עורף חזק - מדינה חזקה

בשנות ה-90' של המאה הקודמת, בכל הקשור למוכנות מדינת ישראל למצבי חירום שונים (מלחמה, אסונות טבע וכו'), נתפשו הגופים המבצעים כנותני הפתרון הבלעדיים. הצבא ותפקידיו השונים, מכבי האש, המשטרה - כל אחד בגזרתו מתפעל את האירוע, מספק את הפתרונות עליהם התאמן ואחראי על מומחיותו כמגיב.

עוד בערוץ הדעות:

הריאליטי של הילדים שלכם / אמיר ווינשטוק ואסף רובין

קיצוץ בבריאות - קיצוץ בהומניות / אורי וייס

תחיית החרדיות / נפתלי רוטנברג

הקשר עם העורף נסמך על כמה הנחות. ראשית, עם השנים הובהר כי בנוסף לפיתוח יכולות לחימה חייבים לפתח יכולות חירום ושיגרה נפרדות, שבהינתן מצב חירום חובה לקיים רציפות ביניהן על מנת להימנע ככל הניתן ממשברים. יכולות אלו מורכבות הן מהצטיידות, והן ממודעות ותרגולים, וחשיבותן היא מכרעת וחשובה כמו יכולת התקפית. עורף חזק משמעו מדינה חזקה.

שנית, הלקחים שנלמדו במהלך השנים מראים כי ככל שהמערכת משתפת יותר, העברת המידע היא אפקטיבית יותר. העורף, כחזית, הוא כלי להעברת מידע חיוני. כך למשל הרשתות החברתיות, ובעיקר הדיווחים האישיים בהם, יכולים היום להוות כלי משמעותי עבור הרשויות באיסוף מידע מהשטח בזמן אמת, ומשמעותי אף יותר בהזרמתו לציבור.

לא עוד שחקני ספסל

לכן, בניגוד לעשורים קודמים, כיום קיימת ההבנה כי האזרח איננו פסיבי. האזרח הפרטי איננו עומד ברקע הדברים כשחקן ספסל, אלא הוא בעל תפקיד משמעותי ואחראי כלפי עצמו וכלפי התא המשפחתי שלו. מדובר בנושא ההופך מוכר יותר ויותר גם בשאר העולם, כאשר כיום רווחת ההבנה כי עוצמתו של האזרח בזמן חירום היא בידיעה, וחולשתו היא באי-ידיעה.

ככל שהאוכלוסייה מבינה יותר, מתעניינת יותר, מודעת יותר ומוכנה יותר, כך היא מייצרת אורך-נשימה עבור הרשות ועבור המדינה. כמו שראש רשות מחויב לספק לתושביו את הפתרונות לחירום ולדאוג למוכנות הרשות לחירום, כך כל אם ואב צריכים להכיר את האזור המוגן בביתם, ולוודא כי ילדיהם מכירים גם הם.