"האיום המוסלמי". מיאנמר לא רוצה להיות בוסניה

מיאנמר היא מדינה המשופעת במשאבי אנרגיה וממוקמת בצומת דרכים גיאו-אסטרטגי בין הודו וסין. בשנים האחרונות, מאז שנפתחה לתהליכים דמוקרטיים ועם כניסתה מחדש לקהילה הבינלאומית, התפתחה בה גרסה מוקטנת של "המשחק האסטרטגי הגדול", של מרוץ המעצמות למימוש האינטרסים שלהן, לעתים על חשבון האינטרסים של מעצמות אחרות.

"מגלים עולם " - מאמרים אחרונים:

טוב למוראלס: הדמוקרטיה בבוליביה עברה טוויסט / ד"ר יונס וולף

בוסטון, לונדון, פריז. הטרור העולמי לא בנסיגה? / חוויאר ג'ורדן

החלום הסיני: להיות ארצות הברית של התרבות / פרופ' יורי פינס

או"ם שמום: כיבוד זכויות אדם - המלצה בלבד / ד"ר יובל שני

לכבוד יאיר לפיד: שוויון בנטל, גרסת דרום אמריקה  / פרופ' אריה קצוביץ

בעוד כמה וכמה מדינות הפכו בתקופה זו לשחקנים המעורבים בתהליכי הפיתוח של מיאנמר, הודו וסין הן שהובילו את התהליך עם פרוייקטים של בניית נמלי מים עמוקים בעלות של מיליארדי דולרים ומגוון פרויקטים בתחום האנרגיה.

יותר מ-100 אלף נאלצו לעזוב את בתיהם. עקורים מוסלמים בראכין שבמיאנמר(צילום: AP)

האלימות הבודהיסטית-לאומנית הגוברת נגד המיעוט המוסלמי במיאנמר יוצרת אי יציבות באזורים שונים של המדינה, החשובים לאינטרסים האסטרטגיים של הודו וסין. ב 22 במרס 2013, הוכרז מצב חירום במייקטילה, עיר במרכז מיאנמר, לאחר שלושה ימים של פרעות אנטי-מוסלמיות שהובילו למותם של 40 אנשים, לעקירה מבתיהם של 12 אלף איש ולהרס של יותר מאלף בתים ומבנים. המפגינים תקפו מדרסה, דקרו 20 תלמידים למוות ושרפו את גופותיהם במפגן ניצחון.

רוצים לקחת את החוק לידיים

המוסלמים של מייקטילה, המהווים 30 אחוזים מאוכלוסיית העיר, הוכרחו על ידי מפגינים בודהיסטים-לאומנים חמושים לצאת מהעיר ונותרו במחנות עקורים בשולי העיר.

האירועים דמו לאירועי האלימות נגד בני הרוהינגיה המוסלמים בעיר סיטווה ובמקומות אחרים בחבל ראכין ביוני ובאוקטובר 2012, שבמהלכם נעקרו מבתיהם כ-100 אלף איש.

התסיסה האנטי-מוסלמית ההולכת וגוברת במיאנמר דומה יותר ויותר לאלימות נגד מוסלמים בבוסניה בתחילת שנות ה-90. היא מונעת על ידי תנועת "969", תנועה בודהיסיטית-לאומנית שקוראת לבודהיסטים להתגונן כנגד "האיום המוסלמי" על האומה שלהם ועל אורח החיים הבודהיסטי. ועדות מקומיות מטעם ה-"969" מפיצות תעמולה ומארגנות פעילויות אנטי-מוסלמיות, בהן חרם על עסקות כלכליות עם מוסלמים, הפצת קמפיין הפחדה והתארגנויות אלימות מקומיות שתכליתן לקיחת החוק הידיים.

הבודהיסטים הלאומנים רודפים אחר מוסלמים ושורפים את בתיהם(צילום: רוטרס)

חלק ניכר מהאלימות האנטי-מוסלמית במיאנמר מתמקד בתחומים החיוניים לאינטרסים סיניים והודיים. מנקודת המבט ההודית, מרכיב קריטי באסטרטגיה של המעצמה האסייתית המכונה "מבט מזרחה" הוא עצם נוכחותה במיאנמר, שמאפשרת לה להקרין יותר עוצמה בדרום-מזרח אסיה ובכך לאתגר את השליטה הסינית באזור. הודו מימנה ובנתה את נמל המים העמוקים של מיאנמר בסיטווה, שנמצאת מצפון לשדות הגז הטבעי מול חופי מיאנמר. נמל סיטווה הוא אבן הפינה בפרויקט התעבורה העצום של הודו, שמטרתו לחבר את מזרח הודו עם מיאנמר דרך נתיב ימי בין קולקטה וסיטווה ודרך נתיב כביש-נהר מסיטווה למדינת המחוז מיזורם שבמזרח הודו.

