90% מהחוב הממשלתי - מהחסכונות שלכם
הגירעון בתקציב יגדל גם השנה. אך ממשלת ישראל ממשיכה לגייס הלוואות ללא קושי ובריבית נוחה. הסיבה לכך היא הצמיחה הכלכלית והעובדה שרוב החוב מגויס בכלל מהחסכונות של אזרחי המדינה, דרך קרנות הפנסיה וחברות הביטוח
במקביל להחלטת שר האוצר מאתמול לקבוע יעד גירעון של 4.9% תוצר (כ-45 מיליארד שקל) לתקציב 2013 ולפרוץ את מסגרת התקציב ב-6.5 מיליארד שקל, מפרסמת הבוקר (ה') היחידה לניהול החוב הממשלתי באגף החשב הכללי במשרד האוצר את הדו"ח השנתי שלה.
- לפיד מרכך הגזירות: חצי מהקיצוץ בתקציב יבוטל
- הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
מהדו"ח עולה כי הגירעון הגבוה שנרשם בשנה שעברה (כ-38 מיליארד שקל) דווקא לא גרם לפגיעה באמינות הפיננסית של הממשלה. יחס החוב לתוצר המשיך לרדת למרות הגידול בהיקף החוב, וכלכלני החשב הכללי גייסו מיליארדי שקלים ללא קושי ובריבית נמוכה. יש לציין עם זאת כי 90% מהכסף גויס מקרנות הפנסיה חברות הביטוח והבנקים הישראליים, שרוכשים מידי שנה את רוב אגרות החוב של ממשלת ישראל.
הריבית הנמוכה שמשלמת הממשלה לגופים המנהלים את חסכונותיהם של אזרחי ישראל, נובעת מכך שברחבי העולם, גדל הביקוש לאגרות חוב ממשלתיות, בהיעדר אפיקי השקעה בטוחים יותר בזמן משבר כלכלי עולמי. הביקוש הגדול מאפשר לממשלת ישראל, כמו גם לממשלות אחרות, לשלם ריבית נמוכה ולנהל גירעונות תקציביים גדולים, אך בעתיד הוא יביא לכך שהקצבה החודשית של הפנסיונרים תישחק.
חשוב להזכיר כי לצד אגרות החוב הללו, מנפיקה ממשלת ישראל גם אגרות חוב מיועדות לקרנות הפנסיה. אגרות אלו מהוות 30% מההשקעה של הקרנות ומובטחת עליהם ריבית גבוהה יותר.
בשנת 2012 גייסה הממשלה 125 מיליארד שקל. 89 מיליארד שימשו לפירעון חובות קודמים ועוד 36 מיליארד זרמו לחשבונות הממשלה ושימשו לכיסוי הגירעון. 90% מהכסף (כ-113 מיליארד שקל) גויס בארץ, מקרנות הפנסיה חברות הביטוח והבנקים הישראליים. היתרה גויסה בחו"ל, בעיקר מקרנות פנסיה וחברות ביטוח זרות, כאשר כשליש מהסכום גיוס דרך ארגון הבונדס.
הריבית שהציעה ממשלת ישראל לרוכשים את אגרות החוב שלה, כאמור, נותרה דומה ונמוכה, יחסית. על רוב החוב המקומי שילמה הממשלה ריבית של 3%-6%. על רוב החוב הדולרי שולמה ריבית של פחות מ-3% ורובו של החוב באירו גויס בריבית של 3%-4.8%.
בסך הכל, הגדילה ממשלת ישראל את היקף החוב שלה ב-33 מיליארד שקל בשנה שעברה, מ-633 מיליארד לכ-666 מיליארד שקל. למרות העלייה בהיקף החוב, יחס החוב לתוצר של המדינה, שעל פיו נקבע דירוג האשראי ויכולתה של המדינה ללוות כסף נוסף, השתפר. החוב הממשלתי ירד מרמה של 72.6% תוצר לרמה של 71.8% תוצר. הסיבה לכך, לצד הריביות הנוחות שמקבלת הממשלה על הלוואותיה, היא חוסנה היחסי של הכלכלה הישראלית, שממשיכה לצמוח בקצב נמוך אך עקבי בשנים האחרונות.
קצב הצמיחה של השנים האחרונות הביא לכך שהגידול בתוצר בשנת 2012 (כ-28 מיליארד שקל) הדביק חלק ניכר מהגידול בהיקף החוב. החוב עצמו גדל אמנם, אבל החלק שהוא מהווה ביחס לגודל הכלכלה גדל בשיעור הרבה פחות משמעותי.
בנוסף, הביצועים הטובים של המשק הישראלי בשנים האחרונות, לעומת ההאטה הכלכלית שהורגשה בארה"ב ובאירופה, הביאו להתחזקות של השקל מול הדולר והאירו. בשנה שעברה התחזק השקל ב-2.3% מול הדולר וב-0.35% מול האירו. חלק משמעותי מהחוב של הממשלה גויס בארה"ב ובאירופה והוא נקוב בדולרים ובאירו. כאשר שער השקל במועד הפירעון גבוה יותר משהיה במועד קבלת ההלוואה, זה תורם גם כן לצמצום החוב הממשלתי.
בשנים האחרונות מרבים להשוות את מצבה של כלכלת ישראל לכלכלה העולמית ולהציג את מדינתנו כאי של יציבות בעולם הסובל ממיתון ומשבר. מהדו"ח שפורסם היום עולה כי מבחינת היקף החוב הממשלתי (כמו גם מבחינות כלכליות אחרות) ישראל ממוקמת היטב במרכז הטבלה העולמית. נתוני החוב מציבים אותנו במקום טוב יותר ממדינות אירופה וצפון אמריקה ומנגד, הרחק מתחת למדינות אמריקה הלטינית ומזרח אסיה.
החוב הציבורי של ישראל (הכולל גם את החוב של הרשויות המקומיות), עמד ב-2012 על 73.2% מהתוצר. זאת לעומת ממוצע של 118.1% במדינות ה-G20 וממוצע של 110.7% ב-OECD. עם זאת, החוב הממוצע במדינות המתפתחות עמד על 34.8% בלבד.
לפנייה לכתב/ת 
הגירעון ואתם
צילום: shutterstock
מומלצים
