אפקט פסיכולוגי: המשק דווקא נפגע מהעלאות מס

מדד אמון הצרכנים בישראל שהתפרסם לאחרונה, הגיע לשפל שמזכיר את התקופה שאחרי המשבר הכלכלי העולמי של 2008. זוהי כנראה תגובת יתר למהלכים הכלכליים שנדרש להם שר האוצר, והיא מוכיחה עד כמה אלמנטים פסיכולוגיים משפיעים על הכלכלה.

טורים נוספים מאת אדם רויטר :

איפה הכסף? הנה התשובות

להפסיק לפחד מהורדת דירוג האשראי של ישראל

רכבת העמק: הפרויקט הכלכלי המטופש ביותר

רוצים שכולם ישמעו אתכם? כתבו את דעתכם בפייסבוק שלנו , ואת התגובות הנבחרות נפרסם לכולם

אלו בדיוק האלמנטים שפרופ' דניאל כהנמן, פסיכולוג בהכשרתו, קיבל עליהם פרס נובל דווקא בכלכלה. זהו שיעור חשוב ביותר ששר האוצר חייב להפנים - ההשלכות הפסיכולוגיות של תופי המלחמה הכלכליים הופכים לנבואה שמגשימה את עצמה. העלאות מסים וקיצוצים בתקציבי הממשלה אינם מסתיימים רק בהכבדת העול על הציבור, הם פוגעים גם בצמיחה של הסקטור העסקי - כי הסקטור העסקי נכנס לפחד.

תוצאות מדד אמון הצרכנים מצטברות למידע המעיד על הקפאת פרויקטי פיתוח ותוכניות התרחבות, בעקבות חששות בקרב מנכ"לים לגבי העתיד ביחס לאופן בו הממשלה תחליט לגבות את המסים שלה. פרויקטי פיתוח אינם משפיעים על הטווח המיידי, אך הם מכרסמים בעתיד הכלכלי.

מס החברות עולה - העובדים ישלמו

לתוכניות התרחבות השפעה מיידית על גיוס עובדים. חשש המנכ"לים נובע מכך שהממשלה שברה מתווה רב שנתי של הורדת מס החברות. זהו מס שלא היה אמור כלל לעלות ושעליו נאמר שיעלה אולי באחוז אחד בלבד. בסופו של דבר הוא עומד לעלות באחוז וחצי ל-26.5%.

מנכ"ל של חברה עשוי לשאול את עצמו האם בזה זה יסתיים? אולי מס החברות יעלה בעתיד אפילו ביותר? אי וודאות הינה מהגורמים הפסיכולוגיים המשפיעים ביותר על מנהלים. במצב של אי וודאות בכל הנוגע לכללי המשחק בתחום המיסוי, כל החברות במשק חוששות והן מתחילות לנקוט בצעדים.

מעבר לכך קיים נושא הקיצוצים בתקציב המדינה. הראשונות שנכנסות למגננה הן חברות שעובדות עם משרדים ממשלתיים. מנהליהן יודעים שלפני שמפטרים עובדי ממשלה מפטרים קבלנים חיצוניים ולכן הם הראשונים בתור ל"עריפת ראשים". גם לחברות אלו יש ספקי משנה ואלו גם מפנימים את אשר עומד להתרחש.

כך, במעין תגובת שרשרת, חברות רבות עושות ככל שביכולתן על מנת להתכונן לבאות. התוצאות יגיעו בעתיד בדמות האטה בצמיחת התוצר העסקי וירידה בתשלומי המסים. לצערנו, זה יהיה מלווה גם בגידול באבטלה במשק. כבר כעת שוק העבודה ממש לא טוב והקושי למצוא עבודה הולך וגדל.

במקום להגדיל את החוב - מקצצים ומעלים מסים

האם אפשר לטפל בגרעון הממשלה בלי לפגוע בצמיחת המשק, בלי ליצור גל פסיכולוגי שמבהיל את הציבור וחשוב מכך בלי להבהיל את המנהלים של החברות? התשובה היא שאפשר אלא שמשרד האוצר החליט ללכת בנתיב הלא נכון.

הבעיה הקשה ביותר לדעתי, שעליה כבר התרעתי במאמר קודם, הינה שהממשלה קיבלה החלטה ללכת על הפתרון האירופי של קיצוצים ומסים, פתרון שהביא את אירופה למקום רע, זאת במקום ללכת על הפתרון האמריקני, של הגדלת החוב הציבורי. פתרון של העלאת החוב הציבורי רחוק מלהיות מדהים, אך הוא הצליח לחלץ את האמריקנים מהבוץ בעוד האירופים ממשיכים לשקוע בו.

הכותב הוא יו"ר רויטר מידן בית השקעות ומנכל חברות הייעוץ חיסונים פיננסים