דוח מיוחד: סדנת מדע בדיוני עם טום קרוז
בסרטי מדע בדיוני, הכוכבים ההוליוודים נוטים לשקוע בין האפקטים המרהיבים והעלילות ההגותיות. לעומתם, טום קרוז מתחזק כבר יותר מעשור קריירה מרשימה במיוחד בז'אנר - מ"ונילה סקיי" ועד "אבדון". וזו רק ההתחלה
לא פשוט להיות שחקן מוביל בסרט מדע בדיוני הוליוודי שלוקח את עצמו ברצינות. עם עלילות פתלתלות והגותיות, גאדג'טים מגניבים, עולמות נרחבים ומורכבים, גורמים אסטרונומיים ותקציבים אסטרונומיים לא פחות - נראה כי הכוכבים האמיתיים הם אלו שפזורים בהמוניהם בחלל שנפרש על המסך, לצד שמש אחת, או שתיים, או שלוש. פתאום השחקנים הראשיים אובדים במרחבים הללו, כמעט נשכחים. ובכל זאת, יש כאלה שמתבלטים גם בז'אנר זה - וכזה הוא טום קרוז.
צ'רלטון הסטון גם היה כזה ב"כוכב הקופים", קיאנו ריבס נהנה ממעמד איקוני בטרילוגיית "המטריקס" וארנולד שוורצנגר נותר מזוהה עם "שליחות קטלנית", אבל מישהו זוכר מי ירש את ארני ככוכב הסרט הרביעי בסדרה? ועוד שאלה: מי הוביל את "2001: אודיסאה בחלל" של סטנלי קובריק? ועוד אחת: אתם אולי זוכרים את לוק סקייווקר בטרילוגיית "מלחמת הכוכבים", אבל מה שם השחקן שגילם אותו? ומה עם זה שמילא את תפקיד אביו אנקין בטרילוגיית הפריקוולים? איכשהו קרוז הצליח להישאר בולט כמו שביט זוהר, והוא ממשיך לסמן את מסלולו אל העתיד - שנראה מאוד בהיר עבורו.
והעתיד מתחיל אצלנו ובארצות הברית ממש עכשיו עם סרט המדע הבדיוני "אבדון" ("Oblivion") - שבוע אחרי שגרף מיליונים מסביב לכדור הארץ. אותו עולם שעל פי הבמאי ג'וזף קוסינסקי עומד להיחרב ואיתו רוב רובה של האנושות. קרוז הוא זה שאמור להציל את המשך קיומו של המין האנושי, בדמותו של ג'ק הארפר - מעין קצין תחזוקה ושמירה על מתקני שאיבת מים שנותרו בכוכב הנטוש, הנועדים להמשך קיומה של קהילת בני האנוש שנמלטה אל תחנת חלל עצומה.
עד כמה שהמציאות המתוארת בסרט מופרכת, הנוכחות של קרוז ככוכב הראשי נראית טבעית ביותר - וכך היא אפילו מוסיפה קורטוב של אמינות לעלילה. זה קורה מפני שהכוכב הראשי מביא איתו ניסיון מרשים של להיטי מדע בדיוני מוצלחים מהעשור הראשון של המילניום הנוכחי. "ונילה סקיי" של קמרון קרואו מ-2001, "דו"ח מיוחד" (2002) ו"מלחמת העולמות" (2005) של סטיבן שפילברג - כל אלה, וגם "Space Station 3D" הדוקומנטרי שהגיש כקריין ב-2002, הכשירו אותו כאביר ה-sci-fi של הקולנוע העכשווי.
קרוז נותן מקולו ל"Space Station 3D" הדוקומנטרי של טוני מאיירס
"אבדון" הוא הראשון בגל מעורר ציפיות של סרטי מדע בדיוני מושקעים ואינטליגנטיים שעתיד להגיע אלינו בשנים הקרובות, ולקרוז יש חלק לא מבוטל בהתעוררות הזאת - מגמה שאין להקל בה ראש, בהתחשב בכספים הרבים שנדרשים לפרויקטים שכאלה, שלא תמיד מחזירים את ההשקעה.
לצד "אבדון", קרוז יככב גם ב-"All You Need Is Kill" המבוסס על ספרו של הירושי סאקורזאקה היפני, והשבוע דווח על ליהוקו לסאגה "יוקיקאזה" (עיבוד לספרי קוהיי קמביאשי - גם הוא יפני). הוא אף צפוי להפיק ולהשתתף בצילומי "Our Name Is Adam" - כל הארבעה סרטים שלא מהעולם הזה.
