עבודה אחרי גיל פרישה? נצטרך להתרגל לירידת שכר
ח"כ פאינה קירשנבאום: "קל להגיד תעבדו יותר, תחסכו יותר, אבל השאלה מי יהיה מוכן להעסיק אשה בגיל 62?". משנה למנכ"ל מנורה-מבטחים: הציבור יצטרך להתרגל לירידת שכר בגיל מבוגר
מי מוכן לקבל עובד בגיל 67? מנהלי החסכונות הפנסיונים חוזרים ומדגישים את חשיבות הגדלת החיסכון לגיל פרישה. בנתונים הנוכחיים, הקצבה בפועל שנקבל בעת שנפרוש תגיע למחצית ואף פחות, מהשכר הממוצע שהתרגלנו אליו ולכן יש צורך להגדיל הפרשות ואף לדחות את גיל הפרישה.
כך לדוגמה, טוענים במנורה-מבטחים, אדם שמתחיל לעבוד בגיל 28 ומתחיל בשכר ממוצע במשק (8,800 שקל), ממנו מופרש לחיסכון, יקבל 46% מסכום המשכורת האחרונה (בהנחה שזו תעלה בממוצע ב-2% בשנה), בעת שיפרוש בגיל 67.
"במקרה של אשה, שחיה בממוצע 4 שנים ויותר מגבר, היא תקבל 42% בלבד בהתחשב בכך שהיא פורשת בגיל הפרישה הנוכחי לנשים – 62", אומר גיא קריגר, משנה למנכל מנורה מבטחים פנסיה.
לדברי קריגר, שדיבר היום (ד') בכנס לשכת רואי החשבון באילת "אפילו בתסריט הכי אופטימי – שההפרשות מהשכר יגיעו למקסימום (22.8%) וגם תינתן הנחה בדמי הניהול וכן לא ימשכו את דמי הפיצויים לכל אורך החיסכון, גם אז היא לא תגיע ל- 56%".
"אין ברירה חייבים למצוא כל דרך להגדיל את החיסכון. מערכת הפנסיה לא אמורה לממן את הלימודים של הילדים, או את הדירה שלהם".
גם סגנית שר הפנים, ח"כ פאינה קרשנבאום, שהשתתפה בכנס, ציינה כי במציאות הנוכחית, לא נותר מספיק זמן לחסוך "כשהבן שלי גמר את התיכון אני פתחתי לו כבר את קרן הפנסיה, הרי היום ילד גומר צבא, מטייל קצת בעולם, לומד תואר ראשון - זה כבר לא מספיק, אז תואר שני, ואז הוא יתחיל לעבוד רק בגיל שלושים ויותר - האם החיסכון הפנסיוני שלו יספיק?"
עם זאת, קשנבאום תהתה כיצד יימצא פיתרון כאשר מצד אחד מדברים על הצורך בדחיית גיל הפרישה לנשים והארכת תקופת העבודה לצורך הגדלת החיסכון וקיצור שנות תשלום הקצבה, אך מצד שני, קיים קושי למצוא עבודה בגילאים אלו. "קל להגיד תעבדו יותר, תחסכו יותר, אבל השאלה מי מוכן להעסיק אשה בגיל 62?"
בתגובה אמר קריגר "השאלה אם אנחנו מוכנים גם שהשכר שלנו ירד. שהתנאים שלנו ירדו? הבעיה היא שהישראלי לא כל כך מוכן לזה. אם אנחנו נבין שגרף השכר שלנו הוא לא בעליה , אלא לקראת גיל הפרישה (שיידחה) הוא יורד – אז הגישה שלנו תשתנה".
אם לא נזדרז, נצטרך לקצץ בקצבאות
שלשום, התייחסה המשנה לנגיד בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג לנושא ואמרה בוועדה לקידום האשה בכנסת "חייבים להבין שאיזון אקטוארי של קרנות הפנסיה זה לא בעיה של מישהו אחר ואם לא נטפל בזה באמצעות העלאת גיל הפנסיה נאלץ להעלות את ההפרשות לפנסיה או לצמצם קצבאות לכלל האוכלוסייה".
לדבריה, אם ההחלטה על כך תידחה "ניאלץ בסופו של דבר להעלות את גיל הפרישה בצורה חדה. אם נצא לדרך היום נוכל ללכת לתהליך הדרגתי - העלאה מדורגת עד גיל 64 בפעימות של 3 חודשים בשנה והעלאה לגיל 67 בפעימות של חודש לשנה. זה יאפשר הערכות. אם לא נחליט עכשיו, נצטרך לבצע זאת בצורה דרסטית, עם פחות הערכות. היום המצב עדיין לא אקוטי ומאפשר תהליך מושכל ומדורג".
בנוגע לטענות בדבר אי הנכונות מצידם של המעסיקים להעסיק נשים בגיל מתקדם יותר, אמרה פלוג כי "העלאת גיל הפרישה דווקא מעלה את שיעור השתתפות הנשים בשנים שלפני הפרישה בשוק העבודה, ומעלה את הנורמות של המעסיקים באופן שהם נוטים יותר להעסיק מבוגרות".
"מצאנו גם ששיעור תעסוקה גבוה בקרב מבוגרים אינו גורם לדחיקת צעירים משוק העבודה אלא ההיפך, כשיש עלייה בתעסוקת מבוגרים יש גם עלייה בתעסוקת צעירים. עם זאת יש צורך בטיפול משלים לעידוד תעסוקת נשים בכלל ובגיל מבוגר בפרט".
לפנייה לכתב/ת 
