חרדי, ואהבת את העולה כמוך

התראיינתי לאחרונה לתוכנית רדיו בתחנה החרדית "קול ברמה". בריאיון הסברתי שאיני תומכת בנישואים אזרחיים, אלא דווקא רוצה לשפר את מערך הנישואים ההלכתי בישראל. לצערי, הושתקתי כי אמרתי את מה שמגישי התוכנית לא רצו לשמוע.

<< עוד חדשות, כתבות ותוכן - בעמוד הפייסבוק של ynet  >>

<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >>

• בגיל 21 תגיעי לחלל: שוויון בנטל - גרסת החרדית
  

למעשה, הם העדיפו לשמוע שאני מתנגדת ליהדות ותומכת בנישואים אזרחיים ונישואי תערובת. כלומר, הם העדיפו לראות אותי כשונה מהם, מפני שאז יוכלו לגייס ביתר קלות את הרחוב החרדי למאבק לטובת הערכים שלהם.

זהות מובילה להזדהות

מדינה יהודית עבורי היא מדינה המעמידה בראש סדר יומה את הכלל הגדול ביהדות: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" . פסוק זה קובע כמטרה, לא רק את עצם האהבה כלפי האחר, אלא גם את הדרך להגיע אליה: כדי לחוש אהבה כלפי אחר אתה צריך להרגיש שהוא "כמוך".

רק תחושה של "זהות" מובילה ל"הזדהות", וממילא לתחושת קרבה ואהבה. אבל יש מגזרים בחברה הישראלית, המבקשים דווקא לטשטש את ההזדהות, ולחדד את הפער בינם ובין מגזרים אחרים, וזאת כדי לאפשר להם להמעיט באהבה.

למרות היתרונות התקשורתיים שבליבוי הניכור והשנאה, אני מאמינה שאין ללכת בדרך זו. כולנו אחים, ואחים אין מרחיקים, אלא מקרבים.

העמידו את עצמכם במקומם

לגישה זו השלכות משמעותיות לגבי היחס לעלייה מחבר העמים. למשל, ישנם חרדים שאינם מקבלים את העולים בסבר פנים יפות. הם אומרים שחלק מהם כלל אינם יהודים, וגם היהודים שבהם חסרי ערך, מפני שהם אינם בקיאים מספיק באורחות היהדות.

כשאני שומעת את הדיבורים האלה - אני מזדעזעת. לא כך מתייחסים לאחים ש"נפלו בשבי" וחזרו הביתה! העמידו את עצמכם במקומם של העולים ממדינות חבר העמים.

תארו לעצמכם 70 שנות קומוניזם, שבהן אסורה כל פעילות דתית. שלושה דורות לא ידעו מה זה בית כנסת, מה זו ברית מילה, ובוודאי שלא היו בתי ספר יהודיים ולימוד תורה. קיום מצוות אלה נעשה בדרך כלל בסתר, והיה כרוך בסכנת אובדן החירות ואף בחירוף נפש ממש.

האם אתם, החרדים, יכולים להבטיח שהייתם נראים אחרת מאותם עולים?! הפסיקו לראות אותם כשונים, והתחילו לראות אותם "כמוכם" – כלומר, למדוד אותם על פי אותם סטנדרטים, שבהם הייתם אתם רוצים להימדד, אילו הייתם במקומם.

הרב סתיו לרב הראשי

נכון, לשנאה יש עוצמה. אך כידוע, בגלל שנאת חינם יצאנו לפני אלפי שנים לגלות. גם כיום אסור לנו לשכוח שכולנו אחים, ושאנו חייבים לשלב ידיים. אנו מדינה קטנה ומוקפת אויבים רבים המבקשים את רעתנו.

משום כך, צריך לנהוג באמפתיה כלפי כל מי שמשרת בצבא או שותף בנטל ביסוסה ושגשוגה של מדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי, ולראות בו שווה זכויות.

משום כך "ישראל ביתנו" תומכת במועמדותו של הרב דוד סתיו לתפקיד הרב הראשי לישראל, ובמדיניות הגיור של הרב חיים דרוקמן. שני רבנים ומנהיגים אלו מייצגים את ההלכה ואת המסורת היהודית מחד, ויחד עם זאת מחוברים לחברה הישראלית ולצה"ל. דווקא הם יוכלו להוות גשר בחברה היהודית-ישראלית.

חשוב להדגיש, כי כשאני מדברת על "התחשבות" בתחום הגיור, אינני רוצה לפגוע בדת,

אלא מבקשת שהעוסקים בתחום יגלו הבנה ואמפתיה לעולים, וינהגו בהם כמו שנוהגים באחים.

לאור גישה זו, אמשיך לפעול גם בכנסת הנוכחית למען החוק של פתיחת אזורי רישום לנישואין, בכדי להקל על הזוגות הרוצים להינשא כדת משה וישראל על פי ההלכה. כמו כן, אמשיך לפעול לקידום זכויות העולים בדיור בר-השגה ובתעסוקה סבירה, כדי שהם ייהפכו לחלק מהחברה היהודית והלאום היהודי בישראל.

רק בדרך זו נוכל לשמר את מדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי, ולעמוד במשימות הנדרשות בכדי לשמר את חלקת האדמה הקטנה שבין הירדן והים בעבור העם היהודי לדורות.

צהר לחקיקה הוא פרויקט משותף של ynet וארגון רבני "צהר". לאחרונה יצא הספר "צהר לחקיקה ", המאגד מבחר מהטורים שפורסמו במסגרת המדור ב-ynet.

•  הכותבת היא סגנית שר הפנים ומזכ"ל 'ישראל ביתנו' .