מדד השחיתות: בישראל לא מאמינים לנבחרים

73% מהציבור בישראל סבור שהשלטון מנוהל על ידי קומץ בעלי עניין הנשלטים על ידי אינטרסים זרים. כך לפי ברומטר השחיתות העולמי (Global Corruption Barometer- GCB) לשנת 2013. רק ביוון העריכו אחוז גבוה יותר כי הממשלה מנוהלת על ידי אינטרסים מועטים.

תביעה: עובד מדינה חשף שחיתות - ופוטר

חושפי שחיתויות בעבודה: מה ההגנות בחוק?

דו"ח: סיכון גבוה לשחיתות במערכת הביטחון

המדד המתפרסם בארץ היום (ג') על ידי עמותת שקיפות בינלאומית ישראל מראה עוד כי 89% מהציבור בישראל סבורים כי קשרים אישיים או הפעלת כוח חיוניים על מנת לקדם את עניינם מול הרשויות. מדובר בנתון הגבוה ביותר מבין כל מדינות מערב אירופה שנבדקו בסקר, כאשר הממוצע העולמי עומד על 63%.

סקר ברומטר השחיתות העולמי הוא סקר דעת קהל עולמי המנתח את היקפי השוחד בעולם נוסף לעמדות הציבור לגבי שחיתות במוסדות הציבוריים במדינה. מדובר בסקר השוואתי שנעשה השנה בקרב 107 מדינות ובדק 114 אלף נשאלים. הסקר מתפרסם זו השנה השמינית. הסקר בוצע בין התאריכים ספטמבר 2012 - מרץ 2013. שאלון הסקר מתורגם לשפה המקומית ומועבר באמצעות ראיונות פנים מול פנים, ראיונות טלפוניים או ראיונות באינטרנט. בישראל הסקר נערך בקרב 1,004 נשאלים באמצעות ראיון מקוון.

הגוף המושחת ביותר על ידי המדגם הישראלי הוא המפלגות. אולם הפוליטיקה הישראלית יכולה להתנחם בכך שחל שיפור בניקוד שזכו לו המפלגות - בעוד שבסקר הקודם שבוצע בשנת 2010 המפלגות דורגו במקום הראשון עם ציון של 4.5 (מתוך סקאלה של 1-5), השנה הן קיבלו את הציון 4.2, עדיין הציון הגבוה ביותר מבין מוסדות השלטון. אחריהן מדורגים מוסדות הדת - רבנות ומשרד הדתות עם ציון 4.1. המפלגות, השירות הציבורי והמשטרה מקבלים בממוצע במדינות המשתתפות בסקר דירוג זהה לזה הקיים בישראל. לעומת זאת, מוסדות הדת בעולם נתפסים כנקיים ביותר עם ציון של 2.6.

47% מהנשאלים הישראלים סבורים שבשנתיים האחרונות מצב השחיתות החמיר, בעוד 38% חושבים שהוא נשאר זהה ו-15% חושבים כי הוא פחת.

הישראלים מאמינים כי אין טעם במאבק בשחיתות: 54% מהנשאלים בעולם סבורים כי המאבק בשחיתות אינו יעיל, לעומת 22% החושבים שכן. ישראל נמצאת רחוק מהממוצע העולמי: 71% מהציבור חושב כי מאמצי הממשלה להילחם בשחיתות אינם יעילים, לעומת 11% הסבורים שכן.

מודים בשוחד

הנשאלים אף מדווחים על היקפי השוחד שביצעו בעצמם: 12% דיווחו כי שילמו שוחד בשנה החולפת באחד משמונת השירותים שהוצגו בסקר: מערכת המשפט, המשטרה, רפואה, רישוי ועוד. יחסית לא מדובר באחוז גבוה ביחס למדינות האחרות, אולם מה שצריך להדליק אולי נורה אדומה הוא שמרבית הנשאלים שהשיבו בחיוב שייכו זאת לתחום המקרקעין. 69% מהנשאלים שהשיבו בחיוב הצדיקו זאת בכך שזה נועד לזרז תהליכים.

כפיתרון, הסקר מציע שורה של דרכי פעולה להתמודדות עם היקפי השוחד והשחיתות שהתגלו בדו"ח: בין השאר, חיוב פוליטיקאים לחשוף את הצהרות ההון שלהם ושל משפחתם הקרובה, חשיפת המימון המלא של מפלגות ומועמדים פוליטיים, חשיפת פוטנציאל לניגודי עניינים. נזכיר כי הכנסת הפילה רק לאחרונה הצעות חוק שנועדה למנוע ניגודי עניינים על ידי חשיפת מידע על פעולות שביצעו במניות שבהן מחזיקים חברי ועדות הכספים והכלכלה. עוד ממליץ הדו"ח למצות את הדין עם עברייני שוחד, ולהגביר את ההגנה על חושפי שחיתויות באמצעות חקיקה.

מנכ"לית עמותת שקיפות בינ"ל ישראל גליה שגיא מסרה כי: "מהדו"ח עולים ממצאים קשים באשר לאמון הציבור במערכת הפוליטית והציבורית. לפי הדו"ח הציבור לא מאמין ביכולתו לקבל שירות ראוי מהמגזר הציבורי, ללא שימוש בקשרים אישיים ושוחד. הדרך הטובה ביותר למנוע מקרים כאלו היא שקיפות מלאה של גופי השלטון והפקידות הציבורית. אנו קוראים לממשלה לפעול בשקיפות ולפרסם פרוטוקולים של ועדות ביניהן ועדת השרים לענייני חקיקה; לחברי הכנסת לחשוף את הצהרות ההון שלהם לציבור, ולאמץ קוד אתי בכנסת".