רכש דירה עם רישום מזויף, הטאבו לא ייפצה

רוכש דירה שגילה כי המוכר זייף את הבעלות, תבע את מרשם המקרקעין בטענה שהתרשל בעצירת התרמית. בית המשפט דחה את התביעה, והוא איבד את התביעה ומאות אלפי שקלים ששילם לזייפן

PsakDin.co.ilפורסם: 27.03.13 , 10:57

רכש דירה ב-153 אלף דולר שבעלותה זויפה, יפוצה ב-180 אלף שקל בלבד. אדם שרכש דירה וגילה כי נפל קורבן לזיוף בעלותה על-ידי המוכר, תבע את לשכת רישום המקרקעין. לטענתו זה התרשל בכך שלא עלה על התרמית, אך בית המשפט דחה את תביעתו וערעור בנושא, והוא יפוצה בסכום חלקי בלבד שישלם מזייף הרישום בטאבו.

עמוד המשפט החדש של ynet

נסח טאבו (אילוסטרציה)(צילום: רותם פלדנר)

המקרה החל לאחר שהרוכש קנה דירת שני חדרים בתל-אביב תמורת 153 אלף דולר (כ-565 אלף שקל). לאחר מכן גילה שהמוכר זייף את בעלותו בדירה, תגלית שהובילה למשפט פלילי כנגד המוכר בו הוא נמצא אשם. הדירה הוחזרה לידי בעלתה המקורית במסגרת הליך משפטי.

הרוכש החליט לתבוע בבית משפט השלום את המוכר, משרד המשפטים ולשכת רישום המקרקעין בתל-אביב, וביקש פיצוי של כמיליון וחצי שקל. תביעתו נגד המוכר התקבלה במלואה, וזה חויב לשלם לו 180 אלף שקל. מנגד, התביעה מול משרד המשפטים ולשכת המקרקעין נדחתה.

על כך הגיש הרוכש ערעור לביהמ"ש המחוזי, בו טען כי במשרד המשפטים לא נקבעו נהלים מתאימים למניעת מעשי תרמית. לטענתו, לשכת המקרקעין יכלה לנקוט שורה של פעולות על מנת להפחית את הסיכון למעשי מרמה, ובהן יצירת קשר טלפוני עם עורך הדין החתום על טופס הרישום בטאבו כדי לוודא את זהותו, והקמת מערכת ממוחשבת למניעת זיופים.

המדינה טענה כי היא פעלה ופועלת למניעת פעולות מרמה, כי התביעה הוגשה במטרה לתור אחר "כיס עמוק", וכי המערער עצמו נהג בתמימות ובחוסר זהירות.

מי מבטח עסקאות טאבו?

ביהמ"ש המחוזי אישר את קביעת בית משפט השלום, על פיה לשכת המקרקעין התרשלה רק במעמד רישום הערת האזהרה על שם המוכר. למרות זאת, אין קשר סיבתי בין רשלנותה לבין הנזקים שנגרמו למערער, שכן הנכס כלל לא נקנה על סמך הערת האזהרה. בכך גם נדחתה הטענה לרשלנות הרשם בכך שלא הבחין בחתימות המזויפות על החוזה.

כן נקבע כי חיוב הטאבו בשימוש באמצעים מוגברים למניעת מקרי תרמית כרוך בעלויות, אשר אינן ביחס שקול לתועלת. בכך התייחס השופט לנתונים שהועברו על-ידי לשכת המקרקעין, לפיהם פעולות המניעה הקיימות מוצלחות למדי. עם זאת, ביהמ"ש המליץ למדינה לבחון אפשרות ליצירת מנגנון ביטוחי מיוחד.

לבסוף נפסק, כי למרות שישנו קושי בכך שהמערער נפל קורבן למעשה תרמית בהסתמך על גוף ציבורי, לא ניתן לגלגל במקרה זה את הנזק על המדינה. הערעור נדחה, ומתוך התחשבות במצב אליו נקלע המערער הוא לא חויב בהוצאות.

לעיון בפסק הדין