צניחה של 50% במספר הגיורים תוך 4 שנים
המבקר מונה שורת כישלונות מצד אגף הגיור: עשרות אחוזים לא השלימו את גיורם, כסף רב בוזבז ומספר המתגיירים צנח – בעיקר בגלל האתיופים. לצד התעללות במתגיירים, ואף הפרת כללים הלכתיים, יש גם צל"ש להנהלה החדשה: "השינוי ניכר"
מספר חסרי הדת, שעלו לישראל מכוח חוק השבות אך אינם מוכרים כיהודים, רק עולה, והגיע עד לכ-320 אלף, אך הפיתרון – גיור, שהוגדר כמשימה לאומית – ממשיך להתרחק: דו"ח מבקר המדינה המתפרסם היום (ד'), מגלה כי מספר המתגיירים בישראל צנח משמעותית בכ-50% בתקופה של ארבע שנים.
<< עוד חדשות, כתבות ותוכן - בעמוד הפייסבוק של ynet >>
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
על פי נתונים שמפרסם המבקר, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, ירד מספרם מכ-8,000 בשנת 2007 לכ-4,300 ב-2011, זאת למרות החלטת הממשלה מ-2008 לפעול להגדלתו וליצירת תהליכי גיור נוחים. ההחלטה מאותה ישיבה, לטפל בנושא באמצעות ועדת שרים וועדת היגוי - כלל לא יושמה. עם זאת מציין המבקר כי הירידה מושפעת בעיקר מעצירת הגיורים של בני העדה האתיופית, שכן הם כבר אינם עולים ארצה, ולאו דווקא מפיחות בגיורי עולי מדינות חבר העמים.
לתקצב יותר את מכוני הגיור פרטיים
המבקר מונה שורה ארוכה של ליקויים – ובעיקר כישלונות – של אגף הגיור במשרד ראש הממשלה, ומציין כי עשרות אחוזיםאחת הסיבות לבזבוז זה היא מעין מונופול, שממנו נהנה המכון הממלכתי ללימודי יהדות (מל"י), שזוכה לעדיפות מובהקת בתקצוב על פני כ-15 גופים מקבילים המקיימים הכנה לגיור (החלק הארוך והמשמעותי בתהליך). חלקו העיקרי של תקציב אגף הגיור - כ-60% (!) - יועד למימון פעילותו של גוף זה (26 מיליון ב-2012), אף שרק 39% מבוגריו אכן מתגיירים לבסוף.
לשם השוואה: תקציב מכון הגיור "עמי" באור-עציון, הגדול ביותר מבין הפרטיים, הוא כחמישית מזה של מל"י, אף שהישגיו נאים לא פחות. מסלול הליווי האישי שלו, שבו הצלחה גדולה יותר, כלל אינו מתוקצב, והמבקר מציע לאגף הגיור לבחון זאת. המבקר מצביע גם על סחבת בהעברת הכספים שכן מאושרים למכונים – "איחורים ניכרים בפרסום מבחני התמיכות ובאישור בקשות התמיכה".
גם אתר האגף מפנה את המתגיירים למל"י בלבד, ולא - למשל - לאגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך, או לעוד כעשרה עמותות פרטיות מוּכרות העוסקות בכך. מצד שני מעיר המבקר המדינה, כי הפיקוח והבקרה על המכונים אינם מסודרים, ולכן לא כל-כך אפקטיביים.
מערך הגיור נותר ללא ראש
אחד החסמים להצלחת הליך הגיור הוא הדרישה ל-400 שעות לימוד יהדות. אגף הגיור הכין תוכנית ללמידה מרחוק עבור
אלה המתקשים לעמוד בכך במסגרת פרונטאלית - אך המהלך לא יושם.
ואולי הבעיה מתחילה מלמעלה: ראש מערך הגיור, הרב חיים דרוקמן, סיים את כהונתו בפברואר 2012, אך עד סוף אותה שנה טרם התכנסה ועדת איתור לבחירת מחליפו, ורק בדצמבר פורסמה מודעה פומבית המזמינה מועמדים מתאימים לפנות אליה. המבקר מעיר כי הדבר פגע - ופוגע עד היום בשירות לאוכלוסיית המתגיירים.
