נועה שמידע: בין אולם הדיונים לאולם האימונים
במהלך השבוע, עו"ד נועה שמידע עובדת עם לקוחות מהמגזר העסקי, שמגיעים מהחברות הגדולות ביותר במשק הישראלי. בסופ"ש, היא מאמנת את נבחרת ישראל בטאקוונדו ומנסה להביא את הספורטאים לאולימפיאדה: "השילוב הזה נותן לי מוטיבציה". ויש לה גם בטן מלאה על השכר שמקבלים המאמנים: "לא יכול להיות שמאמן לאומי בענף אולימפי מרוויח פחות מחאפר שמנהל חוגים ברמה הכי נמוכה שיש"
את סופי השבוע כמעט כולנו מקדישים לחיי החברה, או לפחות כך מנסים לעשות. אחרי חמישה ימים עמוסים ושוחקים בעבודה, מה בסך הכל כולנו רוצים? קצת שקט מהעיסוקים היומיומיים וכמובן יותר זמן איכות עם הקרובים אלינו. אבל נועה שמידע? לה יש העדפות אחרות לגמרי.
עוד ב-ynet ספורט:
- ווימבלדון/העיף את פדדר ועף ע"י מלצר
- בדרך לריו / על נבחרת איראן שהעפילה למונדיאל
- לרוברטו קולאוטי יש קבוצה חדשה
- דרושה מהפכה / על דראפט ה-NBA
- אוסקר פיסטוריוס חזר להתאמן
שמידע בת ה-31, לוחמת טאקוונדו לשעבר, היא בעצם עו"ד שמידע (ממשרד "ש' הורוביץ"). הלקוחות מגיעים מהמגזר העסקי, מהחברות הגדולות ביותר במשק הישראלי. אבל למרות העבודה האינטנסיבית, היא לא ויתרה על אהבתה הגדולה לספורט.
מיד לאחר פרישתה בשנת 2004 החלה נועה בקריירת האימון, שאותה היא משלבת היום עם עבודתה. בשעות הפנאי היא מאמנת את נבחרת ישראל בטאקוונדו – על מנת ששתי העבודות לא יתנגשו זו עם זו.
"העיסוקים האלו מנקים לי את הראש לשני הכיוונים", מספרת נועה, "כאשר אני מגיעה בתחילת השבוע למשרד, אחרי איזו תחרות שהייתה לי בסופ"ש, אני אמנם מאוד עייפה כי לא ישנתי, אבל מצד שני אני מאוד רעננה בנושאים המשפטיים והמסחריים. השילוב הזה נותן לי המון מוטיבציה בשני התחומים".
לייצג ספורטאים לא יצא לה עדיין, וכנראה שזה גם לא יקרה בעתיד: "אני לא חושבת שזה יהיה נכון עכשיו ובעתיד כי אני פעילה בשני התחומים", אומרת שמידע, "זה עשוי להיות ניגוד עניינים".
שמידע לא נתקלה בסירוב מצד הממונים שלה לצאת למחנות אימונים בחו"ל, למרות העובדה שלעתים זה בא על חשבון עבודתה במשרד: "הבוסים שלי מאוד גאים בזה שאני פעילה בספורט. זה דווקא מאוד מוערך במשרד. העובדה שאני מאמנת בסופ"ש לא גורמת לי להיות עובדת פחות טובה, ולכן, כרגע לגמרי אין בעייתיות בנושא הזה. אני מקווה שגם לא תתעורר איזו בעיה בהמשך".
כאשר שואלים את שמידע אם הייתה מוותרת על עבודתה כעו"ד, אם הייתה מקבלת יותר שכר מאימון הנבחרת, התשובה היא: "חד משמעית לא". נועה מסבירה כי היא מאוד אוהבת את התחום, ואת הספורט היא עושה בשביל "הנשמה".
יחד עם זאת, יש לה בטן מלאה על כל נושא השכר למאמנים בארץ: "לא יכול להיות שמאמן לאומי בענף אולימפי מרוויח פחות מחאפר שמנהל חוגים ברמה הכי נמוכה שיש. אני מתקוממת על המצב הקיים. מאמנים לאומיים לא מתוגמלים כמו שצריך. אין להם מיני-תשתית לעבוד מבחינת פרנסה וביטחון שהמדינה צריכה לתת להם", שמידע אומרת בכעס. "זה יוצר נזק מבחינת הכנה של ספורטאים אולימפים ונבחרות. רואים זאת בבירור באתלטיקה וענפים אחרים. עצוב לי שזה המצב".
על אף החסרונות, שמידע, שמאמנת בנבחרת את אלופת אירופה לשעבר בת אל גטרר, מאמינה שהספורטאים מהענף עוד יביאו בעתיד מדליה אולימפית: "נכשלנו בהגעה לאולימפיאדה האחרונה, אבל זה לא אומר שאין סיכוי לזכות במדליה. הקושי הוא בעצם להשיג את הקריטריון. ברגע שהשגת אותו יש סיכויים טובים להביא מדליה, כי אין הרבה מתחרים, יש רק 16 בטופ העולמי. אנחנו לא רחוקים".
כמו לכל אדם העוסק בספורט, גם היא חוותה רגעים שמחים (לצד מתסכלים): "רגע השיא שלי כספורטאית היה ללא ספק כשזכיתי במקום השני באליפות העולם לנוער. הייתה לי התרגשות אדירה ותחושת סיפוק שפשוט אין לתאר, יחד עם תחושת אכזבה קשה בגלל שבסופו של דבר לא ניצחתי.
"הרגע הכי קשה שלי היה בקרב המכריע להשגת הקריטריון לאולימפיאדת סידני, כשהובלתי כל הקרב ובסוף הפסדתי. כמאמנת? הרגע החיובי הוא בהגעה של בת אל לאולימפיאדה בבייג'ינג. הרגע השלילי היה בהפסד שלה שם, אחרי שגם היא הובילה לאורך כל הדרך ובסוף הפסידה".
כאילו שני העיסוקים לא מספיקים לה, שמידע הוסיפה כובע נוסף בתקופה האחרונה - חברת הנהלה ב"עצמה" (המרכז לאגודות ספורט עצמאיות): "כל מה שאני עושה הוא מבחירה. אני עובדת מאוד קשה ומוותרת על המון דברים אישיים כי זה עושה לי טוב. במקום לראות טלוויזיה או להיות עם חברים, אני עובדת על פרויקטים שם ועושה שיחות אישיות עם ספורטאים".
"אני לא מחשיבה את עצמי לסופר-טאלנט", מסכמת שמידע. "יש לי אמביציה לעשות הרבה, לקדם ולשנות. קשה מאוד לשלב הכל ביחד אבל אני עושה את זה בשביל הסיפוק. המניע שלי הוא נטו העשייה".
לפנייה לכתב/ת 
