7000 שקל על קייטנות. מי יכול לעמוד בזה?
1700 שקל מחזור ראשון. 600 שקל צהרון. תכפילו בשניים או שלושה ילדים - ותקבלו את "הבור הגדול" של יולי-אוגוסט, שמעלים משכורות חודשיות שלמות מתקציבם של מאות אלפי הורים. טלי בריל, ממובילות מחאת ההורים, קוראת לממשלה לקחת אחריות - ולסבסד מסגרות חינוכיות גם בקיץ
כבר חודש שמאות אלפי הורים מסתובבים בין מסיבות סיום, מטלות סיום וסתם פרידות. מצד אחד אנחנו מלאי התרגשות שהאוצרות הפרטיים שלנו מסיימים עוד שלב, עוד כיתה או גן. אך מהצד השני יש ענן גדול שמרחף מעל ראשנו: "הבור הגדול". חודשיים תמימים של חופש שמשאירים משפחות שלמות בישראל עם ילדים ונוער חסרי מסגרת שכדי למצוא להם תעסוקה יהיה צורך ליצור ובור בתקציב שגם אם נשתדל מאוד לצמצם אותו - רוב הסיכויים שהוא בסופו של דבר פשוט יבלע אותנו.
את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד
ה-30 ביוני הגיע ומערכת שלמה נסגרת ביום אחד. מערכת ממלכתית אשר הוקמה על מנת לדאוג לחינוכו של דור הילדים של המדינה - פשוט נסגרת. החינוך יוצא לחופש. 60 ימים ארוכים שמיד אחריהם מגיע חופש נוסף, שלשם הדיון נקרא לו "בור החגים".
שולחים יד עמוק לתוך כיסם של ההורים
אך למרות שלנושא החופש הגדול יש משמעויות חינוכיות נרחבות, אני כאן לדבר היום על המשמעויות הכלכליות הכבדות. מאות אלפי משפחות יוציאו, החל ממחר בבוקר, אלפי שקלים מעבר להכנסה החודשית שלהם רק בשביל שיוכלו לנסות לנהל "שיגרה" בתקופה הכי לא שגרתית שיש.
כי בהעדר חופשה מרוכזת במשק בימי הקיץ, יוצא שהילדים בחופש אבל רוב
המבוגרים עובדים כרגיל ולכן יש לדאוג להם למסגרת חינוכית משלימה. ובהעדר פתרונות ממלכתיים מסודרים והתנערות המערכת נוצר מצב בו השוק פרוץ וכל אחד עושה כאוות נפשו ושולח את ידו עמוק עמוק לתוך כיסם של ההורים, שכרגיל נאלצים להתמודד עם המצב לבדם ועל פי יכולתם הכלכלית.
חשבון פשוט מעלה שמשפחה ממוצעת, עם שלושה ילדים ושני הורים עובדים, תוציא למעלה מ-7000 שקלים רק על מסגרות חינוכיות לילדים (ובשפת העם קייטנות וצהרונים). אם זכיתם ואתם הורים לילדים עד גיל שלוש אתם אמנם נהנים משנת לימודים שנמשכת עד ה-8 לאוגוסט, אך במקביל תתבקשו לשלם עוד כ-1500 שקלים על "קייטנה" לשבועיים נוספים בגן, עם אותו צוות חינוכי ובאותו המקום - כמובן שבנוסף על התשלום המלא עבור אוגוסט. לא, זו לא טעות. זה המוצר הכי יקר שאני מכירה שמשתמשים בו שמונה ימים ומשלמים עליו למעלה משלושת אלפים שקלים לילד. למה? כי ככה זה היה מאז ומעולם - ואף גוף לא חשב להתערב ולעצור את הגזל.
להוצאות הבסיס נוספות כמובן הוצאות משנה בדמות פעילויות משלימות לגדולים יותר הכוללות אטרקציות, ים/בריכה/קולנוע וכמובן, אם זכיתם שילדיכם שייכים לתנועת נוער, תצטרכו להוציא מאות שקלים על מחנות הקיץ. אך החשבון שלנו עוד לא הסתיים כי רגע לפני סיום החופשה יש להצטייד לגן ולבית הספר, סכום שעומד על עוד כמה מאות שקלים - לכל ילד.
ויש עוד סעיף אחד אחרון שנוטים להתעלם ממנו: אובדן ימי עבודה. במצב הקיים בו אין התאמה בסיסית בין ימי החופשה של הילדים לאלו של ההורים, מה שגורם ללא מעט מאתנו להגיע לחופש הגדול ב"מינוס" לא רק בבנק אלא גם אצל הבוס, וגם לכך יש מחיר, קוראים לו משכורת קטנה יותר.
והחשבון הסופי? הוא לרוב עולה מעבר למשכורת חודשית ממוצעת במשק, לפעמים גם של שני בני הזוג. ופוף, תקציב חודשי שלם נמחק.
העולם השתנה - מערכת החינוך לא
אז צודקים מי שאומרים שזה תמיד היה ככה, ונכון שגם הדור שלי נהנה מחופשה של חודשיים, אבל הגיע הזמן
שמישהו שם למעלה יפנים שדברים השתנו, שהמאה ה-21 החלה. אם בדור שלנו הסבתות באו לעזור, היום הן עובדות. אם פעם אחוז הנשים שיצאו לעבודה היה נמוך, הרי שהיום השילוב של הנשים בשוק התעסוקה גבוה יותר, למרות שבקצב הזה יותר ויותר מהן פורשות ממעגל העבודה כי לא משתלם. הרבה דברים השתנו חוץ ממערכת אחת: מערכת החינוך.
הגיע הזמן שהמדינה תבין שגם יולי-אוגוסט הם באחריותה, לפחות עד שגם לנו, ההורים, יהיו 60 ימי חופשה בשנה. הגיע הזמן להקמת מערכת חינוכית תומכת לחופש הגדול, ולא כזו שבאחריות או ביוזמה של עמותות או מועצות מקומיות. סבסוד של מסגרות חינוכיות חליפיות לחופשים בבתי הספר ובגנים, באחריות הממשלה ובלי לגרום לבור תקציבי ענק בכיסם של ההורים - זהו צו השעה, והגיע הזמן שמישהו ירים את הכפפה.
הכותבת היא מומחית לרשתות חברתיות ולג'ינגול תמידי עם שלושה ילדים וכלבה. לעמוד הפייסבוק של טלי