מעמדו של הרב דרוקמן היה לא יציב עוד קודם לפרישתו, וכהונתו הוארכה מעת לעת לפרק זמן קצר. בעקבות כך, נרשם עיכוב בהפקת תעודת המרה (המאשרות את השלמת הליך הגיור לצורך הכרה ביהדות המתגייר) במהלך השנים 2009-2011, עד שכשליש מתעודות ההמרה שהונפקו באותה תקופה היו עבור מתגיירים שסיימו את ההליך בשנים קודמות להנפקה.
ארבעה מקוואות בלבד לכלל המתגיירים בארץ
בין הליקויים הנוספים שעליהם מצביע המבקר שפירא: איחור בפתיחת הדיונים בבתי הדין לגיור, והעמדתם של ארבעה מקוואות טהרה בלבד בכל הארץ שבהם רשאים המתגיירים לטבול – השלב האחרון בתהליך. זה כנראה גרר ליקוי נוסף: 12% מהמתגיירים בין ינואר 2011 ליוני 2012 קיבלו תעודות המרה עוד לפני הטבילה, אף שמדובר בחלק אינטגרלי מהגיור, ותנאי הלכתי מחייב להכרה ביהדות.
הדרכת המתגיירים לאורך הליך הגיור איננה מספקת, שכן איש בית הדין שעל פי החלטת ממשלה הוגדר כחוֹנך, הפך כעבור שנתיים לרכז מחוז, שבמקרים רבים פוגש לראשונה את המתגייר רק לקראת סוף הדרך. גם המשפחות המלוות את המתגיירים, כדי שאלה יכירו מקרוב את אורח החיים היהודי, לא הונחו כיצד לפעול.
תעודות המרה שהונפקו בידי מי שהיה מוסמך לגייר לפני הקמת מערך הגיור הממלכתי - בתי הדין הרבניים הרגילים, וחלק מרבני הערים - לא רוכזו באגף הקיים, וקיים חשש שבעתיד יהיה קשה למתגיירים או לצאצאיהם להוכיח את יהדותם.
ליקויים נמצאו גם בוועדת החריגים – הגוף המוסמך לאשר לנתין זר להתחיל תהליך גיור בישראל, אף שאינו אזרח המדינה. המבקר מעיר כי תנאי הסף שקבעה הוועדה, גורמים לדחייתם של מבקשים שאין מניעה לגיירם משום שרצונם להצטרף לעם היהודי אינו נובע ממניעים תועלתניים. בנוסף, אין לפונים זכות להופיע בפני הוועדה או לערער על החלטותיה, ולעתים ההחלטה מתעכבת עד ליותר משנה – במקום שלושה חודשים (לכל היותר), כנדרש.
ויש גם ציון לשבח
עוד צויין בדו"ח, כי אין התאמה בין הנחיית הרב הראשי - להנחיות מנהל בתי הדין הרבניים בדבר אישור הליך גיור שלא נערך במסגרת הממלכתית, ובתשעה מקרים אישר בית דין רבני גיורים פרטיים - בניגוד להנחיית הרב הראשי.
ועם זאת, מעניק המבקר לראשי מערך הגיור גם ציונים לשבח: "בשנת 2009 מונה מנהל לאגף הגיור (שמואל יסלזון - ק"נ).
מאז מינויו לתפקיד, חל שינוי ניכר בסדרי עבודתו של אגף הגיור: נקבעו נוהלי עבודה ודפוסי פעולה חדשים, גם בכל הנוגע לשיפור השירות למתגיירים; הוקמה מחלקה לרישום נישואים למתגיירים; הוקמו בתי דין נודדים המגיירים את העולים מאתיופיה במרכזי הקליטה; והופעלה תוכנית ייחודית להכנה לגיור של עולי אתיופיה. ניכר כי נעשתה עבודה יסודית לצורך שיפור עבודת האגף בכלל, והיחס למתגיירים בפרט".
ממשרד ראש הממשלה שאמון על אגף הגיור נמסר כי "דו"ח מבקר המדינה משבח את השיפורים שחלו באגף הגיור: 'ניכר כי נעשתה עבודה יסודית לצורך שיפור עבודת האגף בכלל והיחס למתגיירים בפרט'. כמו כן, הדו"ח נלמד ונבחן על ידי אגף הגיור, וכבר הוכנה תוכנית עבודה מסודרת וזמני ביצוע לתיקון הליקויים שנמצאו, זאת על מנת להמשיך ולפעול למען המבקשים להתגייר".
לפנייה לכתב/ת 
