תקווה בשמי קהיר: "מצרים חזרה להיות יפה"
מטוסי הצבא יצרו צורת לב, נהגים צפרו בשמחה והמפגינים בתחריר צעקו לחיילים: "השבח לאל". היום שאחרי ההפיכה עבר באיפוק יחסי, אבל המבחן האמיתי יגיע אחרי תפילות יום השישי
עלי (60), תושב קהיר, התעורר אתמול בפעם הראשונה זה זמן רב עם חיוך על פניו. "60 שנה אני חי במצרים, והמהפכה שמתרחשת בימים אלו היא המהפכה הטובה ביותר שראיתי בחיי", אמר כשדמעות מנצנצות בקצות עיניו. "אל-חמדוללה, מצרים חוזרת להיות יפה - ותישאר כך לעד".
הפיכה שנייה במצרים - כל הדיווחים:
הפיכה אחת, המון סימני שאלה: מה קורה במצרים?
הצבא מכה שנית: בפעם הקודמת זה היה נאצר
האחים המוסלמים מזהירים: ההפיכה תביא אלימות
האם הייתה "הפיכה" במצרים? בעולם נזהרים
את עלי פגשתי בשעות הצהריים הרותחות, לא הרחק ממסגד רבעה אל-עדאוויה. במסגד הזה, מוקד ההפגנות המרכזי של האחים המוסלמים ותומכי הנשיא המודח מוחמד מורסי, קשה עד בלתי אפשרי למצוא חיוך כמו שלו. ביום שאחרי הדחת מנהיגם, פעילי "האחים" שנמצאים שם המומים. עם זאת, הם אינם ממהרים להרים ידיים: רבבות מהפעילים נחושים להמשיך בשביתת השבת שלהם עד שיושב לידיהם ה"שרעייה", השלטון החוקי.
אלא ששביתה היא צעד נינוח ביותר לעומת מה שצפוי היום במצרים. קואליציית המפלגות המוסלמיות השולטות בפרלמנט, בראשות תנועת האחים המוסלמים, קראה לתומכיה לצאת בתום תפילת יום השישי ל"הפגנות שלוות" במחאה על ההפיכה הצבאית. באתר הרשמי של האחים המוסלמים פורסמה הודעה דומה, שבה ביקשה התנועה מכל המפגינים "לפעול באיפוק ועם מחויבות לאי-אלימות".
האם הקריאות האלו מרגיעות את הצבא? לא ממש. לקראת ההצפה הצפויה של הכיכרות, הכוחות נערכים עם טנקים ושריוניות כדי לבלום התפרצויות זעם אלימות. חיילים ושוטרים גויסו כדי להגיב בזרנוקי מים. מדובר בהרחבה של הפריסה הצבאית בקהיר, שכן עד כה נוכחות בולטת של חיילים הורגשה רק בסמוך לאתרים רגישים כמו משרד ההגנה ומפעלים של התעשייה הצבאית. נאמנים למהלכו של הגנרל עבד א-פתאח אל-סיסי, הם נערכו שם כדי לקדם את פניו של כל ניסיון תקיפה.
אתמול, לפחות, החששות מפני התנגשויות בקנה מידה רחב בין תומכי "האחים" למתנגדיהם לא התממשו. תקריות אלימות אירעו בעיקר באזורי ספר ובסמוך לאוניברסיטת קהיר, וגרמו ליותר מעשר אבידות בנפש ולעשרות פצועים. למספר הנפגעים הנמוך תרמה גם ההיערכות של האחים המוסלמים, שבכניסה למסגד הראשי שלהם הציבו אבטחה הדוקה. הסדרנים, חמושים באלות מאולתרות, במקלות ברזל, באבנים ובכל הבא ליד, דרשו מהבאים להציג תעודות זהות מצריות, כדי לוודא שרק נאמני "האחים" ייכנסו למתחם המוגן על ידיהם. ברקע בקעו סיסמאות דתיות נלהבות וצעקניות, אך לא אלימות.
את עלי המתינות הזו לא הרשימה. כשדיברנו על האחים המוסלמים ששהו בסמוך הוא התלהט: "בני כלבים! חיות! מה הם עושים כאן? שיילכו כולם לגיהינום. תודה לאל שהצבא התערב. 'האחים' מפחדים ממנו, וכך צריך להיות".
בשעות הערב חזרו מאות אלפי מצרים כמו עלי לכיכר תחריר, לחגיגת שחרור נוספת ממה שמכונה בפניהם "הכיבוש" בידי האחים המוסלמים. לפני רדת החשיכה ערך מעליהם חיל האוויר המצרי מטס חגיגי של מטוסי קרב, שפיזרו מעל לכיכר עשן בשלושת צבעי הדגל המצרי: שחור, לבן ואדום. ברגע השיא אף יצרו המטוסים צורת לב. ההמונים בכיכר הריעו להם בקריאות רמות והניפו אל על את תמונותיו של הגנרל סיסי.
על הקרקע יצרו מכוניות רבות פקקים עצומים וצפרו במלוא הכוח לכבודו של הצבא המושיע. באזורים שבהם הוצבו חיילים, נהגים עצרו כדי לברך אותם ולהודות להם. אחת הנהגות, שראשה עטוף בצעיף, צעקה לעבר לובשי המדים: "השבח לאל על מה שקרה! עכשיו אנחנו רק צריכים לשחרר את פלסטין ואת ירושלים".
לפנייה לכתב/ת 