אם נסב מבטנו אל העבר, נראה כי מאחורי הכוכב בן ה-50 יש קריירה ארוכה ומגוונת של תפקידים שונים בשלל ז'אנרים, הנפרשת לאורך שלושה עשורים: סרטי פעולה ("משימה בלתי אפשרית"), מותחנים ("הפירמה"), דרמות לבני נוער ("קוקטייל"), דרמות למבוגרים ("מגנוליה"), שחזורים היסטוריים ("ואלקירי"), קומדיות ("ג'רי מגווייר") ואפילו מיוזיקל ("רוק לנצח").
זה ילד, זה? טום קרוז ב"אגדה" מ-1985
אם נלך ממש אחורה לשלבים הראשונים של הפריצה הגדולה של קרוז בן העשרים, נראה כי זו הגיעה בזינוק אדיר למעלה בסרט הפנטזיה של רידלי סקוט "אגדה" (1985). אחרי שסיים לשרת את יוצר המדע הבדיוני הנערץ ("הנוסע השמיני", "בלייד ראנר") כנסיך נועז שנלחם בכוחות האופל, זומן על ידי אחיו של הבמאי, טוני סקוט, לקורס טייס. מהקוקפיט של האף-14 טומקאט ב"אהבה בשחקים" (1986) המריא מעלה והלאה. היום נראה כי הירח בהישג ידו, אפילו מאדים.
ואכן, ב"אבדון" הוא מתפעל כלי טייס מתקדם והייטקי מסוג אחר, ואיתו הוא אפילו מגיח באחת ההזדמנויות אל מחוץ לאטמוספירה המורעלת של כדור הארץ הגווע. בסרט הנוכחי - השני של קוסינסקי הצעיר (הראשון היה "טרון: המורשת") - הוא מקרין מהרדיואקטיביות הזרחנית לעולם האפרורי של הבמאי. בחיים, קפיצת החלל שלו מסמל סקס לטינאייג'ריות היסטריות למושא להערצת חנונים חובבי אסימוב ופיליפ ק. דיק נעשתה בחסות קרואו ושפילברג הוותיקים ובהכוונתם.
הרומן של קרוז עם הז'אנר התחיל בגישושים ב"ונילה סקיי" בסיוע קרואו, שעבד איתו ב"ג'רי מגווייר" חמש שנים קודם כן. היצירה אמנם מסתורית ומורכבת, אך יש בה אלמנטים רכים של מותחן פסיכולוגי, ואף דרמה רומנטית-קומית. הוא מגלם את דיוויד איימס, פלייבוי שירש אימפריה כלכלית מאביו, אך איבד את פניו הנאות בתאונת דרכים. הוא מוצא עצמו עוטה מסכת לייטקס נטולת הבעה שאמורה לשקם את פרצופו, בהליך כירורגי מתקדם.
מי מסתתר מאחורי המסכה. קרוז ב"ונילה סקיי"
למה הוא מתעורר? לא ברור. במהלך שיחות עם פסיכולוג (קורט ראסל) צצים פלאשבקים מחוויות העבר שלו עם קמרון דיאז ופנלופה קרוז (אין קשר משפחתי כמובן, מלבד מערכת היחסים שחלקו בעקבות הצילומים). כמה מזה מציאות, ומה בדמיון? הגיבור מסתבך, וגם אנחנו.
הזיכרון החזק ביותר שנותר הוא הסצנה הראשונה של הסרט, בה איימס רץ לאורך רחובות ניו יורק הנטושים בואכה טיימס סקוור. ב"אבדון" אגב, שרידי העיר החרבה פזורים בישימון שמכונה עתה אזור 49. וגם שם גיבורנו מיטלטל בין שתי נשים - זאת מההווה (אנדראה רייסבורו) וזאת שנגלית לו מהעבר (אולגה קורילנקו).
כנראה שקרוז אהב את ההתנסות הראשונה שלו עם המורכבויות העלילתיות, המציאויות המקבילות והפיתוחים הטכנולוגים שמביא עמו הז'אנר, וכך מצא עצמו מככב בלהיט מדע בדיוני נוסף, "דו"ח מיוחד" של שפילברג. הפעם מדובר במותחן מדע בדיוני הארד-קור, והוא מוביל את העלילה כג'ון אנדרטון - שוטר בכוח משימה מיוחד למניעת פשעים הנסמכת על שלושה יצורים אנושיים בעלי כוחות חיזוי. אלו מנבאים מקרי שוד, אונס ורצח - כולל אחד שעלול אנדרטון לבצע.
חוזה את העתיד? "דו"ח מיוחד"
כך הופך השוטר המצטיין לנרדף על ידי חבריו ליחידה. פתאום כעבריין מועד, האמון שלו במערכת מתרסק, ובמקביל גם בעצמו. אין בכוונתו לרצוח אף אחד, אבל הטכנולוגיה הרי מעולם לא הכזיבה. תמיד יעילה, וגם חייבים להודות שדי מגניבה. לוח השליטה במרכז הפיקוד שקוף, נקי והיי-טקי עם כפתורים בוהקים ומסכים מרצדים. קצת כמו מעונם המשותף של הארפר ושותפתו הענוגה למשימה, או כמו המטוס העגלגל שלו - חלומו של כל אווירונאוט חובב.
