עתירה נגד הרבנות: רוצות להיות משגיחות כשרות
הנשים הדתיות פונות לבג"ץ בדרישה כי הרבנות תכיר בהכשרתן כמשגיחות כשרות, לאחר סירוב בשל "בעיית צניעות". "אין כל ציווי דתי לפיו על משגיח הכשרות להיות גבר", הן טוענות. "האישה נאמנה על ענייני הכשרות במטבח ביתה"
תנועת הנשים "אמונה ", יחד עם בוגרת קורס משגיחות הכשרות שהפעילה, עותרות לבג"ץ בדרישה כי יורה לרבנות הראשית להכיר בהסמכתן של 16 נשים לתפקיד זה ובכך לאפשר להן לעסוק בתחום, המזוהה כגברי. לטענתן, אין מניעה הלכתית לכך, וביישובים מסוימים עובדות כבר כיום משגיחות כשרות - בהסכמת הרבנים המקומיים.
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >
"אמונה" ואביבית רביע, תושבת ביתר עילית בוגרת הקורס, מבקשות מבית המשפט, באמצעות עו"ד אילן בומבך, דיון דחוף בעתירה, זאת בטענה שהמצב הקיים, בו רביע וחברותיה אינן מורשות לעסוק בתחום, גורם להן נזק. כמו כן הן מבקשות צו על תנאי שיורה לרבנות הראשית לנמק את מדיניותה בנושא זה.
"אין מניעה הלכתית"
העותרות מתארות מסכת של פניות שנעשו בשנה האחרונה למשרד לשרותי דת ולרבנות הראשית, בבקשה כי ידונו
מבעוד מועד בבקשתן להכרה בלימודי ההסמכה של "אמונה", אך למרות דיון במועצת הרבנות והקמת ועדה לבדיקת הנושא לא נתקבלה הכרעה.
לטענתן העותרות, הקורס נבנה בהתאם לתוכנית הלימודים המוכרת על ידי הרבנות הראשית והוא מקיף את כלל הנושאים בתחום הכשרות. בנוסף, לא קיימים קריטריונים להכרה במכונים מסוג זה, וממילא אין גם עילה לפסול את זה של "אמונה".
ככלל, קובע עו"ד בומבך, כי "אין כל ציווי דתי או הלכתי לפיו על משגיח הכשרות להיות, בהכרח, גבר... זאת במובחן, למשל, מתפקיד של רב עיר או רב ראשי, אשר מחוייבים על פי הדין הדתי/הלכתי, להיות – בהכרח – גברים".
בעיית צניעות? רוב העובדות - נשים
יתרה מכך - לגישת העותרות, אין טבעי יותר משילוב נשים בתחום, שכן הן בקיאות, מנוסות ומיומנות בנושאים הללו יותר מאחרים, נמצאות במטבח שעות רבות בכל יום, מפרידות בין החלב לבשר, בוררות את האורז והחומוס, ממליחות את הבשר וצולות את הכבד.
"בדיקת חרקים בירקות, הקפדה על דיני חלב ובשר - האם משהו מאלה נשגב מבינתן של נשים?", תהה בומבך, "הרי בציבור המאמין קיימת נטייה ברורה ודומיננטית לכך שהאישה היא זו שנמצאת במטבח, ומתוך כך היא יודעת את ההלכות לא פחות טוב מהגברים. בכל הבתים בציבור המאמין, האישה נאמנה על ענייני הכשרות במטבח ביתה".
עוד הוסיף כי המשגיחה המיועדת אביבית רביע סבורה כי "דווקא נשים יכולות, בנועם, ברהיטות ובדרך ארץ, להנגיש את נושא הכשרות לציבור הרחב, ולהיות שגרירות ראויות במקום הנכון - זאת גם על רקע המגמה הרווחת היום בציבור עסקי המזון, לוותר על תעודת הכשרות".
עו"ד בומבך דחה את הטענה כי העסקת אישה כמשגיחה עלולה לגרום ל"בעיות צניעות" במטבח, שכן רוב עובדי המטבח הם נשים. בנוסף הזכיר, כי בכל מקרה אין בסמכות הרבנות להתחשב בכך כשיקול לדיון בנושא, משום שהוא חיצוני לנושא הכשרות.
אחד החסמים העומד בפני הנשים הוא נוהל ברבנות הראשית ולפיו על כל אדם המעוניין להיבחן ב"נושאי רבנות" להמציא אישור המעיד על "לפחות ארבע שנות לימוד בישיבה / כולל לאחר גיל 18". העותרות טוענות כי סעיף זה "חוסם כליל נשים מלשמש משגיחות כשרות, באשר נשים אינם מורשות כלל ללמוד בישיבה או כולל" ולכן "עמדת המשיבים מנציחה פגיעה קשה ועמוקה בזכות החוקתית לחופש העיסוק".
יו"ר "אמונה", ליאורה מינקה, אמרה כי "מדובר באפלייה פשוטה וברורה על רקע מגדרי", והשוותה את הדיון במשגיחות הכשרות לפולמוס שעוררו בזמנו טוענות הרבניות הראשונות.
לפני כמה שנים איש לא האמין שאי-פעם תופיע טוענת רבנית בפני בתי הדין. היום זהו מחזה כל-כך שכיח, כל כך מקובל ומוסכם, כל-כך יומיומי, שקשה להאמין עד כמה ולמה עורר התנגדות, ובעיקר כשגם אז כמובן לא הייתה לכך סיבה אמיתית. היום זהו חלק בלתי נפרד מהנוף של בתי הדין הרבניים, ואין אדם שלא משבח את תרומתן המקצועית ואת חשיבותן ותרומתן של הטוענות לדיונים".
לפנייה לכתב/ת 
