מיהו המורה שאנו רוצים שילמד את ילדינו?

שאלה מרכזית המתייחסת כיום למורים בבתי הספר, ובכלל זה לתהליך הכשרתם למקצוע ההוראה, היא שאלת איכות המורים. רבות נשאל מיהו המורה שאנו רוצים לראות כמורה של ילדינו או של נכדינו.

עוד בערוץ הדעות:

פרופ' הוקינג, גם חרם הוא חור שחור  / צחי דניאלי

מעשה העגל / עדנה קנטי

ללא ספק, אנו, בעידן של היום, רואים איכות מקצועית דרך העדשה האישית שלנו - מה טוב לנו, מה טוב לבני משפחתנו, ובעקיפין - מה טוב למדינת ישראל. בעולם תחרותי כמו זה של היום, הפרט עומד במרכז, והשאלה היא מי תורם לו להתפתח, באיזה

 תחום הוא אמור להתפתח וכיצד מערכת החינוך, שבה מבלים ילדינו לפחות 15 שנים מחייהם, עד הגיעם לגיל 18, מסייעת לפתח אותם.

כדי שמורה יהיה איכותי ומקצוען בעבודתו נדרשים הכשרה מתאימה למקצוע ההוראה, תכונות של מורה איכותי והתפתחות מקצועית מתמדת לאורך הקריירה. התפיסה המרכזית כיום בהכשרה להוראה היא תפיסת ההוראה כפרופסיה, המזוהה כ"תפיסת המקצוענות בהוראה".

תפיסה זו מתבטאת כיום בישראל ובעולם באמצעות גישת "ההתמקצעות בהוראה", והיא מבוססת על פיתוח מקצוען להוראה, לאורך זמן, החל מתקופת הכשרה ממושכת, שהיא גם מבוססת עבודה קלינית בשדה החינוך, דרך עבודה מתמדת עם המורה לאורך הקריירה שלו.

בסופו של דבר, נשענת התפיסה על כך שכדי לשפר את איכות החיים ואת ההזדמנות הכלכלית למען הציבור, בתי-הספר צריכים מורים שהוכשרו לאורך זמן, בעלי איכות מקצועית ואקדמית גבוהה, אשר יודעים כיצד ללמד בחברה בעלת שונות חברתית ותרבותית.

4 התכונות למורה איכותי

תפיסה זו נשענת במידה מרובה על מודל ההכשרה להוראה שמציע פרופ' יו סוקט מארה"ב, והיא רואה במורה האיכותי שילוב של התכונות הבאות: 

1. המקצוען האקדמי, מורה ידען בתחום המקצוע אותו מלמד, ובעל יכולת אינטלקטואלית גבוהה. 

2. המקצוען האכפתי והמטפח שהוא בעל רגישות למערכות היחסים בין המורה לבין התלמיד, עם דגש על אכפתיות. 

3. המקצוען הרפלקטיבי-אדפטיבי, כזה המהרהר תדירות על פעולותיו המקצועיות, החוקר את סביבת עבודתו, בעל חשיבה ביקורתית ומסוגל להפיק מתוך נתונים מחקריים שלו ושל אחרים לקחים לעבודתו המקצועית. 

4. המקצוען שהוא סוכן מוסרי וערכי, שתפקידו לחנך לערכים אישיים ולמחויבות לצדק חברתי ולסובלנות, כמו גם לערכים קוגניטיביים, כגון פתיחות ובהירות. בהקשר זה מודגשות הרגישות התרבותית והבינתרבותית במרחב הבינאישי, הבינתרבותי והבינלאומי.

יוצא אפוא שהכשרת המורים, פיתוח תכונות המורה האיכותי וטיפוח המקצוענות בהוראה לאורך הקריירה, משולבים אלה באלה. הללו נשענים על תפיסת מורה שהוא בעל יכולות אקדמיות, אזרח בחברה דמוקרטית רב תרבותית ומקצוען בעבודתו. כך בכל העולם, וכך כיום גם בישראל. יש לציין שכבר כיום יש בעולם מגמות לראות במקצוע ההוראה מקצוע הדורש תואר אקדמי גבוה, תואר שני. כך בפינלנד, כך בגרמניה שבה נדרשים מורים המלמדים בבתי-ספר תיכוניים להיות בעלי תואר שני.

גם בישראל ישנה מגמה לראות במורים בתיכון בעלי תואר שני, ולא ירחק היום שכל אנשי החינוך יידרשו להיות בעלי תואר שני. הווה

 אומר: נדרש מורה שהוא איש אקדמיה, לא רק מקצוען מיומן בניהול כיתה. האקדמיות של המורה תתבטא בתפיסת עולם המכוונת להתעדכנות מתמדת, הכרוכה בלמידה לאורך החיים, ובמחקר בתוך ההקשר שבתוכו הוא פועל.

במחקרים שערכנו בקרב העוסקים בהוראה - סטודנטים להוראה, מורים בבתי-ספר ומרצים במכללות לחינוך - חוזרים בקביעות ובהתמדה שני היבטים, אותם תופסים מורים כנקודות העוצמה שלהם: המסוגלות שלהם להיות מורים, כלומר - מקצוענים בתחום עיסוקם, ותפיסת השליחות בעבודתם, כלומר: היבט מוטיבציוני פנימי המניע אותם בעבודת ההוראה. מן הראוי שבמערכת החינוך בישראל, העוסקים בהכשרת מורים וקובעי המדיניות, ישכילו למנף את המרכיבים הללו בתפיסת המורים את מקצועם, ויפתחו את מכלול התכונות של המורה האיכותי. בכך, ייתרמו ילדי ישראל ויפותח ההון האנושי במדינה.