צעיר שנעצר סבל מסכיזופרניה, המשטרה תשלם לו
צעיר שטען כי התנאים בהם הוחזק במהלך חקירה במשטרה בהיותו קטין, הובילו להתפרצות מחלת הנפש ממנה הוא סובל, תבע את המשטרה וחברת הביטוח. ביהמ"ש פסק לו פיצויים של למעלה מחצי מיליון שקל
מצבו הנפשי של הקטין, אשר בזמן האירוע מלאו לו 16 שנה, החל להתדרדר מיד בסמוך למעצרו. אשפוזים חוזרים ונשנים במוסדות פסיכאטריים הביאו לאבחונו כחולה בסכיזופרניה.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בלוד כנגד המשטרה וחברת הביטוח הפניקס שביטחה את בית הספר בו למד, טען הקטין כי להתדרדרותו הנפשית ומחלת הסכיזופרניה שהתפרצה בו, יש קשר ישיר למעצרו.
לטענתו, התנהלות המשטרה היתה רצופת מחדלים ומעשים רשלניים. הוא הוסיף כי בהתנהגותה הפרה המשטרה את הוראות החוק הנוגעות למעצר וחקירת קטינים. כנגד חברת הביטוח טען, כי היא ביטחה אותו בתקופה הרלוונטית בפוליסת ביטוח תאונות אישיות לתלמידים ולכן עליה לשפות אותו על כל נזקיו.
לעומתו, המשטרה טענה כי השוטרים התנהלו בסבירות ולא התרשלו בתפקיד. לדבריה, שורשיה של מחלת הסכיזופרניה אצל הקטין מצויים באירועים שקדמו למעצרו. חברת הביטוח טענה כי התובע לא נפגע ב"תאונה" כהגדרתה בפוליסת הביטוח.
המשטרה נהגה בחוסר סבירות
השופט אהרון מקובר שב וחזר על התקדים לפיו על המשטרה מוטלת החובה לדאוג לשלומם של הנחקרים בהיבט הפיזי והנפשי. לדבריו, נדרשת מהמשטרה זהירות יתרה כאשר מדובר במעצר וחקירת קטינים, במיוחד כאשר מדובר בקטין נורמטיבי, חסר עבר פלילי ואשר זהו מפגשו הראשון עם רשויות החוק. בנסיבות אלה, קבע השופט, התנהלות המשטרה כלפי הקטין לא הייתה סבירה.
השופט אימץ את חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט, לפיה המעצר והחקירה היו אירועים שהשפיעו משמעותית על חייו ומצבו של הקטין, שהינו חסר עבר פסיכיאטרי ואין לו עבר משפחתי כזה.
בהתאם לחוות הדעת, נקבע כי חלקם של המעצר והחקירה במחלת הסכיזופרניה בה לקה הקטין, גרמו ל-10% מכלל הנכות הנפשית שנקבעה לו (80%). זאת, משום שלא הוכח כי המעצר והחקירה היו הגורם היחיד להתפרצותה של המחלה. לעניין חבותה של חברת הביטוח קבע השופט כי יש לראות את האירועים כ"תאונה" אשר גרמה לתובע הקטין נכות.
לפיכך, הנתבעות חויבו לשלם לתובע פיצויים בסך 577,443 שקלים, המורכבים מ-539,452 שקלים שישולמו על-ידי המשטרה ו-37,911 שישולמו על-ידי הפניקס. זאת, בניכוי 10% מתגמולי ביטוח לאומי - כך שהתובע יקבל 506,532 שקלים. כמו כן, חויבו להחזיר לתובע אגרות משפט, הוצאות מומחים ושכ"ט עו"ד של כ-115 אלף שקל.
פיענוח עבירות מול זכות הפרט
"מעתה ואילך יש לנהוג ב'כפפות של משי' בכל הקשור לחקירת קטינים", מסביר עו"ד אליעזר פני-גיל, העוסק בתחום הנזיקין. "אין זה ביטוי לתפארת המליצה", הוא אומר, שכן לא הייתה מחלוקת כי במקרה זה לא ננקטה אלימות פיזית כלפי הנחקר".
לדבריו, "באיזון העדין והשברירי שבין האינטרס של הציבור בפענוח עבירות לבין זכות הפרט לחירות, לכבוד ולאוטונומיה אישית - גברה זכות הפרט. יש לציין כי הוראות ספציפיות בעניין חקירת קטינים קיימות מזה זמן רב. הבעיה, כמו במקרים רבים, היא יישום והפנמה".
- לעיון בפסק הדין
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
