התמוטטות וסקנדלים: הנפילה של ברונדבי
הקבוצה ששלטה בכדורגל הדני וגידלה את האחים לאודרופ נמצאת על סף התרסקות כלכלית ועלולה לרדת לליגה השנייה. על הניהול הכושל, השערוריות בתשלומי המשכורות והרכישות התמוהות שגרמו לקהל הגדול בדנמרק לצאת מהכלים
הכדורגל הדני נמצא בירידה בשנים האחרונות והנבחרת לא מציגה כוכבי על כמו בעבר. אחת הסיבות לכך היא ההתמוטטות הכלכלית והמקצועית של ברונדבי, שנחשבת לקבוצה בעלת הקהל הגדול ביותר במדינה וליצרנית הכשרונות המסורתית שלה. כיום היא נמצאת על סף פשיטת רגל וגם עלולה לרדת לליגה השניה.
עוד ב-ynet ספורט:
- אלכס שטילוב זכה באליפות אירופה בתרגיל הקרקע
- שטילוב: "החלום שלי התגשם"
- פלייאוף ה-NBA, כל התחזיות וההימורים
- יורוליג: צסק"א כבר בפיינל-פור, אנאדולו אפס ואולימפיאקוס הולכות למשחק חמישי
- כל מה שאתם צריכים לדעת לקראת אליפות העולם בסנוקר
ברונדבי נחשבה עד לפני שמונה שנים לקבוצה המובילה בדנמרק. היא זכתה בעשר אליפויות, חמישה גביעים וסיימה תשע פעמים במקום השני. בנוסף, היא הגיעה לרבע גמר גביע אירופה לאלופות (ליגת האלופות במתכונתה הקודמת) ב-1987 והעפילה לשלב הבתים ב-1999.
הישגים מרשימים נוספים כמו העפלה לרבע גמר גביע אופ"א ב-1997 רשמו את שמה של ברונדבי בספר הזהב של ההיסטוריה של הכדורגל הדני. הכל נראה מרשים ביותר בשנת 2005, כאשר בהדרכתו של המאמן מיכאל לאודרופ היא זכתה בדאבל. הכל היו משוכנעים אז שהקבוצה מהפרבר המערבי של קופנהאגן נמצאת בדרך לתקופה מזהירה נוספת של שליטה בדנמרק. זה לא קרה, למרות שהיא עברה לשחק באצטדיון חדש.
בעונה שעברה סיימה ברונדבי במקום התשיעי, הגרוע ביותר מבחינתה ב-30 השנים האחרונות. השנה זה נראה גרוע הרבה יותר. היא נלחמת נגד הירידה ומדורגת מעל לקו האדום רק בזכות יתרון בהפרש שערים על פני האחרונה סילקבורג.
כיצד הגיעה הקבוצה עם ההיסטוריה המפוארת והמסורת של גידול שחקנים לשפל מדרגה שכזה? זה מה ששואלים את עצמם אוהדי הכדורגל בדנמרק. ההידרדרות החלה ב-2005, מאז עזב את הקבוצה אחד הבעלים שלה, טורבן רוסלר, בשל אי הסכמה עם שותפו, פר ביירגארד. מאז הבעיות הכלכליות של המועדון רק התגברו, עד שבשנה שעברה הודיעה ההנהלה כי המועדון נתון בחובות כבדים שיקשו עליו להמשיך להתקיים. ביירגארד, אחד המייסדים של הקבוצה ומהאחראים לבנייתה ועלייתה לגדולה מאז שנת 1964, ספג ביקורות רבות.
ביירגרארד מינה ב-2006 לתפקיד המנהל הספורטיבי את בנו אנדרס, שנחשב לכישלון גדול. הוא ביצע לא מעט עיסקאות תמוהות והחתים שחקנים על חוזה מנופחים ללא הצדקה. ברונדבי מכרה ב-2005 שחקנים כמו דניאל אגר (לליברפול), יוהאן אלמנדר (לטולוז) ותומאס קלנברג (לאוקזר) בסכום כולל של 100 מיליון קרונות (כ-13 מיליון אירו), אבל הכסף הזה בוזבז על שחקנים לא מתאימים.
"אנחנו ברונדבי, מי אתם?"
ברונדבי נחשבה בעבר למגדלת הכשרונות מספר 1 של דנמרק והיתה אחראית על לא מעט הצלחות של כדורגלנים במדינה. די אם נזכיר שמות גדולים כמו האחים מיכאל ובראיין לאודרופ, פיטר שמייכל, ג'ון יינסן ודניאל אגר על מנת להעיד על חשיבותה. במקום להמשיך ולסמוך על פס הייצור המוצלח שלה, החלה הקבוצה לבצע עיסקאות תמוהות.
