הפסיכומטרי הפך קשה יותר, אך הציונים לא נפגעו

בחודש ספטמבר 2012 שינה המרכז הארצי לבחינות ולהערכה (הגוף אשר אחראי על כתיבת הבחינה, ניתוח תוצאותיה ושקלול הציונים), את מבנה המבחן הפסיכומטרי. השינוי הידוע ביותר שבוצע אז הוא הוספת מטלת כתיבת חיבור קצר בתחילת הבחינה (לה מוקצבות 30 דקות).

פסיכומטרי - כתבות נוספות בנושא:

• לשפר את הציון בפסיכומטרי בלי קורס? זה אפשרי
• מה לומד מי שהוציא 795 בפסיכומטרי?
• טיפים לימים שלפני הבחינה הפסיכומטרית
  

אך בנוסף לכך, קוצר הזמן המוקצב לכל אחד משמונת פרקי הבחינה המקוריים, מ-25 דקות לפרק ל-20 דקות לפרק. בהתאם, קוצרו גם הפרקים, ומספר השאלות בכל אחד מהם פחת. 

פרקי חשיבה כמותית התקצרו מ-25 שאלות ל-20 שאלות, פרקי חשיבה מילולית התקצרו מ-30 שאלות ל-23 שאלות, ופרקי אנגלית התקצרו מ-29 או 27 שאלות לכדי 22 שאלות (אל תשכחו: הציון נקבע על פי שני פרקי בחינה מכל סוג, בתוספת מטלת הכתיבה. שני הפרקים הנותרים הינם פרקי "פיילוט" שהביצועים בהם לא נכללים בחישוב הציון).

השינוי במספר השאלות לפרק למעשה נכפה על המרכז הארצי, כלומר, קיצור הפרקים היה הכרח עקב הוספת מטלת הכתיבה כדי לא להאריך יתר על המידה את אורכה הכולל של הבחינה, ולא נעשה "בהתנדבות", שכן במקור תוכננה הבחינה להכיל את מספר השאלות המקורי, ולא המקוצר.

לומדים לפסיכומטרי(צילום: עופר עמרם)

שינוי זה, כך נחזה בעבר, אמור היה לגרום לשאלות בבחינה להפוך קשות יותר בממוצע (התחזית הייתה כי יוצאו מהבחינה מרבית השאלות הקלות), וכעת, לאחר ניתוח ארבעה מועדים שבוצעו בנוסח החדש, ניתן לקבוע כי אכן כך הדבר. הכיצד?

רמת דיוק המיון ירדה 

ראשית נסביר, כי כאשר יורד מספר השאלות בכל פרק, בראש ובראשונה כבר לא ניתן להגיע בדיוק לאותה דרגת סינון ומיון כפי שהיה בעבר. לשם המחשה, אם בפרק כמותי לפני השינוי היו בערך שמונה שאלות קלות, 12 שאלות בינוניות, וחמש שאלות קשות, הרי שברגע שנקצר את הפרק ל-20 שאלות, גם אם נוריד שאלות בכל אחת מרמות הקושי, עדיין נפגע ברמת הדיוק של המיון כפי שהיה קודם לכן, שהרי לפני השינוי היה למרכז הארצי לבחינות צורך בשאלות אלה (כלומר, הן לא הורדו בהתנדבות כי לא היה בהן שימוש, אלא כאילוץ).

ממה שניתן לראות אחרי ארבעה מועדי בחינה, לפי חומרים אותם סקרה מחלקת המחקר והפיתוח של "ניב רווח פסיכומטרי", ניווכח כי בהשוואה לבחינות שבוצעו לפני מועד ספטמבר 2012, המרכז הארצי לא הוריד מהפרקים באופן שווה שאלות ברמות קושי שונות, אלא בעיקר הורדו שאלות בדרגת קושי קלה.

