מחנכי הדור החדשים: כשילדים חרדים תקפו את בעלי
בעלי נכנס לפיצרייה בשכונה חרדית. ילדים שראו אותו אוחז באייפון, התקהלו והחלו לדפוק על דלת החנות, לצרוח ולירוק. הם לא אשמים בתופעה החדשה הזו, אלא הוריהם. ואני רוצה לצעוק: אתם פושעים לילדיכם, מטנפים את מידותיהם, מלכלכים את נשמתם
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >
אחת ההשלכות העצובות יותר למהלך הזה, המתפשטת כשדה קוצים מלבלב, היא התערבותם של ילדים קטנים ב"חינוכם" של המבוגרים. הילדים שרואים, שומעים וסופגים את הלך הרוח סביבם – פועלים לפי הקודים החינוכיים שהטמיעו בהם, ותוקפים את מה שהסבירו להם שהוא "מוקצה מחמת מיאוס", "מסוכן" או "מתועב". כך מוצא עצמו יום אחד, חייל חרדי שנכנס לשכונתו, נמלט מעדת ילדים שרודפת אחריו תוך קריאות מבזות.
וכך אתמול (יום ב') סיים בעלי את עבודתו כמוביל מכשירי חשמל באחת מהערים החרדיות בארץ. הוא נכנס לפיצרייה מקומית ובעודו ממתין להזמנה, החל לחשב את המסלול של יום המחרת, כולל עדכון לקוחות על שעת הגעתו.
המחנכים החדשים: ילדי השכונה
בעודו עובד דרך האייפון שלו, שם אהרל'ה את לבו לעדת ילדים המתקבצים מחוץ לדלת הפיצרייה ומנסים לפתוח אותה בעודם צועקים ומניפים ידיהם. לפני שהספיק לחשוב על הצעד הבא, יצא בעל המקום, חרדי תושב העיר, והחל רודף אחריהם בעודם נסים על נפשם.
אבל הם התקבצו בפעם השנייה, תוך שהם קוראים קריאות גנאי לעבר בעלי. ילד חמוד במיוחד, אולי בן שש או שבע, חרץ לשון וצעק בקולי קולות שאסור אייפון. ילדים אחרים דפקו על דלת החנות וצרחו. משהצליח להגיע ל"מנהיג החבורה", הסביר לו בעלי שילד אינו אמור להתנהג בצורה כה חסרת נימוס, ובוודאי שלא לצעוק או להגיד לאדם מבוגר ממנו, מה מותר ומה אסור. "תתעסק בתורה, במידות ובמעשים הטובים שלך, ולא בשל אחרים", חתם את השיחה, שגררה התנצלות של כמה מן הילדים שהשתתפו באירוע.
בעל הפיצרייה, כאמור חרדי, סיפר לו בכאב שמדובר בתופעה מתמשכת: "הם הורסים לי את המקום ומרחיקים לקוחות", אמר. "רק אתמול הקיפו עשרה ילדים איש בכובע וחליפה, שנראה חרדי לכל דבר, משום שהחזיק בידו את האייפון - וממש פגעו בו עם האופניים. הם מתקבצים כאן שוב ושוב, צועקים, מביישים, ומיהם בכלל, חבורת ילדים קטנטנים, שיתנהגו כך אל מבוגרים?" ספק אמר, ספק שאל מלא בצער.
הורים, אתם האשמים
מובן שאין המדובר בתופעה רחבת היקף, אך מספיקים המקרים שמתרחשים יותר ויותר - באין פוצה פה.
הזעם שלי מופנה אל הוריהם של אותם ילדים שתוקפים מילולית חיילים, או כל מי שיש ברשותו "נייד חכם".
אני רוצה לצעוק בקול הכי גדול שיש: אתם פושעים לילדיכם! מטנפים את מידותיהם, מלכלכים את נשמתם. משליכים אותם לתוך סערת מלחמות מטופשות לא להם. נלחמים דרך הילדים, גורמים להם להתחצף, לדבר בגסות רוח ולהלבין פנים ברבים. האם התורה, זו שעל כבודה אתם כה זועקים, מרשה בשמה לנהוג בצורה כזו? האם לילד מותר להתחצף? לעלוב בזולתו?
אתם שותפים לכך שמתיזי החומצה במאה שערים והקיצונים מבית שמש, הופכים למיינסטרים, ובכך מעניקים לגיטמציה לטירוף שיילך ויגדל - ולא כך הן פניו האמיתיות של הרוב הגדול של הציבור החרדי בישראל.
התנצלותם של הילדים אתמול, לאחר שיחת הבהרה על מעשיהם ללא איום או פחד, רק מוכיחה לי עד כמה הם אינם אשמים. הם פשוט חיים לתוך מציאות שמכתיבה להם כללים, ומאפשרת להם להתנהג בברבריות מהסוג העצוב במיוחד.
דרך ארץ קדמה לתורה
לא הוגן לנהל דה-לגיטימציה לילדים, כי הם באמת אינם אשמים. האשמים באופן וודאי הם ההורים שמפקירים כך את חינוכם. גם במידה שהיו צודקים, והאיסורים החמורים עומדים מול עיניהם - אין להם את הזכות להתערב בענייני הזולת, ובוודאי שלא בצורה בוטה וחסרת דרך ארץ.
דרך ארץ קדמה לתורה. מי שמכם להיות סגניו של אלוקים ולחנך את בניו? וגם לו היה לכם היתר מזה
שנתן את התורה לישראל, אני בטוחה שהוא לא היה מאפשר חינוך בכזו צורה.
התחילו להביט לתוך הצלחת שלכם, טפלו בערוגות שברשותכם בטרם יצמיחו עשבים שוטים. חסכו מאנשים את דעתכם ואת התוכחה שלכם, בעיקר כשהיא מגיעה בצורה שכל כך מנוגדת לדעת תורה.
בימים אלה שבהם מנסים להרבות באהבת חינם, לדון לכף זכות, ולהיות טובים יותר - השאירו לכל אדם לנהל את ענייניו מול אביו שבשמים. חוסו על נשמות ילדיכם. כי גם אם אתם בחרתם להתנהג בצורה מסוימת, הילדים שלכם ממש לא אשמים. אל תשכחו שאם המטרה שלכם היא חינוך חרדי, ערכי, על טהרת התורה וההלכה – הרי שאתם מחטיאים אותה, ובגדול.
- הכותבת היא עיתונאית חרדית
לפנייה לכתב/ת 
