עוד מס על מה שכיף, וג'ולי הסיגריה עצבנית אש
הבירה, הסיגריות, הנרגילה. חייבים להכאיב בתענוגות? נדלקנו מהר, אבל חשבנו שוב ופיזרנו את העשן. ויש גם מונולוג מהקופסה
בירות
מצד אחד, אנחנו נגד העלאת מחירי הבירות. יא רעים, את הבירות מייקרים? למה לא את היין? שהבוז'ולה עם הסריג של הפולו שמרחרח יין מבציר 2007 שפותח לו את הטעמים של הריזוטו פטריות, ישלם עוד כמה שקלים על התענוג שלו במקומנו. למה לא את הוודקה? את משקאות האנרגיה? שלערסים הקטנים יהיה יותר יקר לדפוק את הראש על המכסה של האוטו רגע לפני שהם מנסים להיכנס למועדון. שיהיה להם יותר יקר להקיא את הדרינק עם שאריות שישי כי זה ממש עושה סחרחורת לנהוג כשאתה שיכור מת.
עוד כתבות בעמוד הפייסבוק של ynet
לא, אתם חייבים להכאיב לנו בתענוגות, נכון? לייקר סיגריות ונרגילות, לצוד מעשני קנאביס, לשדר את הספורט שלנו בערוצים בתשלום. בואו, תיקחו לנו הכול, אל תעצרו בבירות. תטילו מס על כל מה שכיף - תגבו מס גם על נאמבר טו. מי שיושב בשירותים מעל פעם ביום צריך להגיד תודה על הגזרה הרזה שלו ולשלם למדינה מס חילוף חומרים.
מצד שני, אולי מס על הבירות רק נשמע נורא אבל בעצם חסר חשיבות. האמת שתל אביב היא לא בלפסט וחיפה לא מינכן, ויאללה - כמה בירות אנחנו כבר שותים?
אחת? שתיים ביציאה? אצלנו לא שותים בירות לפני משחק כדורגל ולא יוצאים לפאב אחר הצהריים אחרי העבודה.
שוקו למשל, הוא יכול להזמין בירה בבר ולהחזיק אותה ביד חצי מלאה, בלי גזים, איזה חודש וחצי בלי לשים לב בכלל שהיד שלו תפוסה בבקבוק. אנחנו הישראלים לא שתייני בירות. זה לא בתרבות שלנו, אין לנו קיבולת להתמודד עם הנוזלים הללו ואין לנו את הסבלנות למשקה שלוקח לו זמן להגיע לראש. ישראלים רוצים מכה מהירה וחזקה למוח.
זה לא שהתכוונו, רחמנא ליצלן, לייקר את הדיאט קולה, חס ושלום חלילה וחס. זו הייתה מהומת אלוהים. לייקר בירות? 2-3 שקלים בשבוע בשביל להציל את המדינה? לא ביג דיל. או שכן?
נרגילה
בגלל שלאף אחד אין אומץ להגיד את זה, אנחנו נישא בנטל אפילו שבטח יהרגו אותנו בטוקבקים: לעשן נרגילה זה חרא. ומעשני נרגילה שהם לא בני דודים, הם כנראה ערסים. ואם הם לא ערסים, הם מהאלה שמנומסים אקסטרה לערבים בגלל נקיפות מצפון. לעשן נרגילה זה צבוע. את השפה של השכנים שלנו רובנו לא יודעים חוץ משוקרן ותפדל ויאללה ואחלה, ומהאחלה הזה עשינו חומוס. אבל לתת בנרגילה ולעשות טבעות עשן, זה ממש דו קיום.
חוצמזה, נרגילה היא לא תחליף לסיגריות. זה חצי כוח. לא סוחב. אתה מושך בכוח את הפומית ולמרות ה"גלו-גלו-גלו" של המים בפילטר זה לא מוציא מספיק עשן. אז נכון, נחמד שזה בטעם תפוח וגם דובדבן זה סבבה, אבל זה לא שווה את כל הווג'ראס של להדליק גחל,
או שלא? האמת היא שזה בעייתי: כמה אפשר ללחוץ על השכנים? בצה"ל חוששים מאינתיפאדה נוספת? להכאיב להם בנרגילה זה חומר נפץ. אין דרך אחרת לומר את זה - רוצים לייקר נרגילה, תפסיקו לבנות בהתנחלויות. אי אפשר גם וגם. זה או זה או זה. בסוף אנחנו צריכים לחיות פה ביחד, תייקר את הנרגילה והם ירצו לעשות לנו "גלו-גלו-גלו" בים.
