דו"ח המבקר: רבנים עורכים "נישואים פיראטיים"
מבקר המדינה מצביע על שורה ארוכה של ליקויים טכניים ומהותיים הנוגעים לרישום הנישואים בישראל, שהשלכותיהם משמעותיות – חוקית והלכתית: היעדר פיקוח על מסדרי הקידושין, פסילת חיתון בשל ליקויים טכניים - וחשד לנאפוטיזם
מנהל בתי הדין הרבניים שלח בשנים האחרונות מכתבי נזיפה לכ-400 רבנים שחיתנו זוגות באופן פרטי, ובהיעדר תיעוד ממוסד – כך עולה מבדיקת מבקר המדינה. בדו"ח הביקורת המתפרסם היום (ד'), מצביע השופט בדימוס, יוסף שפירא, על שורה ארוכה של ליקויים - טכניים ומהותיים, -הנוגעים לרישום הנישואין בישראל, שהשלכותיהם לעתים משמעותיות – חוקית והלכתית.
<< עוד חדשות, כתבות ותוכן - בעמוד הפייסבוק של ynet >>
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
- עוד בדו"ח: צניחה של 50% במספר הגיורים תוך 4 שנים
הבדיקה נעשתה בחודשים מרץ-ספטמבר 2011 במשרד לשרותי דת, ברבנות הראשית ובהנהלת בתי הדין הרבניים, והשלמותיה - במועצות הדתיות ובמחלקות הדת של עשר רשויות מקומיות ובכמה מקומות נוספים.
מבקר המדינה מציין בדאגה את קיומם של הנישואים הפיראטיים בישראל, כפי שנחשפו בדו"ח, שכן היעדר הפיקוח בתחום
בשונה מהנישואים עצמם, בנושא הרישום קיימת הפרטה מוכרת, ושלושה ארגונים פרטיים מפעילים לשכות רישום לצד מועצות דתיות או מחלקות דת, אך המבקר מעיר כי הדבר נעשה מבלי שייבחנו ההיבטים המשפטיים והמנהליים לכך.
מהרבנות הראשית נמסר בתגובה כי הלשכות הפרטיות לרישום נישואין פועלות בתוך המגזר החרדי, עוד מלפני קום המדינה. "גם המבקר בעצמו, בעמוד 207, הודה כי קיים קושי בהסדרת העניין".
אוספים מידע על אנשים בניגוד לחוק
ליקוי נוסף עלול לגרום לכך שייאסר בטעות על אדם מן השורה להתחתן כאילו היה מעוכב נישואים, ולעתים אף שאדם הפסול לכך, מסיבות שונות, יורשה להינשא. הסיבה: חלק מההחלטות שקיבלו בתי הדין בדבר מעמדם האישי של המתדיינים, לא הובאו לידיעת המנהל ולטיפולו, ולכן הרשימה לא עודכנה.
בהקשר זה העיר השופט שפירא, כי אף שהיועץ המשפטי לממשלה אוסר איסוף מידע על אנשים שלא פנו כלל
בדיקת המבקר העלתה עוד כי כשני-שליש מרשמי הנישואים אינם מקפידים על כללי הרישום האזורי, ולפיהם ניתן לפתוח תיק נישואים רק לאדם הגר בשטחי הרשות שלה שייכת הלשכה. עם זאת ציין, כי יתכן שיש הצדקה לגמישות זו או לעדכון הנהלים בעניין.
עוד נמצא, כי חלק מרשמי הנישואים נוקטים גישה הלכתית מקלה בעניינים שבאחריותם ואחרים מחמירים, עד שהדבר עלול לפגוע בעיקרון השוויון ובחלק מהמקרים אף בתוקף הנישואים. במאי 2007 הציעה ועדת הנישואים ברבנות הראשית הנחיות חדשות ומעודכנות בדבר הליכי הרישום, אולם עד למועד סיום הביקורת, בספטמבר 2011, הרבנות לא סיימה את טיפולה בנושא.
מהרבנות הראשית נמסר בתגובה כי העבודה על נהלי הנישואין החדשים הסתיימה בחודש נובמבר 2012, ובחודש זה הם גם הופצו למועצות הדתיות. בעניין מינוי רושמי נישואין: "המינויים נעשו בהתאם לנהלים, ולא ניתן משקל משמעותי לייחוס רושמי הנישואין שמונו. ראו עמ' 223 לדו"ח".
חשד לנאפוטיזם באישור חופות
בנוגע לפיקוח על הרבנים המחתנים עצמם, התגלה כי ועדת הנישואים ברבנות אישרה לעריכת חופות גם מועמדים שלא עמדו בכל הדרישות, וקיים חשש כי עם חלקם היא הקלה בשל ייחוסם או קרבתם לגורמים בעלי השפעה. בכרבע מהמועצות הדתיות נמצא כי מדי פעם רושם הנישואים מאשר לרבנים לערוך חופה וקידושין גם אם אין כלל בידיו אישור מהרבנות הראשית.
ליקוי נוסף הוא בהליך בירור היהדות לבני הזוג טרם רישומם, שלעתים אורך זמן רב מדי, עד שיש חשש כי גם מי שפתח תיק במועד המוקדם ביותר האפשרי – 90 יום לפני החופה – לא יספיק לעמוד תחתיה כשהוא מוכר כיהודי. אחת הסיבות לכך היא שחלק מהרשמים עורכים את הבירור באמצעות עמותות פרטיות ולא בבתי הדין הרבניים, כפי שהחוק מחייב.
