"האישה מאחורי הנקמה": אישה, זוזי מהמסך
למותחן הפשע "האישה מאחורי הנקמה" יש עלילה מעניינת ואקשן אפקטיבי, אבל דווקא הדמות הנשית הורסת ושואבת את הסיפור האפלולי לצד הרומנטי. הבמאי נילס ארדן אופלב, היה צריך להותיר את נומי ראפאס ב"הנערה עם קעקוע דרקון"
ביקורות סרטים אחרונות בערוץ הקולנוע של ynet:
קשר גמלוני ומגושם נוצר בין השניים, כל אחד שבור ופגום מסיבותיו הוא, והעניינים מסתעפים עוד כאשר מתברר שגם לביאטריס יש דחפי נקם אישיים משלה.
בסרט יש אי אלו תפניות בעלילה שלא ייחשפו לטובת מי שיחליט לצפות. אך ניתן לומר שמכאן הסרט מתקדם בשני קווים שטוב היה שלא היו נפגשים מעולם. באחד מתנהל ויקטור, על הקשר שלו לעולם התחתון, בסרט מתח שמושך את הצופה לפענח מה בדיוק עובר על הדמות המיוסרת ומלאת החן שמגלם פארל ומה הוא מתכנן.
טוב מהשניים מהוא והיא
לוויקטור יש חבר טוב בתוך הארגון בו שניהם עובדים, דארסי (דומיניק קופר) - בחור חכם יחסית לשאר הבריונים שמקיפים אותם. אך על הקשר שביניהם העלילה לא מרחיבה, וחבל. דווקא שם נמצאות דילמות מוסריות שוויקטור מתחבט בהן, וקונפליקט מרתק שלא מתפתח בסופו של דבר לשום מקום.
ויקטור ודארסי נזנחים לטובת התמקדות בקו העלילה השני, בו ביאטריס מוצאת בוויקטור עניין מכל מיני סיבות, וגוררת את הסרט למחוזות לא אמינים בעליל. ביאטריס, שחיה עם אמה בדירה קטנה (איזבל הופר, שמגלמת בחינניות אמא אוהבת וקצת חירשת), אמורה להיות מצולקת גם באופן נפשי, בשל הצלקות על פניה שמכערות אותה, ובגלל הנסיבות שגרמו לה לקבל אותן.
אלא, שלא מדובר בצלקות מזעזעות ממש. בכל זאת, מדובר בסרט שמיועד לקהל חובב הוליווד, ולא יעלה על הדעת ללכת קצת יותר רחוק, ולהציג בחורה מעוותת באמת. וכשם שהצלקות לא ממש עמוקות, כך גם הקשר בין השניים - מסומן, ולא משכנע. האישה שמאחורי הנקמה היא בעיקר האישה שמפריעה לסיפור המעניין בסרט, בעוד שהסיפור שלה נשאר די סתמי - כמו מקל שנתקע בגלגליו של הגיבור.
בזמן שוויקטור עסוק בתכנונים והתחמקויות מדויקות לעילא, שמלוות בכמה סצנות אלימות עשויות היטב, ביאטריס מנסה להכיר אותו, די בכוח. היא מפעילה עליו לחץ, וגם עוקבת אחריו. הבעיה העיקרית היא שמשום מה, ויקטור משתף איתה פעולה, במקום פשוט להיפטר ממנה כבר ברבע השעה הראשונה של הסרט.
היה כאן פוטנציאל, במיוחד לאור העובדה שהבמאי הוא נילס ארדן אופלב השבדי, שכבר עבד עם ראפאס על "נערה עם קעקוע דרקון". אבל בניגוד לסרט המורכב ההוא, שמאגד היטב כמה תתי עלילות, כאן הנרטיב הנוסף רק מעכיר את העניין וגורם לסרט להיראות מגוחך ככל שהדקות נוקפות.
התחושה היא שאיפשהו במהלך כתיבת התסריט (של ג'יי.ה. וויימן שלקח חלק בכתיבת "פרינג'", אבל גם ב"המכסיקני"), מישהו החליט שאי אפשר היום לעשות סרט על העולם התחתון, בלי להכניס תת עלילה רומנטית שתקשט אותו קצת, ותבוא על חשבון העמקת הדמויות האחרות.
"האישה שמאחורי הנקמה" לא מחליט איזה סרט הוא רוצה להיות: נראה שהוא מנסה להיות סרט על שני גיבורים שהחיים פגמו ושברו אותם, ומוצאים זה את זו. ככזה, הוא לא מספק לנו מספיק חומרים מהם נבנית מערכת היחסים המבולבלת ביניהם. אנחנו נותרים עם סרט שמציג סיפור נקמה מורכב, אבל מכיל חורים שמתמלאים בבחורה לא מעניינת, ובדמויות נוספות שלא קיבלו עומק, וחבל.
