חוק ההסדרים: יקצצו את הקצבאות לכל הילדים?

האוצר לא היה נדיב כל כך בהסכמתו למתן את גזירת הקיצוץ הגורף בקצבאות הילדים בחוק ההסדרים ל-2013/14. זאת, בניגוד לבשורה שנמסרה אתמול (ד') לתקשורת בעקבות ההסכמות שהושגו בין האוצר ליו"ר ועדת הכספים ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי).

עוד הפסד לקואליציה: סעיף בחוק ההסדרים נפל

הקלות בגזירות: יבוטל המס על משפרי דיור

העובדים הסוציאלים: הגזירות ידרדרו לעוני

האוצר תכנן בהצעת חוק ההסדרים להעמיד מהחודש הבא את הקצבה החודשית לכל ילד על הסכום האחיד של 140 שקל, ללא התחשבות במקומו במשפחה. אתמול נמסר כי לצד גזירות אחרות שהוצאו מהחוק, הוסכם לרכך את גזירת קצבאות הילדים כך שהקצבה המקוצצת והאחידה בסך 140 שקל תחול רק על ילדים שנולדו אחרי יוני 2003.

לגבי הילדים שנולדו לפני כן, כך הוצהר רשמית, "הקצבאות עבורם לא ייפגעו". אבל לפנות בוקר התבררה האמת ההפוכה לחברי ועדת הכספים, בישיבה שהחלה אתמול בצהרים וגלשה לתוך הלילה, שבה הצביעו על סעיפי חוק ההסדרים. כשהגיע תור הסעיף הנוגע לקצבאות הילדים התגלה כי האוצר קיצץ גם את הקצבאות שניתנו עד יוני 2003.

מנתוני הטבלה שהציג האוצר נראה בעליל כי "התורה שבכתב" החדשה שונה מ"התורה שבעל-פה" שפורסמה אתמול, ונראה בעליל כי היא שוכתבה בדיעבד. קצבת הילד הראשון שעמדה בפועל ביוני 2003 על סך 175 שקל, צנחה בטבלת האוצר באותו מועד ל-140 שקל, בהתאמה מוזרה לגזירה החדשה של 2013.

קצבת הילד השני שעמדה בפועל על 263 שקל, גם היא הוצגה עכשיו בסך 140 שקל. קצבת הילד השלישי שעמדה בפועל על 295 שקל, ירדה בדיעבד ל-172 שקל. קצבת הילד הרביעי שעמדה בפועל על 459 שקל ירדה בטבלת האוצר ל-336 שקל. קצבאות הילד החמישי ואילך שעמדו אז בפועל על 389 שקל, הוצגו עכשיו על סך 354 שקל.

מהתמונה העכשווית התברר כי ריכוך הגזירה נוסח האוצר השבוע לא מתייחס לכל הילדים אלא רק מהילד השלישי ומעלה. אנשי האוצר הסבירו את הקיצוצים שעשו גם בקצבאות ששולמו עד יוני 2003, בתרגיל חשבונאי מורכב שנועד לדבריהם ל"שמירת פערים" כשמאחורי הדברים הרצון לצמצם ככל האפשר את הפגיעה התקציבית מהגזירה המרוככת.

ההשוואה הזאת לא נכללה בנוסח המתוקן של החוק, אלא בדף ההסבר שניתן לחברי הוועדה. הם אישרו את הגזירה המרוככת ברוב קולות הקואליציה, מבלי לרדת לעומק התיקונים שנעשו בדיעבד בנתוני 2003, כנראה מחמת העייפות בגלל הישיבה המרתונית. הבוקר נזכרו חברים בוועדה כי לא נמסרו להם נתונים לגבי מספר המשפחות שייפגעו מהשינויים.

על השאלה שעלתה היום, מדוע הוצגה לפני יממה תמונה שונה בתכלית כאילו הוחלט שהקצבאות ששולמו עד יוני 2003 מוגנות ללא פגיעה, באה התשובה שהשוני נובע ככל הנראה מ"טעות או אי הבנה".

"עידוד השקעות או הברחת משקיעים?"

שוני נוסף, פחות דרמטי, אושר בוועדה במסגרת חוק ההסדרים, לגבי מס החברות המופחת מראשית 2014 שיוטל על חברות מועדפות הזכאיות להטבת מס מכוח החוק לעידוד השקעות הון. זאת בהמשך לאישור כמעט מקביל שניתן להצעת האוצר להעלות את המס לשאר החברות במשק מ-25% ל-26.5%.

לגבי החברות המועדפות הציע האוצר להעלות את המס מ-6% ל-10% לחברות הפועלות באזור פיתוח בפריפריה, ומ-12% ל-15% לחברות שבמרכז הארץ. ההעלאה הזאת כבר הרתיחה את הוועדה בראשית השבוע בכנס חירום שנערך לבקשת נפגעי הגזירה, רשויות מקומיות ומפעלים, ששאלו "אם מדובר כאן בעידוד השקעות או בהברחת משקיעים".

הלובי שלהם עשה את שלו. הצעת האוצר תוקנה לקראת ההצבעה ואושרה בוועדה עם אחוז מס אחד פחות (מ-10% ל-9%) למפעלים בפריפריה ואחוז מס אחד יותר (מ-15% ל-16%) למפעלים במרכז הארץ. קבוצה בראשות ח"כ רובי ריבלין (ליכוד-ביתנו) ניסתה לשווא להוריד המס בפריפריה ל-8%. ח"כ מרב מיכאלי (עבודה) ביקשה לפחות להוציא את מפעלי ים המלח מחוץ לתחום הטבות המס, וגם היא לא נענתה.

תיקון בהעלאה ההדרגתית של מס ההכנסה

תיקון מינורי נכנס בלחץ האופוזיציה להעלאה ההדרגתית של מס ההכנסה ליחידים שהחליפה, במסגרת מחוות האוצר, את גזירת תוספת המס הגורפת (1.5%) לכל מדרגות המס. לפי החלופה התוספת להכנסה עד 14 אלף שקל תהיה 1%, עד 22 אלף שקל – 1.5% ומעל 22 אלף שקל – 2%.

ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה) דרש שגם להכנסה עד 22 אלף שקל התוספת תעמוד על 1% בלבד. סמנכ"ל רשות המסים ערן יעקב אמר שקבלת ההצעה תעלה באובדן הכנסה של 300 מיליון שקל. ליצמן הסכים לרדת בעשירית אחוז מ-1.5% ל-1.4%.

ערן אמר כי על אובדן של 30 מיליון שקל ניתן להתגבר ואישר את התיקון כמחווה סמלית גם לאופוזיציה, ואולי במחשבה כי ליצמן, שהיה כבר יו"ר ועדת הכספים, עשוי לחזור מתישהו לתפקיד.