המדריך לתייר הגרגרן באיטליה

שבעי נופים ואוכל, עזבנו את סיציליה לראג'יו קלבריה. הגענו בלי הרבה ציפיות ומאחר ולא מצאנו אזכורים רבים של המקום בספרים והופתענו לטובה.

עוד בערוץ האוכל

• יומני קארי
• הגודל כן קובע! מתכוני מלפפונים
• אח, יא בלאדי! מתכוני חצילים של רפי כהן  
  

לקחנו חדר במרכז העיר במקום שהיה שקט ובכל זאת במרחק הליכה ממדרחוב מרשים ומטיילת שמשקיפה על הרי סיציליה. בחדרים חיכה לנו פינוק אמיתי בדמות פלייסטיישן 3, מסך ענק ומגוון תחנות כבלים דוברות אנגלית.

בלובי הייתה מכונת קפה משוכללת ועוגיות חינם - להנאתם הרבה של האורחים. בעל המקום בחור מיוחד ומקסים בשם ג'וזפה (נראה לי שזה שם קוד באיטליה לבעלי מלונות קטנים), ליווה אותנו בכל בוקר לקפה ממול, שם הוגשה ארוחת הבוקר. הוא אפילו עזר לנו להזמין מנות.

ועכשיו אוכל! אני מחלק את השהייה שלי שם ל-3 כמו כל דבר בצה"ל - חטיפי צהריים, חטיפי אחר הצהריים וארוחת ערב שמוגשת בדרך כלל אחרי 21:00. תאמינו לי, ניסיתי פעם להזמין אוכל ב-20:00 ולא רק שהייתי במקום לבד לגמרי גם הצלחתי להרגיז את השף שממש התאמץ להסביר לי שאין עדיין מלצרים וכו'.

את חטיפי צהריים אכלתי בטיילת בפיצה רומא. פיצריה פינתית בה כל מספר דקות דקות יוצאים מגשים ענקיים של פיצות לוהטות. מדובר בפיצה דקה ופריכה עם המון ירקות חתוכים דק-דק.

חטיפי אחר הצהריים אכלתי בטיילת צ'זארו - מקדש לגלידות, עוגות גלידה בקיצור, לונה פארק של מתוקים קפואים.

אני ממש ממליץ בחום, אם אתם מתכננים להגיע לאיזור, לטעום את הגלידה בתוך בריוש - הנאה צרופה.

קינוחים לא נורמליים!(צילום: רפי אהרונוביץ')

טיפ: ביום חם - כוס גרניטה בטעם לימון או בטעם אספרסו מריר-מתוק יסדרו את העניינים. כך תוכלו להחזיק מעמד עד ארוחת הערב.

בקלבריה אכלנו המון דגים ופירות ים שזה חובה באזור שמוקף כולו ים. ג'וזפה, בעל המלון החביב, המליץ לנו על מסעדה בשם "המלח". אכלנו פוקאצ'ה דקיקה עם צלחת של אנטיפסטי של פירות ים, כולל שרימפס במעטפת איטריות קדאיף, מנה שהשף מאוד התגאה בה. אנחנו מהשריפס התפעלנו קצת פחות אבל כל השאר היה מדהים. 

(צילום: רפי אהרונוביץ')

המקום השני ששוה ביקור הוא Bova עיירה קטנה על ראש הר גבוה עם דרך פתלתלה ונופים עוצרי נשימה. טיילנו בשבילים הצרים והמפותלים באומץ לב עד שנתקלנו במסעדה שנמצאת על ראש ההר בשם "מרצ'לו". מיד כשנכנסנו ריוח מוכר של בשר מומלח עלה באפי.

מאוחר יותר מרצ'לו סיפר לי כי הוא מכין אותם בעצמו. "מה בשבילכם?" שאל מרצ'לו. "קפה?" עניתי בהיסוס. "ואולי גם משהו קטן? קצת בשרים קרים ואיזה כוס יין?" שאלתי בהיסוס. בכל זאת לאחר כל הטיפוס הזה, הרגשתי סחרחורת קלה.

"אני מבין" ענה מרצ'לו. "אולי תחלקו משהו קטן ביחד? איזה אנטיפסטי אולי?" המשיך לשאול.

