אותה לנחל המתחתר מדרום לקיבוץ מאשר להוביל את הפסולת לאתר הטמנה ולקבור אותה.
בתשובה לפנייה של עמותת "אדם, טבע ודין" אודות המקרה בשעתו השיב מנהל הקהילה בחולתה כי הוא אינו מכיר את העבודות שבנחל, וסביר לדעתו שרשות ניקוז נחלים כנרת היא יוזמת הפעולה. תגובתו המלאה של מנהל הקהילה יונתן פרידמן היתה "אין תגובה".
תגובת המועצה האזורית מצביעה בעיקר כי חיזוק דפנות בית העלמין היוו למעשה הזדמנות עבור הקיבוץ להיפטר מהפסולת. "כשעשו בינואר פעולה דחופה למנוע קריסה של קברים, לא ידעתי שמשתמשים בפסולת בניין", אמר משה שליט, מנהל המחלקה לאיכות הסביבה במועצה.
"פיתרון זמני"
סוף עונת הגשמים תאפשר כעת לקיבוץ זמן של כמעט שנה להוציא מהנחל את ערימות הפסולת שהשליך פנימה, ויתרה מכך – אולי לתכנן פתרון אחר לסחף בבית העלמין. אפשרות כזאת היא,למשל, חומת בטון במקום ערימת פסולת.
מרשות ניקוז כנרת נמסר כי "זה זמני - כדי למנוע סחף של הקברים, לקחו בינואר מכל הבא ליד וחסמו את המים". במחלקת איכות הסביבה הרגיעו ואמרו ש"לא מדובר בחומר מזהם שמחלחל לאדמה", ומה גם "שעושים את זה לפעמים בבריכות דגים, כדי לחזק את דפנות הבריכה".
רן מולכו, מהנדס ברשות ניקוז נחלים כנרת: "כדי להגן על כרסום הגדה על דיד המים, השתמשתי במה שהיה זמין באותו הרגע, חלקי בטון גדולים. שמתי אותם באופן זמני. עכשיו נתפנה לייצוב הקבוע של הגדה. הבוקר המחפרון שעבד שם לא שפך את הפסולת לנחל, הוא בנה בעזרתה את הגדה. בסופו של דבר נפנה את חלקי הבטון הללו ונחזיר אותם לאיפה שהם היום".
באשר לנזק שעשוי להיגרם לנחל, טען מולכו כי "המונח פסולת הוא לא נכון, אלו כמו אבנים, והם לא מזהמים את הנחל. בימים הקרובים נוציא את האבנים האלו החוצה מהנחל".
לפנייה לכתב/ת 