ככל הנראה, נעשה הדבר בצורה זו על מנת שלא לפגוע במיון של המועמדים בעלי הציונים הגבוהים המעוניינים להתקבל לחוגים המבוקשים ביותר. למעשה, כאשר הורדו בעיקר שאלות קלות, נפגע המיון של המועמדים בעלי הציונים הנמוכים ביותר, אך מועמדים אלה נפגעים פחות בשל העובדה כי הציונים אליהם הגיעו לפני ואחרי השינוי לא מאפשרים להם קבלה ללימודים. המרכז הארצי לבחינות, כך לפי הניתוח של "ניב רווח פסיכומטרי", העדיף לפגוע כמה שפחות במועמדים הצפויים להגיע לציונים הגבוהים.

פחות "שאלות מתנה" 

מהן השאלות הקלות שהורדו? בפרקי החשיבה הכמותית, מדובר בשאלות "מתנה" אשר היו מופיעות בדרך כלל בתחילת הפרק ובתחילת מקבצי שאלות בהמשך הפרק. בעזרת שאלות מתנה אלו היו הנבחנים תופסים פער זמנים לטובתם בפרק, שכן הזמן לפתרונן היה נמוך באופן משמעותי. שאלות אלה לא הצריכו חשיבה מתקדמת, ולרוב פתרונן היה נעוץ בחישוב פשוט במיוחד או בידיעת כלל פשוט ויישומו.

בפרקי החשיבה המילולית ירדו שאלות אוצר מילים והחלפת אותיות, אף הן שאלות שהיו לוקחות לנבחנים זמן קצר ביותר, למרות שגם בהן היו שאלות קשות. בנוסף, שאלות הבנה והסקה ("היגיון") הפכו ברובן מרובות מלל, מה שמקשה על הנבחנים לפתור אותן בזמן קצר שכן קריאתן לוקחת זמן רב יותר.

כך גם בנושא האנגלית, בו שאלות אוצר מילים פשוטות הוצאו מהבחינה, כמו גם שאלות קלות מסוג "ניסוח מחדש".

האם העלייה ברמת הקושי של הבחינה משמעותה ציונים נמוכים יותר? למרבה המזל התשובה לכך שלילית. מעיון בטבלאות התפלגות הציונים של שלושה מועדי בחינה שפורסמו, ניכר כי לרוב התפלגות הציונים נותרה כמעט זהה, על מנת לשמור על מיון המועמדים (ישנם שינויים והבדלים סטטיסטיים לא מכוונים מראש).

לרוב, בכל טווח ציונים מצויים כמעט בדיוק אותם אחוזים מהאוכלוסייה שזכו גם בעבר לקבל אותם. לדוגמה, לפי שלושה נוסחי בחינה חדשה שפורסמו עד כה, בערך שישה אחוזים מהאוכלוסייה יזכו לציון ה-700 הנכסף או למעלה ממנו, והתפלגות דומה נצפתה גם לפני השינוי, במועד יולי 2012 למשל. דוגמה נוספת: 32% מהאוכלוסייה יקבלו ציון של 600 או יותר, התפלגות זהה לזו שנצפתה גם לפני השינוי, במועד דצמבר 2011 למשל.

לסיכום, כל נבחן מרגיש תוך כדי הבחינה שרמתה קשה יותר, ושהוא מקבל פחות שאלות "במתנה", אך בסופו של דבר, הדבר לא משפיע על הסיכוי לקבל סיכוי זה או אחר. כפי שנאמר כבר בעבר - "קשה לך? קשה לכולם". רצוי לזכור אם כן, שהרגשה שהבחינה קשה אכן נשענת מציאותית על השינויים שנערכו בה, אבל חשוב עוד יותר לזכור, כי הציונים הם אותם ציונים, וכי השינויים שנערכו בבחינה לא משפיעים, עבור רוב האוכלוסייה, על סיכויי הקבלה למוסדות הלימוד.

הכותב הוא ניב רווח, מנכ"ל ובעלים של ניב רווח פסיכומטרי