מכתב לאחי החרדי: אל תשתנה, תשתלב
הדרישה לגייס אתכם איננה ניסיון מתוחכם להמיר את אמונותיכם. המשיכו לחבוש שטריימל, אם זה רצונכם. המשיכו ללמוד תורה הרבה, שזה גם רצוננו. גורו היכן שתחפצו, נהגו את מנהגיכם כפי שתרצו - אבל שאו בנטל השירות ובנטל העבודה
<< עוד חדשות, כתבות ותוכן - בעמוד הפייסבוק של ynet >>
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
כשם שיש לי הסתייגויות מאורח החיים של החילונים והחרדים, לאלו וגם לאלו יש הערות על אורח החיים הדתי-לאומי. זכותם - וזכותנו. ככה זה כשחיים ביחד: אפשר להתווכח ולנסות לשכנע, אבל אין ברירה אלא לכבד את זכותה של כל קבוצה לחיות כרצונה.
האם זה אומר שאסור לנו לתבוע דבר מן החרדים? מותר וגם ראוי; אבל צריך להבהיר היטב מה תובעים. אסור לנו לדרוש מהם לשנות את אורח חייהם או את אמונתם. צריך לדרוש מהם רק דבר אחד: לתרום את חלקם. וחשוב לחדד את הנקודה הזו: הדרישה לגייס את החרדים איננה ניסיון מתוחכם להמיר את אמונותיהם. היא דרישה לתשלום חוב.
שאו בנטל-שמטל כמו כולם
אחיי החרדים, נאמר שיש לכם שָכן צדיק ולמדן, שמסרב לשלם את דמי ועד הבית. במקום לשלם למנקה, הוא אומר פרקי
תהילים למען ניקיון הבניין, ומסביר שהתורה שלו מגינה עליכם מפני המזיקים. מה הייתם אומרים לו? אחרי ולפני הפלפול במקורות חז"ל, הייתם אומרים לו דבר פשוט: דרך ארץ קדמה לתורה. ודרך ארץ כוללת נשיאה משותפת בנטל. ח"כ ליצמן אמר בזלזול: "נטל שמטל". ובכן, הטו שכם, שאו בנטל-שמטל כמו כולם, ובשאר הזמן והמשאבים עשו כרצונכם.
בפני הרדב"ז באו תלמידי חכמים מירושלים, שביקשו פטור מתשלום מסי-ביטחון של הקהילה. הרדב"ז אמר: אתם דורשים שמירה ליד בתיכם, ומכאן שאינכם סומכים רק על הגנתה של התורה. בנסיבות הללו, לא יעלה על הדעת שתהיו פטורים מנטל הביטחון. בסיום דבריו הרהר הרדב"ז האם יש בכלל בימינו תלמיד חכם ברמה כזו, שהתורה תגן עליו מכל פגע (שו"ת הרדב"ז ח"ב סימן תשנב).
החרדים אומרים: הצבא בכלל לא רוצה לגייס חרדים. והם צודקים. אלא שהצבא גם לא היה רוצה לגייס את כל החילונים והדתיים. מבחינת הצבא, תנו לו לבחור מחצית מהחיילים - את אלו המתאימים לשירות וחדורי המוטיבציה; אותם הוא יגייס לשש שנים, ואת השאר ישחרר. למה אין עושים זאת? משום שזה לא צודק. אין זה הגון שחלק ישרתו שנים ארוכות, וחלק לא ישרתו כלל.
אחיי החרדים, אתם הצלחתם
מה פתאום התעוררו כולם? מה השתנה? דבר אחד השתנה, אחיי החרדים: אתם הצלחתם. כל עוד הייתם קבוצת מיעוט קטנה
הספונה בכמה רחובות בבני ברק ובירושלים - החברה הישראלית התעלמה מקיומכם. אבל גדלתם, התפתחתם, אתם כבר לא מיעוט קטן וזניח. אתם קבוצה גדולה ומכובדת בחברה הישראלית. ובכן, התכבדו והטו שכם יחד עם כולם, שאו בנטל השירות ובנטל העבודה.
גל ההתבטאויות בנושא החרדים מציף עמו - כמו כל גל - גם הרבה גבבה ורפש. לכן אפשר לשמוע גם ביטויים מכוערים של שנאה, שהחרדים ששים עליהם כמוצאי שלל רב. הם נאחזים בכל פליטת פה כדי להוכיח לעצמם שהטענות נגדם הן רק שנאת חרדים צרופה ("אנטישמיות", בעגה החרדית). אל תטעו: זה רק הקצף. הגל עצמו נובע מתחושת אי-נחת עמוקה הרבה יותר. מתחושת חוסר צדק, שאי אפשר להתעלם ממנה.
המשיכו לחבוש שטריימל, אם זה רצונכם. המשיכו ללמוד תורה הרבה, שזה גם רצוננו. גורו היכן שתחפצו, נהגו את מנהגיכם כפי שתרצו, ומלאו את חובותיכם כלפי המדינה ואזרחיה. כלפינו.
לפנייה לכתב/ת 
