הממשלה אישרה: תקציב מורחב ב-2013

לפיד מרכך הגזירות: חצי מהקיצוץ בתקציב יבוטל

גורמים בשוק ההון על החלטת לפיד: "לא הופתענו"

לפיד: "זו הפעם האחרונה שנעביר תקציב דו-שנתי"

על פי ההצעה, תקציב 2014 יבוסס על עמידה ביעדים החדשים, שהם שמירה על תקרת ההוצאה הקבועה בחוק, תוך

שמירה על יעד גירעון של 3% מהתוצר. כדי לעמוד ביעדים הללו, תצטרך הממשלה לבקש מהכנסת אישור לקיצוץ של 18 מיליארד שקל בתקציב המדינה, מאחר שזהו הפער בין גודלו החוקי של התקציב לבין ההוצאות שלהן התחייבה ממשלת ישראל הקודמת.

בנוסף, תצטרך הממשלה להגדיל את הכנסותיה ממסים בהיקף של כ-14 מיליארד שקל, על מנת לשמור על פער של 3% תוצר בין ההוצאה להכנסה.

באשר לשנת 2013 - מוסכם שמכיוון שהתקציב לשנה זו יאושר רק בחודש אוגוסט, בשל הקדמת הבחירות - לא ניתן לעמוד ביעדים תקציביים סבירים במסגרתו. החריגה מתקרת ההוצאות בשנת 2013 עומדת על היקף של 13 מיליארד שקל ועל מנת לעמוד ביעד גירעון של 3% תוצר, יש להוסיף העלאות מסים בהיקף של כ-10 מיליארד שקל. זאת לא ניתן לעשות, טוענים באוצר, עמוק אל תוך שנת הכספים.

לכן, קובעת ההצעה שאושרה היום כי יעד הגירעון לשנה זו יגדל לרמה של 4.65% (כ-47 מיליארד שקל), שבה ניתן לעמוד באמצעות העלאות של מסים עקיפים (מע"מ ומכסים) שייכנסו לתוקף בשבועות הקרובים. בנוסף, נקבע כי רק מחצית מהחריגה מתקרת ההוצאה ב-2013, בהיקף של 13 מיליארד שקל, תקוצץ וכי המחצית השנייה (6.5 מיליארד שקל) תישאר בסעיף ההוצאות ותוגדר כהוצאה חד פעמית וחריגה ("קופסא").

אין זו הפעם הראשונה בשנים האחרונות שנוקטים בשיטות מאין אלו על מנת לעמוד ביעדי התקציב. בשנת 2006 אושרה חריגה מתקרת ההוצאה כדי לממן את תכנית ההתנתקות ובשנת 2007 אושרה חריגה כדי לממן את מלחמת לבנון השנייה. כמו כן, בשנת 2009 (אחרי הבחירות לכנסת ובעיצומו של המשבר הפיננסי הגדול בארה"ב), נקבע יעד גירעון של 6% ואושרה חריגה בתקציב המדינה בהיקף של 1.35%.

המשנה לנגיד: צריך להפחית את יעד הגירעון ל-2013

המשנה לנגיד בנק ישראל, קרנית פלוג, חזרה היום בישיבת הממשלה על עמדתו של הבנק המרכזי, שלפיה על הכנסת למצוא במהרה דרך לייסד מנגנון שיגביל את יכולתה להתחייב להוצאות שאינן במסגרת תקציב המדינה.

פלוג דיברה בישיבה שבה אושרה חריגה חד פעמית ממסגרת ההוצאה בתקציב 2013, בהיקף של 6.5 מיליארד שקל, ואמרה כי קיימת חשיבות גדולה לייצר מנגנון מעקב ובקרה על צבר ההתחייבויות העתידיות של הממשלה, כך שיהיו עקביים עם מגבלת ההוצאה. לדבריה, רק מנגנון כזה יבטיח שההתנהלות שהובילה לבעיה שאותה מנסים לתקן כעת באמצעות הקיצוץ המסיבי בתקציב, לא תחזור על עצמה.

פלוג, שייצגה את בנק ישראל במקום הנגיד סטנלי פישר, ששוהה בחו"ל, התייחסה להחלטת סוכנות הדירוג S&P מיום חמישי, להוריד את דירוג האשראי המקומי של ישראל. לדבריה, ההחלטה נועדה לשלוח לממשלת ישראל מסר שלפיו מבחינת השווקים היא איבדה שליטה על תקציב המדינה.

לדברי פלוג, ההחלטה שאישרה הממשלה לקבוע את יעד הגירעון לשנת 2014 על 3% היא אחראית ומשקפת חזרה לשליטה על התקציב. כמו כן, ההחלטה על יעד גירעון מוגדל של 4.65% לשנת 2013 היא מחויבת המציאות בשל העובדה שתקציב 2013 יאושר באיחור של קרוב ל-8 חודשים.

עם זאת, הדגישה פלוג כי עמדת בנק ישראל היא שאין לקבל את יעד הגירעון לשנת 2013 כמוגמר ויש לנסות להמשיך ולהפחית את הגירעון על ידי הגברת הגבייה במסים. כמו כן, הזכירה המשנה לנגיד כי גם בשנת 2015 צפויה חריגה מיעד ההוצאה בתקציב המדינה וכי יש להתחיל להתכונן כבר עתה לתקציב זה, על מנת להבטיח שניתן יהיה לחזור למתווה של גירעון שנתי הנמוך מ-3% תוצר.