סיגריות
שוקו: בנושא הזה מנדל לא כותב בהיגיון כי השבוע עקרו לו שן ואסור לו לעשן. כשלמנדל אסור לעשן מסיבה רפואית הוא נהיה מיסיונר של הפסקת עישון. העניין הוא שאחרי יומיים, כשמותר לו לעשן, הוא מתהפך. הוא בטח יכתוב עכשיו שזה בסדר לייקר את הסיגריות. שאם יכאב לאנשים בכיס הם בטח יפסיקו לעשן.
מנדל: שוקו בעניין הזה לא כותב בהיגיון כי הוא לא משלם על הסיגריות - שוקו הוא שנורר. אורב לאנשים במסדרונות וצד קופסה ליום מעוברי אורח מסכנים שמשלמים את מיטב כספם על הזבל הזה. עד לפני חצי שנה הוא היה קונה, אבל אז הוא גילה את שיטת השנור וזה הלך לו טוב כי יש לו מראה מאיים כזה ואנשים מעדיפים לתת לו מרלבורו לייט אחרונה בקופסה ולא לקבל ממנו מבט מאוכזב-כועס.
שוקו: מצטער לאכזב אותך אבל עברתי לגלגל טבק.
מנדל: לגלגל את הטבק שלי.
שוקו: מה זה קשור לעניין? ובכלל אני צריך ארבע ידיים כדי לספור את כל הפעמים שהבטחת שאתה מפסיק לעשן, ונכשלת! אז את התסכולים שלך אל תוציא עליי. רוצה לעשן?
מנדל: לא יכול, בגלל העקירה
שוקו: אז יש לך אחת בשבילי?
הצעת חוק: אסור לעשן גם במגרשי ספורט
סיגרים
היה לנו הרבה מה להגיד בעניין הזה של הסיגרים כי הוא מקומם, אבל אז ג'ולי הסיגריה - ששוקו שנורר מאיזה גרושה - ביקשה את רשות הדיבור. זה נראה די מוזר שסיגריה מדברת, ומנדל חשד שג'ולי הפרלמנט מתערבבת פה עם איזה חומר. מפה לשם, ג'ולי הסיגריה אמרה שהסיפור הזה עם המסים מכעיס מאוד ושהיא עצבנית אש. היא נדלקה מהר כששאלנו אותה איך יכול להיות שהמס על הסיגריות עדיין גבוה מהמס על הסיגרים.
ג'ולי הסיגריה, מונולוג מהקופסה:
אחיי העבדים, התבשרנו לאחרונה שמשרד האוצר מתכוון לייקר אותנו עוד פעם. בשנים האחרונות מתנהל נגדנו ציד המכשפות ברחבי העולם, מאשימים אותנו בהרג המונים, בהרעלת הציבור, בהסרחת בגדים ושיער של בחורות על הבר, אפילו מאשימים אותנו באימפוטנציה! אומרים שאנחנו מסוכנות למבוגרים, לנשים בהריון, לתינוקות. רופאים צרי עין וקנאים מסרבים להכיר באהבה הבלתי מתפשרת שלנו ושל צרכנינו, אהבה עד מוות. ואחרי שלא הצליחו לסכסך בינינו, הם מנסים לשבור אותנו עם המחירים הגבוהים שדורשים עבורנו. ופתאום כל איזה נובלסית חושבת שהיא מרלבורו.
אבל, אחיי העבדים, השיא עוד לפנינו. מתברר שנערי האוצר, החנונים שלא לוקחים לריאות, שוב דופקים את החלשים.
את המס הם מטילים על מעמד הביניים של העישון, בעוד שלקובניות השחורות במאה דולר, עשו תספורת. איך יכול להיות שהסיגרים, האלפיון העליון של הטבק, חוג הסילון של השאכטות, התייקרו בסבב הקודם של הקיצוצים במעט, בעוד שאותנו הופכים לזהב? מי ירצה אותנו? מה יעלה בגורלנו? הגרושה שלי, שחיה איתי מאז י"ב 3 במחששה, רוצה להיפרד.
רוצים מלחמה? יקבלו מלחמה. אנחנו נשרוף את המועדון. נצא לרחובות, נפגין, נקים אוהלים בשדרה, נלך לבחירות, נחליף את השלטון, נדרוש שר אוצר חברתי שידאג לזכויותינו. רק חשוב שיהיה יפה. ומעשן.