השירות נגמר אבל בזק בינלאומי המשיכה לגבות
אדם שהתחבר לאינטרנט של בזק בינלאומי בשנת 2006 לתקופה קצובה של שנה, גילה כעבור מספר שנים שהחברה המשיכה לחייב אותו בתשלום חודשי. הוא דרש שכספו יוחזר בתוספת פיצוי - מה קבע בית המשפט?
לקוח של בזק בינלאומי, טען בבית המשפט כי בינואר 2012 התקשרה אליו נציגת החברה, והציעה לו להגדיל את מהירות הגלישה באינטרנט. לאחר שאמר לה כי כלל אין לו חשבון בחברה, הנציגה השיבה שהוא מחובר לאינטרנט משנת 2006, ומשלם בגין השירות באמצעות הוראת קבע בכרטיס האשראי.
מבירור שערך בבנק, נדהם לגלות כי בזק בינלאומי אכן חייבה אותו החל משנת 2006 ב-82 שקל לחודש. בתביעה שהגיש נגד החברה לבית המשפט לתביעות קטנות בקריות, ביקש את השבת מלוא הסכומים שגבתה ממנו לאורך השנים - וגם פיצוי עבור עוגמת הנפש שנגרמה לו. בסך הכל דרש לקבל 17,613 שקל.
הלקוח טען כי מעולם לא התקשר עם החברה, מעולם לא מסר לה את פרטי כרטיס האשראי ולא חתם על הוראת קבע. בנוסף, מעולם לא קיבל שם משתמש וסיסמה לאינטרנט ולמעשה לא קיבל כל שירות.
מנגד, בזק בינלאומי טענה שבשנת 2006 התובע הצטרף מרצונו לשירותי האינטרנט שלה. במסמך שהציגה הראתה כי במעמד ההצטרפות, מסר לנציגתה את פרטיו האישיים. בהם מספר תעודת זהות ופרטי אמצעי תשלום. לדבריה, החבילה אליה הצטרף התובע לא הייתה מוגבלת בזמן, והתובע ביצע שימוש רב בשירותי האינטרנט שלה בין השנים 2006 ל-2010, ובכל מקרה - שירות הגלישה באינטרנט אינו מותנה בשימוש בפועל.
בזק בינלאומי הזכירה כי למרות שקיבל מדי חודש חשבוניות והחיובים הופיעו בפירוט חיובי האשראי שלו, התובע לא טרח לברר את מהותם ולא ביקש להתנתק - אלא רק כעבור שנים. לכן, אינו יכול לטעון כעת שהכספים נגבו ממנו שלא כדין.
הייתה התקשרות?
השופטת עפרה אטיאס דחתה את טענת התובע, לפיה מעולם לא התקשר עם בזק בינלאומי. היא ביססה קביעה זו על כך שהתובע לא הסביר כיצד זה ששמו, כתובתו, מספר תעודת הזהות שלו ופרטי כרטיס האשראי הגיעו לידיה. לא ניתן להניח כי היא בדתה את ההתקשרות מליבה, קבעה.
יתרה מזו, מדו"ח פירוט גלישות עולה כי בתחילת ההתקשרות, התובע עשה שימוש בשירותיה - עובדה המעידה על כך שקיבל ממנה שם משתמש וסיסמה. למרות זאת, השופטת קיבלה את התביעה בחלקה. זאת, משום שההתקשרות הייתה לתקופה קצובה, שסופה נקבע לשנת 2007.
וכך למרות שהמבצע אליו נרשם היה "ללא התחייבות", בזק בינלאומי לא הוכיחה שפרט זה הובא לידיעת התובע - או שהסכים לכך שהעסקה תתחדש אוטומטית.
השופטת הוסיפה כי הלקוח לא עשה שימוש בשירותי החברה עוד במהלך תקופת ההתקשרות, והטענה לפיה לא בדק את חיוביו לא מקנה לה את הזכות לקבל כספים עבור שירות שלא נעשה בו שימוש. השופטת חייבה את בזק בינלאומי להשיב לתובע את הסכומים שגבתה ממנו לאחר סיום החוזה ולשלם הוצאות משפט בסך 1,200 שקל - אך לא פסקה פיצוי עבור עוגמת נפש.
- לעיון בפסק הדין
לפנייה לכתב/ת 