"כתיבה של מדע בדיוני תמיד היוותה השראה לאמצעים עתידיים", אמר השחקן באחרונה, "הייתי שמח אם ניתן יהיה לבנות מטוס בועה בדומה לזה שיש בסרט כך שנוכל לעופף איתו, זה יהיה מאוד מגניב". לטענת קרוז, חברת אפל עיצבה את האייפון שלה בהשראת "דו"ח מיוחד". ועם הישג תרבותי-טכנולוגי שכזה, מה הפלא שקרוז נשבה בקסמו של הז'אנר, וגם בקסמו של שפילברג? הוא חזר לככב אצלו בעיבוד לא שפילברגי בעליל ליצירת המופת של ה.ג'. וולס, "מלחמת העולמות".
"מלחמת העולמות". קרוז רק מנסה לשרוד
כמו בסיפור הרקע של "אבדון", גם כאן כדור הארץ מותקף על ידי חייזרים טכנולוגיים שמבקשים להשמיד את המין האנושי ועושים זאת ביעילות. סיפורו של ריי פרייר - הלא הוא קרוז - הוא בסך הכל סיפור הישרדותו של אב ושני ילדיו. כשהתופת נוחתת מהשמיים, הוא לא מציל את העולם - אלא מסתפק בשמירה על עתיד ילדיו. זוהי משימה לא פשוטה כשהיצורים האכזריים מהחלל מטגנים כל צורת חיים שנראית לעין. למזלנו, הם גם נקטלים על ידי אלו המיקרוסקופיות.
מאז "מלחמת העולמות", שהיה להיט קופתי אדיר, קרוז נכנס למסלול מנמיך גובה. שערוריות תקשורתיות, חיטוטים רכילותיים ואכזבות קופתיות מסרטיו (למעט אלו של "משימה בלתי אפשרית") סימנו על הידלדלות הקריירה - מה שאי אפשר לומר על גופו. בגיל 50 הוא נראה כמו אותו דיוויד איימס מ"ונילה סקיי" - לפני התאונה. בראיון לפלייבוי הוא הצהיר שוב כי מעולם לא עבר ניתוח פלסטי.
אם להאמין לו, במקרה זה, המדע הבדיוני לא השפיע על הטכנולוגיה. מדובר בשילוב של גנטיקה מוצלחת, ותחזוקה יעילה שלה. או שבכלל הסיבה לכל זה - הגוף והנפש הבריאים, והמשיכה למדע בדיוני - נובעת מאמונתו המוצהרת
בתורת הסיינטולוגיה, ששואבת בין השאר את מקורותיה מגורמים שמיימיים וחייזרים למיניהם. אם הוא מתעניין ביישויות מהחלל החיצון שמנהלות את ענייניו כאן על כדור הארץ, אין פלא שהוא רוצה לעשות סרטים שמפלרטטים עם הנושא.
איכשהו זה קצת מוזר שרידלי סקוט (זוכרים, ההוא שנתן לקרוז הזדמנות בתחילת הדרך כנער צעיר ב"אגדה") לא זימן את קרוז לאיסלנד לצורך צילומי "פרומתיאוס" - שעסק באבות העל-אנושיים של בני האנוש. "אבדון" צולם גם הוא באי הוולקני הקפוא - שנראה כמו התפאורה החללית הטבעית ביותר עלי אדמות - הוא אולי תוהה על הישרדותה של האנושות, אך מתרכז בעיקר בדמותו של ג'ק הארפר, המכונה "Tech 42", הלא הוא קרוז, שממלא את הסרט בנוכחותו.
זה גם מה שצפוי לו ב-"All You Need Is Kill" (שייצא בעוד כשנה בבימויו של דאג לימן), כקולונל ביל קייג' שנהרג בקרב מול פולשים מן החלל, אך חוזר לאותה סיטואציה שוב ושוב, לאחר שנכלא באותה נקודה בזמן. ב"יוקיקאזה" הוא גם מוביל לחימה נגד הסתערותם של חייזרים הבאים עלינו לרעה.
עלילת "Our Name Is Adam" אותה כותב טי.ס. נואלין נותרת חסויה לעת עתה, אולם עם קרוז כמוביל שלה, היא כנראה לא תישאר בחשיכה זמן רב. בכל זאת, מדובר באביר המדע הבדיוני העכשווי, ובניגוד לכריסטיאן בייל, קייר דולאה, מארק המיל והיידן כריסטנסן (התשובות לחידות בפתיחה, אם לא פיצחתן אותן עד כה) הוא יישאר כזה בעתיד - בולט ובוהק כמו כוכב בשמיים.