מבתי הדין הרבניים נמסר בתגובה כי המנהל לומד את ממצאי הדו"ח, ויפעל לתיקונם של הליקויים. "באשר לנושא בירור יהדות, התקנות החדשות שהנהלת בתי הדין הביאה לעיצובן מחדש, קובעות שאין מגבלת זמן להליך בירור יהדות, והוא יכול להיעשות בכל שלב שהוא ללא שום קשר להליך הנישואין.
"אגף בירור יהדות בהנהלת בתי הדין פועל כבר זמן רב על מנת למגר את תופעת מבררי היהדות הפיראטיים, תופעה פסולה שגורמת לנזק רב להליך בירור היהדות במדינת ישראל. זו הזדמנות לקרוא לכל מי שזקוק לכך, לפנות להליך בירור היהדות מוקדם ככל הניתן. על פי נתוני האגף, פרק זמן ממוצע מרגע פתיחת תיק לבירור יהדות ועד לסיומו, אינו עולה על 35 יום. נוסף לכך, 98% מהפונים מקבלים את מבוקשם בהליך פשוט, נגיש ומהיר, שהכניסה אליו נעשית באמצעות האינטרנט".
40% מהמועצות הדתיות סגורות אחר הצהריים
עוד בתחום השירות לציבור: ברוב המועצות הדתיות חומרי ההסברה על הליך ההרשמה הם בשפה העברית בלבד; רק 59% מהן מפרסמות את המידע באינטרנט; ב-27% מהמועצות מענה אנושי בטלפון הוא הערוץ היחיד לקבלתו; כ-40% מהן אינן מקבלות קהל אחר הצהריים.
המבקר גילה עוד כי הרבנות ומשרד הדתות לא פעלו ליישום הכללים הנוגעים לקבלת תמורה בגין עריכת חופות, ולמעשה, עד למועד הבדיקה לא הוגשה להם אף לא בקשה אחת לקבלת אישור ל"עבודה פרטית" שכזו. ליקוי נוסף הוא אי נקיטת הליכים משמעתיים נגד רבנים המפרסמים את שירותיהם ברשת האינטרנט, אף שהדבר נוגד את החלטת מועצת הרבנות הראשית.
בנוגע להדרכה שכל כלה נדרשת לעבור כחלק מהליך הנישואים ברבנות, נכתב בדו"ח כי היא איננה מתבססת על הנחיות מסודרות הדנות בתוכנה ובמספר השעות הנדרשות לה, אלא כל מועצה דתית פועלת בתחום זה על פי אמות מידה שקבעה לעצמה, וההדרכה נמשכת במקומות מסוימים שעה, ויש שבהם מחוייבות הכלות ב-12 שעות. אגב, 19 מבין 43 המדריכות שנבדקו הן נשות הרבנים רושמי הנישואים באותן לשכות.
בתגובה לביקורת על מינוי עורכי חופות, מוסרת הרבנות: "עד לשנת 2005 מונו עורכי החופות בידי רבני הערים, ומאז נקבע
כי יערכו חופות רק רבנים שהוסמכו לכך על ידי הרבנות הראשית לישראל. ועדת הנישואין ברבנות הראשית, שמונתה להסמיך עורכי חופות, קבעה תשעה תנאים, שמי שעומד באחד מהם רשאי לערוך חופות. לצד אותם תנאים נקבע כי הוועדה רשאית לסטות מהם במקרים חריגים, ובסמכות זו השתמשה הוועדה כשהסמיכה את הרבנים שעניינם מובא בדו"ח המבקר (עמוד 228).
"בענייני תשלום לרבנים עורכי חופות ופרסום רבנים עורכי חופות בכלי תקשורת, הודיעה הרבנות למבקר כי ייבחנו הכלים העומדים לרשות הרבנות הראשית לאכיפת הנהלים הנקבעים על ידה, והשימוש בהם".
מהמשרד לשירותי דת נמסר כי "המשרד אחראי בין היתר על הסדרת ופיקוח תהליך רישום נישואין ליהודים בארץ. כמו כן, המשרד פועל בשיתוף פעולה עם הרבנות הראשית ובתי הדין הרבניים, למציאת פתרונות הלכתיים לבעיות שונות העולות מן השטח.
"קיבלנו לידינו לפני זמן מה את דו"ח מבקר המדינה, העוסק בין היתר בתהליך רישום הנישואין במועצות הדתיות, ובימים הקרובים יעסקו המחלקות המקצועיות והנהלת המשרד החדשה בלימוד הדו"ח, הגשת המלצות וביצועם בהמשך, כשבראש סדר העדיפויות: פתיחת אזורי הרישום וקביעת נהלים אחידים, וכן תוכנית אב למחשוב המועצות הדתיות לשם יישום הדברים. כ-35 אלף זוגות בשנה מתחתנים ועוברים את תהליך רישום הנישואין, ועל כן ישנם מספר מקרים נקודתיים שאינם מעידים על הכלל, וחלקם אף בטיפול הלשכה המשפטית".
לפנייה לכתב/ת 
