אליפות אירופה בג'ודו: סדר עולמי חדש?
אל מול הקריסה היפנית בתחרויות הג'ודו באולימפיאדת לונדון, בלטה ההצלחה המרשימה של מדינות אירופה. האם מדובר במקרה חד פעמי או בשינוי מגמה אמיתי? בכל מקרה, אליפות אירופה הקרובה שנפתחת מחר, אמורה להיות איכותית במיוחד
עוד ב-ynet ספורט:
המבוכה של יפן, מולדת הג'ודו ומי שנחשבת למעצמה הגדולה של הענף, הייתה אף גדולה יותר כשהיא ניצבה רק במקום הרביעי בטבלה אחרי רוסיה, צרפת ודרום קוריאה. יותר מכך, יפן לא זכתה ולו במדליית זהב אחת אצל הגברים.
בעוד התברגותה של צרפת, מעצמת ג'ודו ותיקה עם 58,000 ג'ודוקא רשומים באיגוד, למקום השני בטבלת המדליות איננה מפתיעה במיוחד, שלוש מדליות הזהב של רוסיה כבר היו בגדר הפתעה מרעישה.
הצ'ק הפתוח של פוטין
למרות שג'ודו הוא ספורט בו הסיכוי להפתיע גבוה למדי, הצלחה אולימפית כל כך גדולה איננה מתרחשת במקרה. מאז אולימפיאדת בייג'ינג אותה
סיימה רוסיה עם אפס מדליות בג'ודו ועד לאולימפיאדת לונדון המוצלחת, עבר הענף במדינה שינוי מן הקצה אל הקצה.
המהפך ברוסיה החל ברמה הממשלתית. ראש הממשלה, ולדימיר פוטין, ג'ודוקא בפני עצמו המחזיק בחגורה שחורה דאן 6 החליט לתת לענף תנאים מועדפים. פוטין העניק לענף תקציבי עתק ולתפקיד מאמן הנבחרת מינה את איזיו גאמבה האיטלקי, אלוף אולימפי לשעבר אשר נחשב כיום לאחד המאמנים הטובים בעולם. גאמבה זכה לשכר אסטרונומי במושגים של ג'ודו, 400,000 יורו לשנה + מענקים.
גאמבה ניצל את התקציב העצום לו זכה וניצל אותו בצורה מקסימלית. הוא הרכיב נבחרת רחבה מ-40-50 ג'ודוקא רעבים להצלחות ובעזרת הצ'ק הפתוח שקיבל מפוטין שהה איתה במשך תשעה חודשים בשנה מחוץ לרוסיה.
דרך היציאה מגבולות המדינה הביא גאמבה לניתוק בין הג'ודו לעסקנות המקומית ומנע סיטואציות שהתרחשו בעבר, בהן ספורטאים מובילים בענף ניצלו לרעה את המעמד והתמיכה להם זכו. ברמה המקצועית, גאמבה השכיל לשלב את הכושר הגופני יוצא הדופן והכח הטבעי של הרוסים עם הג'ודו הקלאסי והיפה לעין.
התוצאות כאמור לא איחרו לבוא. מתוך שבע קטגוריות משקל לגברים באולימפיאדת לונדון, בארבע היה ספורטאי רוסי בגמר, שלושה פיינליסטים אף סיימו את התחרות כאלופים אולימפיים.
הפיזיות האירופאית מול האסתטיקה היפנית
שנים של אימונים וניסיון לא הכינו את סגנית אלופת אירופה, ירדן ג'רבי למה שראתה במחנה אימונים בו השתתפה בצרפת בחודש יולי האחרון
. לאחר יום ארוך של אימונים מפרכים שהחלו ב-7 בבוקר, הג'ודוקא הצרפתיות החלו בתרגולי קרבות, כשכל אחת מהן ערכה 15 קרבות מלאים ברציפות.
כל אחד מהקרבות היה קרב תחרותי לכל דבר בכל הקשור למאמץ הפיזי ולהשקעה של הספורטאיות. "לא האמנתי למה שאני רואה, הן פשוט נתנו את הכל, נגמרו פיזית ובכל זאת המשיכו", נזכרת ג'רבי ומוסיפה, "זה עזר לי להבין שגם שאני חושבת שמשהו הוא בלתי אפשרי פיזית, הוא אפשרי".
הדוגמא של ג'רבי רק ממחישה את השינוי שחל בתפיסה של הג'ודו באירופה. בשנים האחרונות השכילו להבין ביבשת הישנה כי לא די בייבוא מאמנים מיפן ושליחת הספורטאים שלהם למחנות אימונים ארוכים במולדת הג'ודו, והחלו לשים דגש מרכזי על פיזיות וכושר גופני. בדומה לכדורגלנים הברזילאים, היפנים נחשבים לווירטואוזים שמחפשים לזרוק את היריב באיפון מרהיב.
קשה מאוד לנצח יפני בנשק שלו, ולכן דווקא ההשקעה בצדדים הפיזיים והטקטיים סייעה לצרפתים לנצח. "ג'ודוקא צרפתי נוהג לכופף את היריב שלו ולהביא אותו למצב בו אין לו ברירה אלא לקבל עונש כדי להימנע מנפילה. עונש אחד שסופג היריב יכול להספיק לניצחון", מסביר מאמן הג'ודו, איתמר סמדג'ה את שיטת העבודה הצרפתית.
