בג"ץ קבע: סוף למכונת ממכר סיגריות אוטומטית
בג"ץ דחה עתירה של חטיבת מפיצי הסיגריות במכונות אוטומטיות ומספר מפעילים, לביטולו של תיקון לחוק לפיו הצבת מכונות אוטומטיות לממכר מוצרי טבק תאסר מראשית שנת 2014
בג"ץ דחה עתירה שהוגשה נגד משרד הבריאות וכנסת ישראל, שמטרתה הייתה לאפשר שיווק סיגריות באמצעות מכונות ממכר אוטומטיות. העותרים, מפיצי סיגריות ומפעילי מכונות ממכר, טענו כי התיקון פוגע בחופש העיסוק, מגביל את אפשרותם להמשיך בעיסוקם ופוגע בתחרות החופשית בשוק הסיגריות. משמעות הדחייה היא שהחל מתחילת 2014, לא ניתן יהיה לשווק יותר סיגריות במכונות אוטומטיות.
לטענת העותרים, התיקון אינו חוקתי ואינו מידתי, ותכליתו האמיתית והבלעדית היא הגנה על קטינים מפני עישון וצמצום נגישותם של קטינים למוצרי טבק. הם הציעו אמצעים חלופיים, בין היתר טכנולוגיים, במטרה להשיג אותו יעד לצמצום צריכת סיגריות על-ידי קטינים. למשל רכישה באמצעות תעודות זהות ביומטריות או כרטיס אשראי.
בין טענותיהם העידו גם כי הטלת האיסור על מכונות הממכר האוטומטיות בלבד, מהווה אכיפה בררנית. כזו הפוגעת בשוויון בכך שמפלה אותם לרעה ביחס למוכרי סיגריות אחרים בענף.
המשיבים לתביעה הגיבו כי גם אם נפגע חופש העיסוק של העותרים, הפגיעה מידתית ואינה סותרת את החוק. תכליתו לא רק הגנה על קטינים, אלא גם צמצום הנגישות של כלל האוכלוסיה למוצרי טבק ומניעת הפרסום הכרוך בעצם הצבתן של המכונות. רק איסור מוחלט על הצבת המכונות, הסבירו, יגשים את המטרה. כמו כן, טענו כי מדובר בחוק חשוב אשר שואף לצמצם את תופעת העישון בארץ ובעולם, וכי הוא מתיישב עם האמנה הבינלאומית לפיקוח על טבק, שמדינת ישראל חתומה עליה.
העתירה נדחתה
ההרכב, בראשותו של נשיא ביהמ"ש העליון אשר גרוניס, המליץ לעותרים למשוך את עתירתם. אלא שאך רק חלק מהם עשו זאת - כך שפסק הדין ניתן רק כנגד חלק מהעותרים.
הנשיא קיבל את טענותיהם לפיהן התיקון לחוק פוגע בחופש העיסוק, אך ציין כי פגיעה זו היא חלקית בלבד. זאת מפני שהתיקון לא שולל את האפשרות לעסוק בשיווק מוצרי טבק באופן כללי, אלא מגביל את יכולתם לשווק באמצעות מכונה אוטומטית בלבד.
הנשיא הוסיף כי העותרים לא הציגו נתונים שמלמדים על עיסוקם, על עוצמת הפגיעה בהם או על המבנה הכלכלי של ענף ממכר הסיגריות. "על כן התיקון מגביל את האופן בו ניתן לממש את העיסוק בסחר בסיגריות, אך אין בו שלילה מוחלטת של העיסוק", כתב השופט.
עוד קבע כי הפגיעה בחופש העיסוק נעשתה מתוך מטרה טובה ובאופן ההולם את ערכי המדינה. מדובר בהסדר שתכליתו למנוע תופעה שלילית ביותר, הגורמת נזקים בריאותיים וחברתיים קשים ומוכחים. לפיכך, גם אם גלומה בהסדר פגיעה חוקתית, יש בו יחס ראוי בין התועלת לבין הפגיעה, כתב גרוניס בפסה"ד.
לסיום, הוא דחה את הטענה לפגיעה בשוויון, תוך ציון כי הפליה עניינה ביחס שווה בין שווים - ואולם בעניין זה אין להשוות כלל בין משווקים במכונות אוטומטיות למוכרים בשר ודם.
העותרים שלא משכו את עתירתם חויבו ביחד ולחוד בתשלום שכר טרחת עורכי דין בסך של 15 אלף שקל לכל אחד מהמשיבים, ובסך הכל 30 אלף שקל.
נפגעתם? לא בטוח שתוכלו לתבוע
עו"ד גלעד בנאי, העוסק במשפט מנהלי וחוקתי, מציין כי ההכרעה מבטאת בבירור את העדיפות שנותנות הערכאות השיפוטיות לאינטרסים של הציבור בכללותו על פני האינטרס הפרטי-קנייני. "מי שפרנסתו נפגעת עקב מדיניות הרשות, צריך לבחון היטב את חוזקו של האינטרס הציבורי העומד בבסיס מדיניות זו בבואו לשקול את הכדאיות שבשימוש באמצעים משפטיים כנגדה, בייחוד כשמדובר בעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק".
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
