מתחת לאף של הוואקף: חפש את המטמון
ערמות של "פסולת בינוי" ממעמקי הר הבית, השליך הוואקף המוסלמי במסגרת עבודות השיפוץ באל-אקצה. ארכיאולוגים אספו את "האשפה", והחלו למיין אותה בסיוע אזרחי. מידי יום נמצאים פריטים יקרי ערך - עדות אילמת לחיים היהודיים שתססו במקום
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
צפו בעקבות החורבן:
הר הבית - מקום משכנם של בית המקדש הראשון והשני - נחשב כמקום הקדוש ביותר לעם היהודי. אך על אף חשיבותו הרבה, מעולם לא נערכו חפירות ארכיאולוגיות על ההר הנמצא בשליטת אנשי הוואקף המוסלמי. זאת עד לשנים האחרונות, אז החליטו אנשי הוואקף להרחיב את מתחם מסגד אל-אקצה בפינה הדרום-מזרחית של ההר, המכונה "אורוות שלמה".
עבודות השיפוץ הנערכות מחוץ לעינם הפקוחה של הארכיאולוגים, הביאו להוצאת טונות של "אשפה" – ערימות עפר שנשפכו באזור נחל קדרון. צחי דבירה (צווייג), סטודנט לארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן, ששמע על המתרחש - נטל מהמקום מספר חרסים מתקופת הבית הראשון והשני, והביא אותם אל המרצה שלו באוניברסיטה, ד"ר גבי ברקאי.
"הדבר הזה התחיל להתגלגל", ד"ר ברקאי מספר, "ואחרי שהבנתי את החשיבות של הממצאים - פתחנו בפרויקט סינון של עפר מהר הבית בעמק צורים, שנמשך כבר 8 וחצי שנים. במרוצת השנים נמצאו ממצאים חשובים ונדירים מבית המקדש, דבר שמחזיר את ההיסטוריה למציאות". ברקאי מוסיף כי "מהר הבית אין מידע ארכיאולוגי, ולכן כל פיסת מידע היא חשובה".
למשש את ההיסטוריה
לפרויקט סינון העפר מהר הבית מגיעים אזרחים מכל קצות הארץ - צעירים לצד מבוגרים - העוסקים בסינון בהדרכת ארכיאולוגים מקצועיים השוהים במקום, ומתנדבים. הממצאים מימי הבית הראשון - עדות אילמת לחיים היהודיים בני אלפי השנים בעיר - ממויינים בדליים צבעוניים. כמעט בכל סינון נמצאים חרסים, זכוכיות ומתכות בעלות ערך רב.
דבירה העובד כיום בפרויקט, אומר כי מטרת המקום היא "לצקת משמעות לדברים שלכאורה נראים חסרי משמעות". לדבריו, "אנשים לא מבינים על מה אנחנו עמלים כל כך, ובטוחים שאנחנו מחפשים זהב. אבל כשמסבירים להם שבעפר הזה טמונה ההיסטוריה של העם היהודי - זה משדר עוצמה וחשיבות שלא תסולא בפז".
הראל אברהמי, מנהל האתר, מוסיף: "החוויה הזאת היא לא רק רוחנית ומיסטית, היא חוויה בידיים.
ברגע שאתה מחפש, אתה מרגיש את ההיסטוריה בידיים". וזאת המטרה: "שלא רק יקראו על ההיסטוריה, אלא גם ירגישו אותה".