"האירופאים למדו את השיטה של היפנים, בעוד היפנים עוד לא ממש למדו את השיטה של האירופאים", מוסיף מאמן הנבחרת והמדליסט האולימפי, אורן סמדג'ה, "מאז הכישלון באולימפיאדה דברים השתנו. אם הפעם המגמה הייתה נהירה ליפן, היום גם היפנים מגיעים יותר ויותר לראות איך עובדים באירופה".
בעוד רוסיה הציבה את עצמה כמעצמה רק לאחרונה, צרפת מזה שנים נחשבת לאחת ממדינות הג'ודו החזקות בעולם. ג'ודוקא בצרפת נחשב לספורטאי פופולארי בקרב הציבור ולראייה בשנת 2000, כשנבחרת הטריקולור היתה בשיאה אחרי זכייה ביורו שהצטרפה לזכייה במונדיאל, נבחר דווקא הג'ודוקא, דוד דואייה לספורטאי השנה של "לאקיפ". ב-2011 הוא מונה לשר הספורט. כיום, צרפת מציגה את הג'ודוקא הפופולארי ביותר בעולם, טדי רינר, אלוף אולימפי וחמש פעמים אלוף עולם השוקל 131 ק"ג המתנשא לגובה של 2.04 מטר.
את אליפות העולם האחרונה שנערכה אצלם בפריז, סיימו הצרפתים עם שש מדליות זהב, אחת יותר מיפן. בכמות המדליות הכללית, לעומת זאת, ליפנים היה יתרון גדול עם 17 לעומת 7 של הצרפתים.
ההבדלים הללו מלמדים גם על השוני בשיטות האימונים בין שתי מעצמות הג'ודו הגדולות. בצרפת השיטה מתמקדת בהשקעה בספורטאי העילית. ראשי הענף מזהים את הכישרונות הגדולים ביותר בכל רחבי המדינה ומרכזים אותם לאימונים אינטנסיביים משותפים במסגרת של נבחרת לאומית. ביפן לעומת זאת, גם הג'ודוקא הבכירים ביותר מתאמנים עם כאלו הנחשבים לנחותים מהם מתוך אמונה כי האחרונים ילמדו מהם את הטכניקות שלהם ודרך כך ישתפרו.
השיטה ביפן נועדה ליצור עומק, מצב בו בכל משקל יש להם יותר מג'ודוקא אחד בולט. מכיוון שלאולימפיאדה מותר לכל מדינה לשלוח ספורטאי אחד בכל משקל, דווקא בתחרות החשובה מכולן קשה להבחין בעומק האדיר שיש למולדת הג'ודו.
"יפן היא הנבחרת עם העומק הכי גדול בכל המשקלים", מאשר המדליסט האולימפי ומאמן הנבחרת הקדטים, אריק זאבי, "אין לי הסבר מדויק לכישלון היפני באולימפיאדה אבל הם בהחלט חזרו לשלוט בשנתיים האחרונות ולראייה כמות היפנים המדורגים בעשירייה הראשונה בעולם בכל המשקלים".
"היפנים יסיקו מסקנות"
השאלה שנותרה פתוחה היא האם התוצאות של אולימפיאדת לונדון באמת מצביעות על שינוי מגמה והאם הג'ודו האירופאי ימשיך להוביל על היפני גם באולימפיאדות הבאות?
גם אם עדיין מוקדם להתנבא, מה שבטוח הוא שהיפנים לא יעברו לסדר היום על הכישלון בענף שהביא להם הכי הרבה מדליות זהב במשחקים האולימפיים. כצעד ראשון מונה למאמן הנבחרת, קוסאי אינואי, אלוף אולימפי לשעבר ומי שנחשב ליריבו הגדול של אריק זאבי בעבר.
בנוסף להסקת מסקנות ושינויים מערכתיים, דבר נוסף אשר ישחק לטובת היפנים הוא חוק חדש הנכנס לתוקף לאחר אולימפיאדת לונדון האוסר על כל תפיסה ברגלי היריב. תרגילי תפיסת רגליים נחשבים לפחות טכניים ויותר פיזיים, מה שהופך אותם לחביבים יותר על האירופאים. בנוסף תפיסת רגליים נעשית במצב כפוף, בעוד היפנים מעדיפים לעבוד מול יריב זקוף.
"באולימפיאדת ריו הכול יראה אחרת, ליפנים יש הכי הרבה ניסיון, הם יסיקו את המסקנות ויגיעו חזקים יותר. מי שתפתיע לדעתי היא בכלל המארחת נבחרת ברזיל",
אומר איתמר סמדג'ה ואחיו הגדול, אורן מוסיף, "היפנים עדיין שולטים בענף כך היה וכך יהיה".
גם עוזר מאמן הנבחרת, גיא פוגל לא מתרגש במיוחד מהנפילה היפנית בלונדון, "בכל ארבע שנים אפשר לראות מעצמות שמתרסקות ולאחר מכן מתרוממות. היפנים יעשו את שיעורי הבית עד לריו".
זאבי חושב שמאזן הכוחות בג'ודו העולמי מזכיר במקצת את ענף הספורט הפופולארי בעולם, "גם בכדורגל יש נבחרות מעולות כמו ברזיל וארגנטינה, אבל עדיין אירופה היא היבשת הכי חזקה. כך גם בג'ודו, לדעתי אירופה תמיד הייתה היבשת הטובה ביותר".
לפנייה לכתב/ת 