"נו תזמין כבר מה שבא לך!" גערה בי הגברת. "אם לא תזמין עכשיו אני אשמע כל הדרך חזרה תלונות ממך על כל האוכל שפספסת". איפה ד' השמן כשצריכים אותו להחלטות הרות גורל כאלו?

את החיוך הענק על פניו של מרצ'לו לא ניתן לתאר. הזמנו יין, צלחת עם 3 סוגי כבושים שונים וטעימים. כבר התחלתי לצפות בקוצר רוח למנה השנייה. המשכנו עם מגוון אנטיפסטי; צלחת עם זוקיני מוקפצים, ברוסקטות עם עגבניות טריות מגוררות, שום ושמן זית, צלחת נוספת של גבינת פקורינו וסוג של גבינת ריקוטה עיזים טריה, צלחת עם מאפה חצילים, מאפה קישואים ופרמזן וגם צלחת עם עם טבעות בצל וסלט שעועית אדומה שמוגש חם - רק מכל האנטיפסטי הזה אפשר לשבוע.

(צילום: רפי אהרונוביץ')

למנה עיקרית הזמנו פסטה שבושלה במרק בשר עז, סטייק בקר שהיה סביר ולקינוח הזמנו קפה. "כן, אני יודע - אתה רצית רק קפה קטן", חייך מרצ'לו כשהגיש לי את החשבון על סך 18 יורו. הדרך למטה במורד ההר דווקא עברה במהירות. פשוט התגלגלתי כל הירידה.

(צילום: רפי אהרונוביץ')

אגלה לכם סוד שעלול לפגוע בשמי הרע כגרגרן בלתי נלאה. באחד הערבים לאחר 10 ימים של ארוחות שמתחילות ב-21:00 ואחרי כל טעימות הגלידות למינהן, סוף סוף נשברתי.

בשקט בשקט התחמקתי בשעת ערב מוקדמת לבית קפה במדרחוב וחלקתי עם הגברת סלט טונה וטוסט. אפילו חשתי געגוע קל לקוטג'. אבל הסירו דאגה מליבכם. למחרת קמתי כמו פנתר איטלקי לארוחת בוקר ולהמשך מסע לכיוון נאפולי.

מאחר וקצת קשה להשיג עיזים במחוזותינו, אני מציע להכין פסטה דומה ברוטב חזה אווז.

פסטה ברוטב חזה אווז מתקתק 

המרכיבים:

200 גרם חזה אווז

500 גרם פסטה טרייה, מבושלת לפי הוראות היצרן ומסוננת

1 כוס ציר בקר או 1 כוס מים

אחד בצל סגול, קצוץ דק

3 כפות משמש יבש, קצוץ דק-דק

2 כוסות יין אדום יבש

2 כפות חמאה

2 שיני שום, קצוצות דק

1 כף עירית קצוצה

1 כף דבש

1 כף גבינת פרמזן

2 כפות צנוברים

1 כף חומץ בלסמי

1/2 כפית פלפל שאטה יבש

(צילום: shutterstock)

אופן ההכנה:

1. חורצים עם סכין את הצד השומני של חזה האווז וצולים על מחבת חם. מנמיכים את החום מיד כשהצד של השומן מופנה כלפי מטה. מטגנים 10 דקות על אש נמוכה בצד של העור ועוד 3 דקות נוספות בצד השני.  
2. מצננים מעט וקוצצים דק בסכין. מניחים בצד.
3. מכינים את הרוטב: מטגנים את הבצל עם חצי מכמות החמאה עם המשמש היבש במשך כ-5 דקות. מוסיפים שום, צנוברים וממשיכים לטגן עוד כ-2 דקות. מוסיפים דבש, יין אדום ובלסמי. מבשלים במשך 5 דקות על אש גבוהה.
4. מוסיפים ציר בקר (או כוס מים) ומצמצמים את הרוטב על אש קטנה עד שמסמיך במשך כ-30 דקות. מתבלים במלח, פלפל ופלפל שאטה.
5. כשהרוטב מסמיך מוסיפים את האווז ומוסיפים את שארית החמאה. מערבבים היטב במשך כ-3 דקות. מסננים. יוצקים את הפסטה לרוטב מערבבים ומגישים.
   

• הכותב היה אורח של חשבון הבנק שלו
• לאתר של רפי אהרונוביץ ' מייסטר בשר ובעל הטור מר בשר .