שחקנים כמו יאן קריסטנסן, סטפן גיסלאסון, אלכסנדר פרנרוד וג'ון יונסון צורפו וקיבלו משכורות מנופחות, מבלי שהצדיקו זאת על המגרש. דניס רומדאל, הקשר הוותיק של הנבחרת, צורף בהעברה חופשית ב-2011, מונה לקפטן וכיום בגיל 34 נחשב לאכזבה גדולה. גם הקשר מיקל טיגסן שב-2011 הוחתם על חוזה לשלוש שנים מאכזב.
בשל כך החלו כשרונות לעזוב מבלי שהמועדון קיבל תמורה מספקת. הקשר פייר אמיל הויביירג עבר לבאיירן מינכן, המגן השמאלי ניקולאי בוילסן עזב לאיאקס, קספר לורנטסן לנורדסיאלנד וניקי זימלינג לפ.צ ברוז'. גם בעמדת המאמן נעשו לא מעט טעויות. רנה מולנסטין מונה ב-2006 במקום מיכאל לאודרופ ועזב אחרי חצי שנה. מאוחר יותר אמר בראיון כי "הקבוצה חולה וזקוקה לטיפול". הבאים אחריו, טום קוהלרט, קנת נילסן, הנריק יינסן והמאמן הנוכחי אאורי סקאובליוס לא הצליחו גם הם להחזיר את הקבוצה למסלול הנכון. בעקבות זאת הלחץ והביקורת על פר ביירגראד רק הלך וגבר, עד שב-2012 הוא החליט לעזוב.
האוהדים העצבניים שרו "אנחנו ברונדבי, מי אתם?" בשובם חזרה ממשחקים וכאשר התפרצו למגרש לאות מחאה וגרמו לקבוצה לספוג עונש של קיום משחקים ללא קהל, המצב הכלכלי רק הלך והחמיר. הדברים הגיעו לשיא כאשר התפוצצה בדנמרק שערוריית דמי החופשה לשחקנים.
בדרך לפשיטת רגל?
על פי החוקים בדנמרק חייבת כל קבוצה להוסיף 12 אחוז לכל משכורת של עובד כדמי חופשה. ברדנדבי לא עשתה זאת כאשר שילמה לשחקנים שהגיעו בהעברה חופשית. שלושה שחקני עבר - המגן השמאלי תומס רסמוסן, פיטר מדסן והשבדי מרטין אריקסון תבעו יחד עם ארגון השחקנים את המועדון בבית הדין.
בית משפט קבע כי שלושת השחקנים זכאים לתשלום בגובה 4 מיליון קרונות (כחצי מיליון אירו). ברונדבי הגישה עירעור וכעת אם תפסיד, היא תצטרך לשלם לשחקנים האלה סכום גבוה יותר, כ-4 מיליון אירו. האמת היא שלא רק ברונדבי לא שילמה דמי חופשה לשחקנים, אלא גם מועדונים אחרים, אבל ארגון השחקנים החליט לתבוע קודם כל את ברונדבי, שכמועדון גדול הוביל בעבר את הסכמי העבודה עם השחקנים.
לפני שביירגראד עזב, נמנעו משקיעים אחרים לתרום את כספם למועדון. זאת, מכיוון שהוא לא רק סירב לוותר על חלקו, אלא גם דאג לנטרל גורמים אחרים ולהבטיח ששום אדם אחר לא יקבל החלטות מבלי שהוא התערב. שלושה חברי הנהלה בכירים התפטרו בזה אחר זה בעקבות המצב. ג'ון יינסן, כוכב העבר שחזר ב-2012 כחבר בצוות המקצועי, אמר בראיון לטלויזיה: "זה פשוט כואב הלב לראות מה שקורה למועדון. הקבוצה הזו רגילה להיות בצמרת ופתאום היא בקרקעית. צריך לעשות את כל המאמצים על מנת לצאת מזה".
כעת החלו אוהדים במאמצים לגייס
כסף על מנת להציל את הקבוצה, הזקוקה לסכום של 60 מיליון קרונות (כ-8 מיליון אירו) על מנת להתקיים. אחרת, היא תיכנס לתהליך של פשיטת רגל. אם הקבוצה תרד ליגה ותאבד בשל כך הכנסות נוספות יזדקק המועדון לגיוס של 3.5 מיליון אירו נוספים. הבעיה היא שהמשקיעים לא ממש בוטחים בחברי ההנהלה הנוכחיים ואחת האפשרויות שהועלו היא מכירת האצטדיון בסכום של 20 מיליון אירו.
תקווה נוספת היא למכור את החלוץ המצטיין סימון מקיינוק (משמש כמחליף בנבחרת) בסכום שיעזור לכסות חלק מהחובות. בכל מקרה, מרבית הכסף שיגויס יילך לכיסוי חובות ואיש אינו יודע מי מהשחקנים יישאר בעונה הבאה. בקיצור, תקופת הזהב הרחק מאחור והעתיד נראה אפור מתמיד.
לפנייה לכתב/ת 