אבל העיר סיטווה היא גם המקום בו התרחשו אירועי האלימות האנטי-מוסלמית החמורים ביותר במיאנמר. התשתית האסטרטגית המוקמת בסיטווה תהיה מאוד פגיעה לתקיפה וחבלה אם מוסלמים מבני הרוהינגיה בחבל ראכין יבקשו סיוע מארגוני ג'יהאד אזוריים. במיזורם ובשש מדינות המחוז הנוספות במזרח הודו שגובלות במיאנמר ישנה התמודדות עם התקוממויות מקומיות בדרישה לבדלנות. קבוצות המורדים הללו שיתפו פעולה בעבר עם גרילות מאואיסטיות נפאליות כמו גם עם ארגוני ג'יהאד פקיסטניים. סביר להניח שהן גם ישתפו פעולה עם מיליטנטים איסלאמיים במיאנמר.

ההשקעות הסיניות בסיכון גבוה

מההיבט הסיני, ההשקעות האסטרטגיות של סין במיאנמר נמצאות כנראה בסיכון גבוה יותר. כ-100 קילומטרים מדרום לסיטווה, מפתחת סין נמל מים עמוקים מתחרה בעיר קיאוקפיו, הנמצאת מדרום למצבורי הגז הטבעי שמול לחופי מיאנמר ותכליתו לספק לסין את מה שהיא מחפשת מזה זמן רב - נמל עם גישה ליבשה באוקיינוס ההודי.

נשים מוסלמיות אבלות על יקיריהן שנרצחו בבוסניה בשנות ה-90(צילום: AP)

סין גם בונה במקביל צינורות גז ונפט שיעבירו אנרגיה מקיאוקפיו ישירות למחוז יונאן בסין. צינורות הגז והנפט הסינו-בורמזים יספקו לסין מסלול חלופי לאנרגיה התלויה באספקה מהמפרץ הפרסי, דבר שיפחית את התלות בשינוע נפט דרך מים טריטוריאליים שנויים במחלוקת בים הסיני הדרומי, ומכאן יאפשר לסין חופש פעולה נרחב יותר בסכסוך הטריטוריאלי.

ועדיין, צינורות הגז הסינו-בורמזיים עוברים דרך מאנדלי, המחוז שבה פרץ אירוע האלימות האנטי-מוסלמית. על כן נראה כי צמד צינורות הנפרשים לאורך 771 קילומטרים יהיה פגיע באופן קיצוני לחבלה על ידי ארגונים לא-מקומיים של מיליטנטים איסלאמיים. הפרעות הבדלניות בחבל קצ'ין במיאנמר כבר אילצו כנראה את סין להפסיק את בנייתו של סכר "מיטסצון" ההידרו-אלקטרי שנועד לספק חשמל למחוז יונאן בסין.

סין לא יכולה להרשות לעצמה להתעלם מהשלכות אפשריות של אלימות ג'יהאדית באזור הגובל בחבל יונאן, שכמו אזורי שינג'יאנג וטיבט מתאפיין במחאות אתניות. כ-40 אחוזים מאוכלוסיית יונאן הם מיעוטים סיניים שאינם מקבוצת האן. בדומה למדינות המחוז במזרח הודו, נוכחות ג'יהאדיסטית במיאנמר עשויה לסייע למיעוטים האתניים ביונאן, ולהגביר את יכולותיהם באופן ניכר.

הנרדפים יחברו לג'יהאדיסטים. הפגנה בפקיסטן נגד אלימות נגד מוסלמים במיאנמר(צילום: AFP)

(צילום: AFP)

עקורים מוסלמים במייקטילה(צילום: רויטרס)

השקעות זרות כבדות מצד הודו וסין איפשרו למיאנמר להתעלם עד כה מהמחאות שנשמעו מצד ארגון "איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה" (ASEAN), "הארגון לשיתוף פעולה איסלאמי" (OIC), והאו"ם בנוגע לאלימות האנטי-מוסלמית המתמשכת.

כמו בבוסניה לפני שני עשורים, הכישלון של המעצמות הבינלאומיות לעצור פגיעות כה משמעותיות בזכויות אדם, יסלול את דרכם של המוסלמים המותקפים במיאנמר להיות מקרה הדגל של העולם המוסלמי וימשוך ג'יהאדיסטים המסוגלים לתקוף ולחבל בפרוייקטים עצומים ומשמעותיים של תשתית במיאנמר.

אם אכן תקום לחיים מיליטנטיות ג'יהאדית במיאנמר, יכול התהליך לסכן את האינטרסים האסטרטגיים גם של הודו וגם של סין, ויכול גם להוביל להתלקחויות קטלניות לאורך הגבולות של כל אחת מהמדינות הללו ומעבר להם.