'עמנואל, יש דברים נסתרים'. שיר לחלל בלי הפנים
גם בני משפחתו של סא"ל עמנואל מורנו לא ידעו בדיוק מה הוא עושה בחיים. "את התמונות אנחנו שומרים במקום שאין אליו גישה חופשית", מספר אחיו משה. אחיינו יוחאי כתב לזכרו שיר כשהיה בן 13, ועכשיו גם הקליט והכין קליפ
עמנואל / יוחאי מורנו
שמעתי עליך רבות
סיפרו לי עליך גבורות
היית אדם עניו במידות
עוזר, לא מוותר לקשיים
עמנואל
יש דברים נסתרים אותם לא נדעשעשית בחייך ובמותך לא נודעו
עמנואל
חמוּש עוז וענווהאזוּר אומץ וגבורה
אוהב בוראו ועמו
צופה לתשואה
לך דומיה תהילה
עמנואל
יש דברים נסתרים אותם לא נדע
שעשית בחייך ובמותך לא נודעו
סא"ל עמנואל מורנו מסיירת מטכ"ל היה הקצין הבכיר ביותר שנפל במלחמת לבנון השנייה. הוא נהרג בסוף המלחמה, ב-19 באוגוסט 2006, במבצע סודי באזור בעלבק. באתר "יזכור" נכתב שעמנואל אמר לחבר מעט לפני נפילתו: "אם לאדם נשארות חמש שניות לחיות ועדיין יש בשניות אלה משמעות לחייו ושאיפה למה שאחריהם, משמע לכל החיים שלו יש משמעות... אנחנו לא חיים בשביל לספק את היצרים, או ליהנות ולחיות את הרגע, אלא החיים הם שלב נוסף בדרך אל השלב הבא".
יום הזיכרון ב-ynet:
התאומים מכירים את אבא רק מסיפורים
"את השיר כתב יוחאי, בן אחי השני דן, לפני כשלוש שנים, כשהיה בסך הכול בן 13 וחצי, ורק לאחרונה הוא החליט להקליט אותו באולפן", מספר ל-ynet אחיו של עמנואל, משה מורנו. "אנחנו בני המשפחה מכירים את השיר ושמענו אותו. כל האחיינים הצעירים הכירו היטב את עמנואל, כולם היו קשורים אליו ומחוברים אליו אבל גם הם לא ידעו דבר על מה שהוא באמת עושה בחיים. כשדן כתב את השיר לזכרו, הוא לא ידע מהם הדברים הנסתרים שאותם לא נבין".
לנוכח תפקידו הסודי, תמונתו של מורנו אסורה בפרסום עד היום. "התמונות המטושטשות שמופיעות בקליפ אינן חדשות, הן מופיעות גם באתר האינטרנט שהוקם לזכרו והן תמונות שהותרו לפרסום במגבלות הטשטוש כך שאי אפשר לזהות אותו", אומר האח. "אנחנו לא יודעים מתי יהיה אפשר באמת לפרסם את תמונתו ואת הפרטים הנוגעים אל מעשיו, אולי 20 שנה, אולי 30, אולי זה לעולם לא יתאפשר".
בימים הללו במיוחד, מוסיף משה מורנו, "המון אנשים - קרובים ורחוקים, שואלים הרבה מאד שאלות, מנסים להבין. המסתורין הזה מאד מסקרן אנשים וזה טבעי, אבל אי אפשר לספר. אני באופן אישי לא מחזיק תמונות שלו בהישג יד, לא בבית ולא בטלפון, אי אפשר למצוא שום תמונה שלו. את התמונות והסרטונים המשפחתיים אנחנו שומרים במקום שאין גישה חופשית אליו.
"למי ששואל אותי אני כמובן מספר על תכונותיו, על אישיותו אבל שום דבר על מה שהוא עשה. אני חושב שבכך אני גם מכבד את אחי, הוא לא היה רוצה שידברו עליו. הוא תמיד התרחק מאור הזרקורים ולא רק בגלל מה שהוא עשה בחייו, אלא כי זה היה חלק מאישיותו.
בכל האירועים והשמחות של המשפחה, כמעט ואי אפשר למצוא תמונה שלו. תמיד עמד לנגד עיניו הרצון והצורך להישאר אלמוני, לשמור על עמימות".
השנים, לדברי האח, לא תמיד עושות את הכאב קל יותר לעיכול. "לא אשקר, זה לא כמו בשנה הראשונה. היום אני מוצא את עצמי מסוגל לעשות דברים שלא יכולתי לעשות לאחר שנהרג. עד לפני כמה חודשים לא הייתי מסוגל לראות אותו בתמונות, היום אני כבר מסוגל. אבל לשמוע את קולו ולראות הקלטה שלו - עם זה אני עדיין, גם היום, לא מסוגל להתמודד".